​

בועז ערד

מפתח HC Vision, תוכנה המאפשרת חישה היפר־ספקטרלית באמצעות מצלמה פשוטה

​

בן 33, מבאר שבע. דוקטורנט למדעי המחשב באונ' בן־גוריון, החוקר את תחום הראייה החישובית. המיזם נולד ממחקר במעבדה הבין־תחומית לראייה חישובית באוניברסיטה

​

שותפים לדרך: את המיזם מוביל ערד עם פרופ' אוהד בן־שחר, ראש המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה, ועם עומר שוורץ, שהצטרף לפרויקט

החוקר שמלמד את הטלפון איך לפשט תהליכים רפואיים

סלולר שמחובר לוורידים

HC Vision, שערד פיתח יחד עם פרופ' אוהד בן־שחר, היא לא פחות ממהפכנית. "עד היום, הצורה שבה אנחנו מצלמים ואוספים מידע היא עוד זכר לימי הפילם, שנועד לחקות את תגובת העין. המצלמות היום ממשיכות לחקות את העין האנושית, אבל הן יכולות לעשות הרבה יותר: לנתח חומרים, להבין בדיוק על מה אנחנו מסתכלים".

​מצלמת הנייד תדע לזהות את ערך הסוכר בדם (אילוסטרציה). “עובדים על הגעה לתוצאה מדויקת”

איך הן יעשו את זה? "רוב המצלמות שאנחנו מכירים אוספות מידע בשלושה צבעים", מסביר ערד. "לעומתן יש מצלמות היפר־ספקטרליות, שרואות גם אלפי צבעים. משתמשים בהן במעבדות, באוויר או בחלל למגוון רחב של שימושים, מחקלאות ועד חיפוש והצלה. מעלים לוויין או מטוס עם ציוד חישה היפר־ספקטרלי, ובאמצעותם אפשר, למשל, למצוא אדם אבוד ביער, או לספור דגים באגם מתמונת לוויין. זה לא עניין חדש, הטכנולוגיה קיימת מאז שנות החמישים — אבל עד כה, כדי לקבל את רוב המידע הזה, נזקקנו למצלמות גדולות ומורכבות, שלא ניתן להחזיק ביד אלא צריך להציב על חצובה ולחבר אליהן סורק ומחשב. במחקר שלנו הבנו שהרבה מהמידע הזה ניתן להפיק באמצעות מצלמות פשוטות כמו אלו הנמצאות בטלפונים סלולריים. לב העניין הוא תוכנה, אבל כדי להגיע לרמה גבוהה נדרשת גם התאמה קלה בחומרה שקיימת היום בטלפונים.

"לטכנולוגיה שפיתחנו יוכלו להיות המון יישומים מסחריים, ברגע שהיא תהיה זמינה בגודל ובעלות של טלפון. לצד השימושים הרפואיים, אפשר יהיה למשל לנצל אותה לבטיחות במזון, למשל עבור מקומות שמתמודדים עם רמאות באחוזי שומן של בשר, או במקרים כמו הוספת בשר סוס שאינו בפיקוח לבשר הקיים. אפשר יהיה להשתמש במצלמה בעתיד נוכל לצלם ארוחה ולהבין כמה קלוריות היא מכילה, לצלם פרי ולדעת אם הוא בשל או לא, או לצלם אבקה שחורה שמצאנו מפוזרת בבית ולהבין אם אלה חידודים של עיפרון או עובש — וכל זה באמצעות הטלפון הסלולרי. את כל זה המצלמה יכולה לגלות. היא בעצם שמישה לכל יישום שקשור למהות וזהות של חומר שאנחנו מסתכלים עליו. היא יכולה לאבחן אם מדובר בעץ, פלסטיק או מתכת, ואפילו איזה סוג של מתכת.

"כדי לממש את הפוטנציאל, השאיפה שלנו היא להתחבר עם אחת החברות הגדולות ולהוציא את הטכנולוגיה כמצלמה של הטלפון הבא. אנחנו מחפשים עכשיו את היצרן הגדול לחבור אליו או את ההשקעה שתאפשר לנו לעבוד עצמאית. נוסף על כך, כל מי שיש לו בעיה שאפשר לפתור בעזרת ציוד כזה מוזמן לפנות אלינו, ודי מהר נוכל לדעת אם אפשר להחליף את הציוד היקר בציוד זול ונגיש. הטכנולוגיה כבר קיימת".

רעות ברנע

צילומים: עמית שעל, אילוסטרציה