​

חן רביב ואופיר פרוינד

מייסד מיזם "לשנות עולם" ורכז בארגון

​

בני 28. רביב עזב את לימודי הרפואה, פרוינד הוא סטודנט בשנתו השישית. המיזם נעזר בסטודנטים למתן סיוע רפואי לנזקקים

​

שותפים ותורמים: עד כה הושקעו ב”לשנות עולם” יותר מ־600 אלף שקל בזכות שותפויות עם אוניברסיטת תל אביב, עיריית תל אביב, פר"ח ופרס של 50 אלף שקל ממפעל הפיס

מלמדים רופאים לראות את החולה, ולא רק את המחלה

סיירת
החלוקים הלבנים

"הייתי סטודנט שנה שלישית, למדתי על מחלות וטיפול בהיבטים הקליניים, וחיפשתי את המקום של האדם שמאחורי המחלה", מספר חן רביב. "יש רופאים שבאים, מסתכלים במדדים ובבדיקות ומטפלים במחלה. בגישה שלנו קודם יש אדם, יש את הצרכים שלו בקהילה, את מי שהוא מאחורי הסימפטום. הבנתי שלא צריך לחכות עוד ארבע שנים כדי להתחיל לעשות דברים".

​

רביב עבד אז במרכז הארצי לסימולציה רפואית בתל השומר, שם פגש את ד"ר רותי מרגלית שכיהנה כמנהלת המחקר והפכה לשותפה ומנטורית. "רותי, זוכת פרס הבית הלבן למצוינות חברתית, הקימה וניהלה אקדמיה למעורבות סטודנטים בקהילה באומהה. המודל אומר שהאקדמיה מנצלת את הזמן של הסטודנטים כדי לעבוד עם קהילות ולבנות פרויקטים לקידום בריאות. הפרויקטים בארה"ב הפעילו כ־1,700 סטודנטים מדי שנה והשפיעו על יותר מ־40 אלף איש. בנינו בארץ מודל זהה: רותי הגיעה עם ניסיון וידע, אני עם אש ודרייב לעשייה, ויחד הקמנו את תוכנית 'לשנות עולם', שלימים הפכה לעמותה. קראנו לה ככה כי המטרה היא לשנות עולם של אדם אחד; אנחנו לא מחפשים לשנות את כל העולם".

במסגרת הפעילות הם בנו קורס שבו סטודנטים לרפואה ולרפואת שיניים עובדים עם קהילה מוחלשת. "אנחנו מוציאים סטודנטים מהספרייה ואומרים להם, 'אתם יזמים חברתיים'. אחרי שהסטודנטים בשטח, הם מאתרים בעיה בתחום הבריאות, כולל ברווחה ובהיבטי הנפש", מסביר רביב. הפרויקטים מגוונים ומנוהלים בשיתוף עמותות כמו על"ם (העמותה לנוער בסיכון), לשובע (שפועלת עם דרי רחוב), וארגונים שמסייעים לפליטים. "בשיתוף פעולה עם על"ם, למשל, עבדנו עם בני נוער במעגל הזנות שמשתמשים בסמים, והבנו שמצב השיניים שלהם הוא על הפנים כבר בגיל 18. יש להם צורך בטיפולים, משיננית ועד השתלות. בעקבות זה התחברנו לבית הספר לרפואת שיניים, כך מדי שבוע מגיעים צעירים מכל הארץ ומקבלים טיפולים חינם. עד היום טופלו 80 צעירים. הסטודנטים לרפואת שיניים לומדים איך לטפל באוכלוסיות קיצון, והחברים שלנו שהקימו את הפרויקט מנהלים אותו תוך כדי לימודי הרפואה".

"רביב (משמאל) ופרוינד: אנחנו מוציאים סטודנטים מהספרייה ואומרים להם: ‘אתם יזמים חברתיים’. בשטח הם מאתרים בעיות בתחום הבריאות, כולל ברווחה בהיבטי הנפש. הסטודנטים לומדים לטפל באוכלוסיות קיצון"עד כה הושקעו ב"לשנות עולם" יותר מ־600 אלף שקל שנועדו למתן מלגות לסטודנטים ומימון הפרויקטים. התוכנית הפעילה עד כה 70 סטודנטים לרפואה ורפואת שיניים, ובשנה הבאה התוכנית תופעל גם בטכניון בחיפה. "סטודנטים לרפואה מאוד עסוקים", מסביר רביב. "גם אני עבדתי בשלוש עבודות בשלוש שנים הראשונות ללימודים. המטרה היא לעודד עשייה חברתית שלא צריכה להיות מקבילה לרעב ללחם".

לא רק סטודנטים לרפואה מעורבים בפעילות: "בשנה שעברה סטודנטית לעיצוב מבצלאל עיצבה מידע רפואי בצורת אינפוגרפיקה עבור הפליטים, כי המידע הרפואי לא נגיש להם. הוצאנו ספר ילדים לפליטים על גזזת ואיך להתמודד איתה. עשינו תערוכה של נפגעי נפש במטרה לצמצם סטיגמות. ההשפעה שלנו היא קודם כל על הסטודנטים, כדי להצמיח את הדור הבא של יזמים חברתיים בתחום הבריאות".

אופיר פרוינד, סטודנט שנה שישית לרפואה באוניברסיטת תל־אביב שעובד כיום כעוזר רופא במחלקה פנימית באיכילוב, הוא אחד מרכזי הארגון. "הקורס פועל שנתיים", הוא מסביר, "וההשפעה שלנו היא קודם כל על הסטודנטים שיהיו הרופאים והמנהיגים בעמדות מפתח. זו ההשפעה הכי גדולה שלנו על אג'נדה חברתית: אנחנו מקדמים דור שיוביל עשייה ויזמות של רופאים על ידי חשיפה של קהילות, במקום לחכות עד שנה ד' כשמגיעים לבית חולים. וגם אז אין חובת יציאה לשטח. אנחנו מדברים על היכרות של הרופאים עם הקהילה, והדרך הכי טובה לכך היא לבוא ולהכיר ולא לשבת באוניברסיטה.

"הפרויקט הזה הוא התחלה של שינוי חיוני. זה פתח לי את העיניים לפערים שקיימים בשירותי בריאות אפילו בתוך קהילות שחיות באזור תל אביב. אלה פערים גדולים לא רק בקבלת טיפול רפואי, אלא גם בידע, בתזונה ובסביבת המחיה, ואפשר לצמצם אותם. אנחנו רופאים לא רק כדי לתת תרופות. כסטודנט או רופא צעיר לא הייתי נחשף להתנסויות האלו, ולרוב הרופאים לא יוצא אף פעם להיות בסביבת קהילות חלשות. אנחנו נותנים כוח לסטודנטים כבר בשנה א' להכיר ולדבר עם האנשים, ליזום רעיונות משלהם".

קרן־אור גרינברג

צילום: נמרוד גליקמן

 

לעמוד הבית

