10 שנים למשבר הכלכלי

10 שנים אחרי, המשבר של 2008 לכאורה חלף  הבנקים הקורסים, מיליוני המובטלים והמוני המפגינים פינו את מקומם לטובת צמיחה וחגיגה בשווקים  אבל מבט עומק יגלה שגלי ההדף עדיין כאן, והצלקות הכלכליות רחוקות מלהיעלם  כלכליסט חזר לימי האופוריה ערב הקריסה, ולאלה שעוד משלמים את מחירה

הקרקע טרם חדלה מלרעוד

באמצע מרץ 2008 הדביקה יד אלמונית שטר של 2 דולר על דלת מטה בר סטרנס, רמז למחיר של שני דולר למנייה אותו הציע ג’יי.פי מורגן, הקונה המיועד של הבנק הקורס - ושבריר מהסכום שבו נסחר בר סטרנס שנה קודם. בדיעבד, נפילת בר סטרנס מסמנת את תחילת המשבר הכלכלי החריף ביותר זה 80 שנה, אות פתיחה לשרשרת אירועים שכללה בנקים קורסים, מיליוני מובטלים, בתים מעוקלים ומפגינים ברחובות.

מאז נראה שהעניינים חזרו לשגרה. המערב צומח, האבטלה צנחה, והשווקים פורחים - לפחות עד לאחרונה. אפילו הבונוסים השנתיים בוול סטריט חזרו לרמתם לפני המשבר: 184 אלף דולר בממוצע לבנקאי. נגזרים ושאר מכשירים פיננסיים סבוכים כבר לא מככבים בכותרות. לקחי המשבר, כמו סכנות המינוף וחשיבות היציבות, הופנמו לכאורה.

אלא שהכלכלה העולמית של היום עדיין נושאת על גבה את צלקות הקריסה של לפני עשור, והשגרה שאליה חזרה שונה במגוון אופנים מהשגרה ערב המשבר. הבתים החדשים בארצות הברית קטנים יותר ומאובזרים פחות, בני דור ה־Y טרם סגרו את פערי השכר, אשפי הפיננסים איבדו מזוהרם, וחשבון הנפש של הכלכלנים נמשך, בצד הוויכוח סביב הדרך למניעת המשבר הבא.

וברבדים שמתחת מסתתר מה שנותר בעינו. גורמי העומק שהובילו למשבר, כמו התמריצים לנטילת סיכונים בידי אלה שלא ישלמו את מחיר הקריסה, עדיין כאן. דור הסוחרים הצעיר כלל לא חווה את הנפילה, ויש מי שמזהיר שגם אחרי כל הבחינה העצמית, קברניטי הכלכלה עדיין מנותקים מהמציאות הכלכלית בפועל.

לכל אלה צריך לחבר את זעם הבוחרים בקלפי ששימש את טראמפ לעלות לשלטון נגד כל הסיכויים, ואת ניצני מלחמת הסחר - שגם אותם ניתן לראות כגלי הדף של הקריסה בוול סטריט. במלאת עשר שנים למשבר, כדאי ורצוי להפיק לקחים, ואפשר גם לנסות להתריע מאיפה יגיע המשבר הבא. אבל ייתכן שבעצם, אנחנו עדיין תחת צלו של משבר 2008.

אורי פסובסקי