כך מאמן ילדים בכדורגל ובכישורי חיים

כבוד למגזר

"אם השכן שלך במצוקה, גם אתה צריך להיות מודאג" - כך מאמין עו"ד אחמד מוהנא, הפועל להעצים צעירים בחברה הערבית ולשנות אותה מבפנים. "זה התחיל בדצמבר 2013, אז היכתה הסופה 'אלכסה' בכל הארץ ורצינו לעזור. הגענו ליישובים חסרי תשתיות בנגב, שלא היתה להם נגישות לשום דבר. כל יום נסענו לשם לעזור בשיפוץ, להביא אוכל, ולהקל על הילדים בפעילויות פנאי. היתה התגייסות המונית של צעירים שרצו לסייע. אחרי שהמשבר נגמר, המשכנו לקבל פניות מאנשים שרוצים להמשיך להתנדב".

בפעילות הזו הכיר את אשתו אמאני, שמלווה אותו מאז בעשייה. בני הזוג וחבריהם לפעילות ההתנדבותית המשיכו לפרויקט הגשמת משאלות לחולים סופניים וליווי בבתי חולים. הפעילות, שדבר קיומה עבר מפה לאוזן, התרחבה והעמותה החלה לקבל פניות דרך עמוד הפייסבוק שלה. ב־2016 כבר מנתה העמותה 1,200 מתנדבים, שסייעו ל־15 אלף חולים ובני משפחותיהם בפעילויות העמותה בבתי חולים שונים בארץ.

 

​

הפעילות החלה כהתארגנות לא פורמלית, ומוסדה תחת השם "אמנינא" – שמשמעותו "משאלותינו". במשך ארבע השנים האחרונות שימש מוהנא מנכ"ל העמותה בהתנדבות, במקביל לתפקידו בכנסת כיועץ פרלמנטרי של ח”כ אחמד טיבי, ולאחרונה החליט להתמקד בעשייה החברתית. העמותה, שבה עובדים כיום 11 רכזים ו־300 מתנדבים פעילים, היא ארגון הגג של ההתנדבות בחברה הערבית, והיא עורכת מדי יום פעילויות בכל הארץ למען משפחות נזקקות, ילדים ומשפחות בסיכון ומגוון פרויקטים נוספים. השותפים לפעילות הם רבים – וכוללים את ארגון הג'וינט, העמותות לתת ולקט, בנק הפועלים, אוניברסיטת תל־אביב, מכללת אלקאסמי, משרדי ממשלה וכן תורמים ערבים.

"אמא שלי עבדה קשה כדי לפרנס אותי. היום, כשהיא פוגשת מישהו שמכיר אותי ושומעת שאני מספר שזה בזכותה, היא בוכה כל פעם מחדש""אנחנו רוצים שהשינוי יגיע מהחברה הערבית עצמה, ולכן היא צריכה להתגייס למען זה", מוסיף מוהנא. "המטרה שלנו היא לבנות את התשתית לחברה הערבית בתחום ההתנדבות והמעורבות החברתית, כדי לקחת אחריות ולהתמודד עם האתגרים והמצוקות בחברה הערבית, ולהעצים יכולות של אינדיבידואלים ושל ארגונים להשפיע לטובה. כשהפסקתי את עבודתי הקודמת בכנסת, לא ידעתי לאן אלך, אבל הרגשתי שהייעוד שלי הוא להנגיש ולהביא הזדמנויות לחיים טובים יותר לחברה הערבית", מסכם מוהנא.

המימון לפעילות מגיע דרך גיוס המונים. "עבדנו שנתיים דרך תורמים פרטיים. למשל, אם רצינו לעשות טיול לים לילד חולה, היינו מעלים פוסט לפייסבוק ואנשים היו נרתמים. כיום יש לנו הכשרות - חממות לקידום יזמות והתנדבות לסטודנטים ערבים. יש לנו חינוך בלתי פורמלי בנושא העצמה, שימור מתנדבים, תגמול מתנדבים ושיפור תהליכים במעגל חיי המתנדב והארגון".

"אני מגיע ממשפחה חד־הורית קשת־יום", מספר מוהנא על ההתנסות האישית שהביאה אותו לקידום ההתנדבות במגזר. "כשהייתי בן שנתיים, הייתי הילד היחיד ממשפחה חד־הורית בסביבה. כיום, לצערי, הגירושים הפכו לנפוצים יותר. המשפחה שלי היתה מקבלת משלוחי מזון - וכיום אני עומד בראש ארגון שמחלק 500 חבילות מזון מדי שבוע למשפחות דומות, וזה סיפוק אדיר.

"אני רוצה שיהיה טוב יותר, ושתהיה הזדמנות שווה לאלה שגדלים במציאות כמו זו שבה אני גדלתי. על זה לא אוותר ובשביל זה אני קם בכל בוקר. אולי אין בזה כסף גדול, אבל יש בזה סיפוק אדיר. לפעמים אמא שלי פוגשת מישהו שמכיר אותי, ושומעת ש'אחמד מספר שזה בזכותך'. היא בוכה כל פעם מחדש", הוא מוסיף. "אמא שלי עבדה בעבודות קשות כדי לפרנס אותנו, והיא לא יודעת שבלי לשים לב, היא זו שחינכה אותי להוביל את השינוי החברתי והחדירה בי את האמפתיה לאחר. הדחף שלי הגיע ממנה".

קרן־אור גרינברג

צילום: אלעד גרשגורן

 

לפרויקט הבא



לעמוד הבית



לפרויקט הקודם

