ל"ו צעירים

ד"ר בריאן רוזן

מקים המעבדה לחומרי אנרגיה באוניברסיטת תל אביב

בן 31, נשוי. מהנדס כימי, יליד ארצות הברית, שעלה לישראל לפני חמש שנים

תומכים ותורמים: משרד האנרגיה,
הקרן הדו־לאומית למדע, הקרן הלאומית למדע, קרן מומנטום והמרכז להנעה אלקטרוכימית

המדען העולה שרוצה שנניע גם את המכונית בגז טבעי

אנרגיה ציונית

ד"ר בריאן רוזן לקח על עצמו שאלה מדעית עצומה: כיצד להמיר גז טבעי לדלק נוזלי שימושי. "בים התיכון יש לנו בשפע גז טבעי שמכיל 90% מתאן. הוא יכול להיות מקור של אנרגיה, אבל כמה פעמים ביום אנחנו משתמשים במתאן? כמעט אפס. אפילו הגז שבו אנחנו משתמשים לבישול הוא לא מתאן, אלא פרופאן או בוטאן. אבל אם נוכל להמיר את המתאן לדלקים נוזליים כמו סולר, משהו שאפשר להכניס למכונית או לגנרטור, כל הגז שיש ברשות ישראל יהפוך לשימושי הרבה יותר".

 

רוזן נולד וגדל בכלל בארצות הברית. הפעם הראשונה שבה ביקר בישראל היתה בגיל 18, במסגרת פרויקט תגלית. "ברגע הראשון שהגעתי לארץ הרגשתי בבית. אחרי שהתחלתי לצאת עם בת הזוג שלי, שהיא ישראלית מראשון לציון, זה רק האיץ את התהליך". ואכן, ב־2013, כשסיים את הדוקטורט שלו, הוא עלה לארץ בגיל 26, ושלושה שבועות לאחר מכן התחתן.

"אם נוכל להמיר את המתאן לדלקים נוזליים כמו סולר, או משהו שאפשר להכניס למכונית או לגנרטור, כל הגז שיש ברשות ישראל ייהפך לשימושי הרבה יותר. כך נגיע לעצמאות אנרגטית”ההתמחות של רוזן היא הנדסה כימית. בדוקטורט שלו הוא חקר כיצד להמיר פחמן דו־חמצני לדלקים נוזליים. "כשעליתי לארץ, גז טבעי היה הנושא הבוער: מצאו המון גז טבעי בים התיכון, ולא היה ברור מה לעשות איתו. התלבטו אם לשמור אותו כמשהו פנימי, או למכור חלק ולהשתמש בשאר. זו אמנם שאלה פוליטית, לא מדעית, אבל התפקיד של המדענים הוא לתת את כל האפשרויות — מה אפשר לעשות עם הגז מבחינה טכנולוגית. יש רשימה קצרה של אפשרויות, והמרת גז לנוזל זו אחת האופציות שחשבתי שיש לה הרבה פוטנציאל. רציתי להפוך את התהליך הזה למסחרי. אפשר למכור את כל הגז הטבעי, אבל זה לא נותן לנו ביטחון בתחום האנרגיה. אנחנו רוצים עצמאות אנרגטית, אבל אם לא נדע להשתמש בגז הטבעי לטובתנו, יהיה קשה להגיע לעצמאות".

השאלה כיצד לנצל את הגז הטבעי היא שאלה גלובלית, ויש המון חוקרים בעולם שמנסים לענות עליה. "מה שחוסם את הטכנולוגיה מלהתקדם זה מצב הידע בקטליזטורים — חומרים שיכולים להאיץ את קצב התגובות הכימיות מבלי שהם עצמם ישתנו. אבל יש מעט מאוד חברות שמתעסקות בעיצוב קטליזטורים להמרת מתאן. בארץ אין המון חוקרים או חברות שמתעסקים בעיצוב קטליזטורים. כשאנחנו צריכים דברים כאלה, אנחנו פונים לאירופה או לארצות הברית".

כדי לענות על השאלה הזו, רוזן הקים ב־2015 את המעבדה לחומרי אנרגיה במחלקה למדע והנדסה של החומרים באוניברסיטת תל־אביב. מימון ההקמה נעשה בעזרת משרד האנרגיה, הקרן הדו־לאומית למדע, הקרן הלאומית למדע, קרן מומנטום והמרכז להנעה אלקטרוכימית.

עיצוב הקטליזטורים ברמה האטומית, כפי שעושים במעבדה של רוזן, הוא תחום חדש, מכיוון שרק בשנים האחרונות ניתן לראות איך האטומים שלהם נראים. "לפני 50 שנה היו המון קטליזטורים, אבל לא יכולנו לראות את מבנה האטומים בתוכם ולקשר בינו לבין התכונות שלהם", הוא מסביר. "היום אני יכול לראות את המבנה ולהבין כיצד השינויים בשיטות הסינתזה שלי גורמים לשינויים במבנה ובתכונות של הקטליזטורים — אורך החיים והאקטיביות שלהם".

מעין מנלה

צילום: אוראל כהן

info@calcalist.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"כלכליסט"

www.calcalist.co.il

 

עורכת המגזין: אתי אפללו

סגן עורכת: ליעד ליבנה

עורך אחראי: אמיר זיו

מעצב אחראי: אבנר הברפלד

עיצוב הגירסה הדיגיטלית: נעם תמרי, קטיה וילסקר