החוקר שימצא את הדרך לגרום לחיידקים להכחיד את עצמם

הלוחם בחיידקים

אתם פוחדים מחיידקים? כדאי שתפסיקו לקרוא. על פי הערכות של המרכזים לבקרת מחלות ולמניעתן בארה"ב (CDC), עד 2050 מחלות זיהומיות הנגרמות על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה יחליפו את הסרטן ואת מחלות הלב כגורם התמותה המרכזי בעולם המערבי. "אסור יותר להסתמך על גישה אחת, כמו שהסתמכו על האנטיביוטיקה", קובע נחרצות ד"ר דור סלומון (36) מאוניברסיטת תל־אביב, "החיידקים ימצאו דרך להתמודד בסוף. כמה שיותר גישות שיתקפו אותם מכיוונים שונים, אפילו לתת טיפולים ביחד — זה כנראה מה שיפתור את הבעיה". המחקר שלו, שעוסק ב"איך חיידקים הורגים את השכנים שלהם", מנסה להקדים תרופה למכה.

 

​

"יש כל הזמן מלחמה בין סוגי החיידקים, בכל מקום שאת יכולה לחשוב עליו", הוא פותח. "לצורך התחרות הזו החיידקים מזריקים אחד לשני טוקסינים (רעלנים). אנחנו מחפשים עוד טוקסינים כאלה, כי ברגע שאנחנו מבינים איך חיידקים תוקפים זה את זה, אנחנו מגלים מה החולשות שלהם. כך אפשר להבין נגד מה כדאי לנו לפתח תרופות חדשות, ומצד אחר להשתמש במערכת הזו כדי להנדס חיידק פרוביוטי ידידותי משלנו ולטפל בזיהומים חיידקיים. כדי להתמודד מול המערכת שאנחנו עובדים איתה, החיידקים צריכים לפתח משהו שהוא לא הגיוני".

"אסור להסתמך על גישה אחת, כמו האנטיביוטיקה. החיידקים ימצאו דרך להתמודד בסוף. כמה שיותר גישות שיתקפו מכיוונים שונים זה מה שיפתור את הבעיה"את המערכת הזו, שנקראת "מערכת הפרשה מטיפוס 6", מדמה סלומון למקדחה "שבקצה שלה ובתוכה יושבים טוקסינים רעילים. ברגע שהדבר הזה נכנס פנימה, הטוקסינים משתחררים. מבחינה פיזית, אין דרך להתמודד נגד זה, אין חיידק שיכול להגיד, 'רגע, לא'. ובכוח הזה הם מכניסים זה לזה את הרעלנים. הם גם מכניסים אותם לאחים שלהם, אבל יש להם נוגדנים כנגד הרעלנים של עצמם כך שהם לא הורגים משפחה, אלא רק את אלה שלא שייכים".

סלומון, בוגר תואר ראשון בביוטכנולוגיה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל־אביב, סיים דוקטורט במסלול הדקאן הישיר. לאחר מכן המשיך לפוסט־דוקטורט במרכז הרפואי סאות'ווסטרן שבאוניברסיטת טקסס בדאלאס, וזכה במענק מחקר מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) ובמלגה מקרן צ'ילטון. עם שובו לישראל ב־2016 זכה במענק מחקר בסך 1.5 מיליון יורו מטעם האיחוד האירופי, ובמלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים. כמו כן זכה במענקי מחקר מהקרן הלאומית למדע.

המחקר של סלומון, שהחל לפני כשנה וחצי, עשוי להועיל לרפואה בשתי דרכים: "אם אנחנו מבינים מה הטוקסינים עושים ובמה הם פוגעים בחיידקים, אנחנו יכולים לתכנן באמצעותם מולקולות שישמשו תרופות אנטיביוטיות, לגלות מה המטרה ואז לתקוף אותה בצורה רציונלית; או אפילו להשתמש באותם טוקסינים ולהצמיד להם משהו שיאפשר להם לחדור לתוך תאים חיים של חיידקים, כלומר לנצל אותם כך שהם עצמם יהיו התרופה".

הדרך השנייה, ממשיך סלומון, היא "להקים בעזרת ביולוגיה סינתטית והנדסה גנטית מערכת הזרקה שמתבססת על מערכת הפרשה מטיפוס 6, ולשים אותה בתוך חיידק ידידותי — כמו שאנחנו נוטלים פרוביוטיקה כיום — וכך לשלוט בארסנל של הטוקסינים. אני יכול לקחת את החיידק עם המערכת, לשים לו כל פעם סט אחר של טוקסינים ולהגיד לו, 'עכשיו תתקוף את החיידק הזה ועכשיו את זה', תלוי במה הרעילות, וזה בעצם ישמש תרופה או טיפול מונע".

סלומון מודה ש"קשה לעשות לוח זמנים במדע", אך למחקר שלו יש מועד יעד — אוקטובר 2020. מטרת המחקר שלו היא להנדס חיידק אנטי־בקטריאלי עם פלטפורמה שמתבססת על מערכת ההפרשה מטיפוס 6 הטבעית, ושניתן יהיה לשלוט בארסנל הטוקסינים שלו כדי להשתמש בו כטיפול כנגד חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

רוני דורי

 

לפרויקט הבא



לעמוד הבית



לפרויקט הקודם

