כשמכריזים בישראל על פרויקט תשתיות, המועד לסיומו הוא רק המלצה. אצל שכנינו התמונה שונה: בדובאי תקתקו רכבת תחתית ב־4 שנים, בקטאר גילחו עשור מהלו"ז להקמת נמל ובסעודיה השקיעו בתשתיות תקשורת והפכו למעצמת טוויטר

 

דורון פסקין

 

​דובאי:

רשת המטרו נכנסה לגינס

הסאגה האינסופית של הקמת רכבת תחתית במטרופולין תל אביב כללה שנים של תכנונים שלא יצאו לפועל, עוד מימי הקמת המדינה. באוגוסט השנה אמנם החלו העבודות ונקבע תאריך יעד לסיום בעוד כשש שנים, אבל מידת האמון של הישראלים כי אכן יסתיימו העבודות במועדן אינו גבוה במיוחד. העיר דובאי שבמדינת האמירויות, לעומת זאת, מציגה מודל נחוש בהרבה של קביעת יעד להקמת רכבת תחתית ועמידה מרשימה בו. להבדיל משכנותיה העשירות בנפט, מיצבה את עצמה דובאי כמרכז אזורי ועולמי לסחר, שירותים פיננסיים והשקעה. לא בכדי הקימה כל חברה רב־לאומית שמכבדת את עצמה משרדים מקומיים בדובאי. המדיניות הליברלית הפכה את העיר למרכז קוסמופוליטי, שבה רוב מוחלט לזרים על פני התושבים המקומיים. שיעורי הגידול של אוכלוסיית העיר מהירים, והגיעו בשנים האחרונות לכ־6.5% בשנה. בתוך שנתיים צפויה אוכלוסיית העיר להגיע ל־3 מיליון נפש.

הגידול המהיר של האוכלוסייה יצר עומס על התשתיות, ובראשן על רשת הכבישים שהתקשתה להכיל את התנועה. ראשי העיר שזיהו את הבעיה פנו לחברה בינלאומית שתמליץ על האופציה התחבורתית הטובה ביותר לעיר לקראת אתגרי העתיד. כשהתקבלו ההמלצות ב־2005 בדבר הקמת רשת מטרו, פרסם השליט המקומי שיח' מוחמד בן ראשד אלמכתום צו לתחילת העבודות. היעד שנקבע לחנוכת השלב הראשון של הפרויקט — 9 בספטמבר 2009 ב־09:09. באותו היום נחנכו שמונה תחנות על "הקו האדום" של הפרויקט. זה אמנם היה פחות ממה שתכננו בדובאי לחנוך, אך יש לזכור כי המשבר הפיננסי העולמי שפרץ בסוף 2008 גרם לעיכובים מסוימים ולחילוקי דעות בין דובאי לקבלנים המבצעים בנוגע לעלויות.

באפריל 2010 — כארבע שנים אחרי שהחלו החפירות הראשונות — נפתח "הקו האדום" במלואו (אורכו 52 ק"מ ומספר התחנות 29 — ארבע מתוכן תת־קרקעיות). בספטמבר 2011 נחנך "הקו הירוק", שלצורך הקמתו לאורך 23 ק"מ הושקעו 12 מיליארד דולר. בשנים הקרובות צפויה הקמתם של שני קווים נוספים (הקו הכחול והקו הסגול). לפי נתונים רשמיים, 1.74 מיליון נוסעים השתמשו במטרו בחודש הראשון לפעילותו. כ־180 אלף נוסעים ביום משתמשים בממוצע ב"קו האדום", והנתון ב"קו הירוק" מוערך בכ־100 אלף.

עד שנת 2020 צפויה רשת המטרו של דובאי להגיע ל־320 ק"מ, ומספר המשתמשים הממוצע בה יגיע ל־1.2 מיליון בממוצע, אולם כבר ב־2012 זכתה הרשת להכרה בינלאומית כשנכנסה לספר השיאים של גינס בזכות היותה הרשת האוטומטית ללא נהג הארוכה בעולם, עם קרוב ל־75 ק"מ. הרשויות בדובאי ליוו את פרויקט הקמת המטרו במרכיבים נוספים שיעודדו את השימוש בה, כמו למשל הקמת חניוני "חנה וסע" שהגדול שבהם מכיל 6,000 מקומות חניה.

​קטאר:

נמל מסביב לשעון

​

הנמל בדוחא

 

בקיץ 2007 חתם השליט הקטארי אז חמאד בן חליפה על צו להקמת נמל ימי חדש. ההחלטה על המגה־פרויקט, שעלותו הוערכה בכ־7.5 מיליארד דולר, התקבלה במסגרת תוכנית הפיתוח השאפתנית של המדינה עתירת הגז — "ויז'ן 2030". בקטאר הבינו כי הגשמת שאיפות הפיתוח והצמיחה הכלכלית לא תוכל להתממש בלי לפתח תשתיות, ובראשן הנמלים, ולכן הוחלט על השדרוג המשמעותי.

ב־2010 נכנס מרכיב חדש למשוואה, כשקטאר הקטנטנה (מחצית משטחה של ישראל) זכתה בזכות לארח את מונדיאל 2022. אירוע בסדר עולמי כזה במדינה נטולת תשתיות מצריך אותה להשקיע כ־100 מיליארד דולר בשבע השנים הקרובות, וללא יכולת יבוא של ממש סיכוייה קלושים.

הנמל הימי החדש שהחל לפעול באופן ניסיוני לפני כמה שבועות הוא שאמור למלא תפקיד חשוב בגידול הצפוי בסחר ובצמיחה הכלכלית של המדינה. חניכת השלב הראשון צפויה להתבצע רשמית כבר בתחילת 2016. במקור תוכנן הפרויקט להסתיים בשנת 2030, אך בשל אירוח המונדיאל הוחלט בקטאר להאיץ את העבודות ולחנוך את הפרויקט בשלמותו עוד ב־2020.

כדי לעמוד בזמנים הקטארים אינם חוסכים כסף ומאמץ. לא פחות מ־9,000 פועלים עובדים מסביב לשעון כדי לקדם את הפרויקט. כל אמצעי מכני הקיים בעולם בתעשיית בניית הנמלים נמצא אף הוא בקטאר כדי להבטיח עמידה בלוח הזמנים.

הנמל החדש הממוקם מדרום לבירה דוחה נחשב לאחד המתקדמים בעולם מבחינה טכנולוגית. הוא משתרע על 26.5 קמ"ר וכולל כמה טרמינלים: מטען כללי בעל קיבולת של 1.7 מיליון טון בשנה, תבואה — 1 מיליון טון בשנה, טרמינל רכב בקיבולת של חצי מיליון כלי רכב בשנה וטרמינל לסחר במשק החי. כשיושלם הפרויקט תגיע יכולת הטיפול במטענים ל־6 מיליון טון בשנה.

​סעודיה:

לא מפסיקים לצייץ

שלטונות סעודיה הציבו לעצמם יעד ב־2007 — לחבר את כל משקי הבית לרשת האינטרנט בתוך עשר שנים והקצו לכך תקציבים אדירים. לדוגמה, ב־2013 הושקעו בתשתיות התקשורת בסעודיה כ־10 מיליארד דולר. לפי הערכות תסתכם ההשקעה בתשתיות התקשורת השנה בכ־13 מיליארד דולר. השקעה זו הובילה לכך שאחוז החדירה של האינטרנט בממלכה הוא הגבוה בקרב כל מדינות המזרח התיכון. גם שיעור החדירה של הטלפונים הניידים בסעודיה הוא מהגבוהים בעולם – 167%.

סעודיה היא גם המובילה בעולם בצפיות לנפש בסרטונים ביוטיוב עם קרוב ל־100 מיליון צפיות ביום. אבל לא רק יוטיוב, מחקרים מגלים כי משתמשי הטוויטר הסעודים הם הפעילים ביותר בכל העולם. לכשליש ממשתמשי האינטרנט בממלכה יש חשבון טוויטר פעיל.

בישראל המדינה אינה משקיעה ישירות בפיתוח התשתיות מכיוון שספקי התקשורת הם חברות פרטיות. עם זאת, מיזם הסיבים על גבי תשתיות חברת החשמל הוא דוגמה חריגה שבמסגרתה התגייסה המדינה באופן יזום לקדם הקמת רשת תקשורת קווית שלישית. המדינה כבר השקיעה 150 מיליון שקל בקידום המיזם, שבינתיים לא מתרומם, בעיקר בגלל שהיא מתקשה להסיר חסמים הקשורים לפריסת התשתית.

 

צילומים: Shutterstock/א.ס.א.פ קריאייטיב, Getty Images