ללמוד מרומניה על אינטרנט מהיר

כבלי אינטרנט בבוקרשט. פתרון זול אך לא יפה

הגולשים לוקחים את פריסת הרשת בידיים

המדינה הקומוניסטית לשעבר מספקת

שירות אינטרנט מהמהירים בעולם. הסיבה: אלפי רשתות שכונתיות מבוססות סיבים אופטיים שהוקמו ביוזמת התושבים עצמם

 

אופיר דור

 

סקירת רשימת המדינות המציעות את שירות האינטרנט המהיר ביותר חושפת שם מפתיע במיוחד — רומניה. על פי מדד אוקלה למהירות גלישה, רומניה מדורגת במקום הרביעי בעולם בקצב הורדה של נתונים (Download) אחרי סינגפור, הונג קונג ויפן, ובמקום השמיני במהירות העלאה של נתונים (Upload) — נתון מפתיע ביחס למיקומה של המדינה, שמוגדרת כמתפתחת, במדדים כלכליים אחרים כמו תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש. אחת הסיבות העיקריות לכך היא קיומן של אלפי חברות תשתית אינטרנט זעירות שמתבססות על תשתית חדישה של סיבים אופטיים ומציעות שירות מהיר וזול לשכונה או לבלוק בניינים.

מדד Netindex של אוקלה, שפורסם עד לאחרונה,  נחשב לאחד המובילים בבדיקת מהירות הגלישה באינטרנט כיוון שהוא היחיד שמסתמך על בדיקות שמבצעים משתמשים ברחבי העולם.

על פי המדד ממאי השנה, רומניה מדורגת במקום הרביעי בעולם בקצב הורדה של נתונים, עם קצב ממוצע של כ־74 מגה־ביט לשנייה — הרבה לפני ישראל, שמדורגת במקום ה־32 עם קצב ממוצע של 30.58 מגה־ביט בלבד (קצב ההורדה בבירה בוקרשט אף גבוה יותר — כ־101.5 מגה־ביט). במהירות העלאה של נתונים ממוקמת רומניה במקום השמיני עם מהירות של כ־40.57 מגה־ביט, זאת לעומת ישראל המדורגת במקום 102 עם קצב של כ־4.64 מגה־ביט. התמ"ג לנפש של רומניה, לשם השוואה, עומד על 9,500 דולר לשנה בלבד לעומת 36 אלף דולר לשנה בישראל.

הנתונים הללו מתאפשרים משום שברומניה קיימת "תשתית שלישית" — חברות שמשרתות 3,000–50 לקוחות שמתגוררים זה בסמוך לזה, ומציעות אינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה בתעריפים נמוכים. חברות אלה מתחרות בחברת הטלפוניה הממשלתית טלקום רומניה ובשתי חברות הכבלים RCS&RDS ו־UPC, שלרוב אינן מתחרות זו בזו. בכך נבדלת רומניה מרוב מדינות אירופה וגם מישראל, שבהן יכול הצרכן לבחור בין שתי תשתיות בלבד (בארץ — בזק ו־HOT).

החברות הזעירות צצו במהלך העשור הקודם כיוזמות עצמאיות להקמת רשתות תקשורת שכונתיות שחיברו את השכנים בבניין או בבלוק ואפשרו להם, למשל, לשתף ביניהם קבצים. עם הזמן ובעידוד הממשלה התחברו החברות זו לזו והחלו להציע חיבור מהיר לאינטרנט.

החברות הקימו רשת חדשה הבנויה על טכנולוגיה מתקדמת של סיבים אופטיים, בניגוד לתשתית של בזק למשל, שבנויה על קווי טלפון ישנים שמעבירים נתונים בקצב אטי בהרבה, ועל פריסה עילית מהירה וזולה, בניגוד לתשתית התת־קרקעית היקרה של בזק ו־HOT.

החיסרון ברשת העילית הוא אסתטי וסביבתי, ובשנים האחרונות אף נשמעות קריאות לחייב את הספקים השכונתיים להטמין את כבלי הסיבים באדמה.

צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קריאייטיב

 

ללמוד מאסטוניה על שירותי ממשל דיגיטליים

ממשלה Online

 

אסטוניה היא אמנם מדינה בעלת אוכלוסייה קטנה של מיליון ורבע תושבים, שכר ממוצע של 950 יורו בחודש בלבד ועקומת יצוא שלילית, אולם יש לה יתרון גדול אחד: פתיחות מחשבתית.

הפתיחות המחשבתית היא שהביאה את הממשלה האסטונית להכריז כבר בשנת 2001 על פרויקט המעבר לממשל דיגיטלי, כלומר מתן שירותים ממשלתיים המתבססים על טכנולוגית מידע.

המהלך החל בחקיקה: הממשלה הגדירה כיצד לזהות אזרח באופן דיגיטלי וכיצד לאפשר לרשויות לקבל את חתימתו הדיגיטלית כחתימה רשמית לכל דבר ועניין. המערכת עצמה החלה לפעול ב־2005, ואחד השירותים המתקדמים שהיא מציעה היא פלטפורמת בחירות אלקטרונית, המאפשרת לאזרח להצביע בלחיצת כפתור מהבית הן בבחירות הכלליות והן בסקרים ומשאלי עם.

המערכת חוסכת זמן ובירוקרטיה בעבור האזרחים והממשלה כאחד, ומאפשרת זרימה מהירה של מידע בתוך שמירה על שקיפות מלאה. מטעמי שקיפות, כל משרד ממשלתי אף נדרש לנהל מסד נתונים עצמאי, וכל ארגון או משרד ממשלתי יכול למשוך מידע בחופשיות ממאגרי הנתונים המקוונים. בנוסף, כל אזרח מחליט בעצמו לאיזה מידע ייחשפו הגורמים מולם הוא מתנהל.

הפרויקט הפך את אסטוניה לאחת המדינות המובילות בתחום אבטחת הסייבר, עד כדי כך שמרכז הסייבר של נאט"ו אף הועבר לטאלין הבירה.

 

רפי קאהאן

כל כתבות הפרויקט

  ללמוד מהבריטים על ייעוץ פיננסי 

  ללמוד מהאמריקאים על נדל"ן לשכירות 

  ללמוד מהאוסטרלים על שקיפות התקציב 

  ללמוד מהרומנים על אינטרנט מהיר 

  ללמוד מהגרמנים על אנרגיות מתחדשות 

  ללמוד מהיפנים על העסקת מבוגרים 

  ללמוד מהפינים

על חינוך 

 ללמוד מהעולם הערבי על פרויקטי תשתיות מהירים 

 ללמוד מהנורבגים איך לקדם רכישת כלי רכב חשמליים 

 ללמוד מהאיסלנדים איך משתפרים בכדורגל 