הפעילה שמחנכת ליזמות מגיל צעיר

עניין של יוזמה

בת־שבע משה התגלגלה לתפקיד מנכ"לית עמותת יוניסטרים כמעט במקרה. אחרי נישואיה עברה להתגורר בעכו במסגרת גרעין של משפחות צעירות, ועבדה במגזר החברתי. כשחיפשה תפקיד "עם אימפקט גדול יותר", כהגדרתה, נכנסה למרכז של יוניסטרים שפעל מול ביתה. היא התקבלה לתפקיד מנהלת מרכז והתאהבה. ב־2015 היא מונתה לתפקיד מנכ"לית העמותה.

יוניסטרים הוקמה ב־2001 על ידי רוני צארום, היזם שמכר לקומברס את אקסלינק תמורת חצי מיליארד דולר. צארום, שגדל ברמלה, רצה להעניק לבני נוער מהפריפריה ליווי והדרכה שיקנו להם כלים עסקיים וחברתיים, ויספקו להם מודלים לחיקוי. העמותה מפעילה 19 מרכזי יזמות, ובתוכניות שלה משתתפים 2,000 בני נוער שנפגשים עם 3,500 אנשי עסקים שמתנדבים בעמותה. הפעילות, היא מספרת, מקיפה את כל המגזרים בישראל: "דוגמה טובה לזה היא הפתיחה של המרכזים שלנו בכפר חב"ד ובמזרח ירושלים, שני מקומות מאתגרים מאוד שדורשים מאיתנו חשיבה שונה. בכפר חב"ד, למשל, עבדנו עם ועדה רוחנית והתאמנו את חומר הלימוד שלנו.

 

​

"כשיוניסטרים התחילה, זה היה כארגון נוער. לפני שלוש שנים תפיסת העולם שלנו השתנתה, והבנו שכדי לוודא שהחזון מתממש חייבים לייצר פלטפורמת המשך, להמשיך להיות ארגון משמעותי שמסייע להם לייצר רשת הקשרים. הקמנו פלטפורמה שמחברת בין 3,000 הבוגרים שלנו, והיום ההשקעה בין שתי הפלטפורמות היא חצי־חצי. בסוף מה שקובע אם הצלחנו או לא הוא המאני־טיים של החיים, כשהם בני 30, ושם את צריכה להיות משמעותית. אני יוצאת איתם לדרך ואני שם בשבילם לנצח.

"יש אתגר בגיוס צוות במקומות שרק מעט צעירים נשארים לגור בהם. בסוף הכל קם ונופל על המנהיג המקומי שהצלחנו לגייס""יוניסטרים הוקמה כדי לעבוד עם המקומות הכי קשים בארץ, וזה מאתגר מאוד. יש פערים אמיתיים: מחסור בהזדמנויות, אתגרים בעבודה מול הרשויות, וגם היכולת לגייס צוות במקומות שבהם רק מעט צעירים נשארים לגור בעיר. בסוף הכל קם ונופל על המנהיג המקומי שהצלחנו לגייס.

"אתגר נוסף נובע מכך שהנושא של חינוך ליזמות הפך להיות מאוד נפוץ בישראל. כשאני באה היום למשרד החינוך לבקש תקציב ומסבירה מה אנחנו עושים, הם אומרים לי 'אבל יש אקסלרטור'. לא מבינים את ההבדל בין זה לבין תוכנית עומק. קשה גם לגייס משאבים: יהדות התפוצות תורמת פחות ופחות לישראל, כי הדור הצעיר שם פחות מחובר למה שקורה בארץ. זה מחייב לנסות לקבל יותר כסף מהמדינה, אבל כסף ממשלתי זה כסף שמאוד קשה לעבוד איתו בירוקרטית. אנחנו כל הזמן צריכים לחשוב מה יקרה מחר. אני מנסה לקדם מהלך של הכנסות עצמאיות, והחלטתי להקים זרוע שהיא עסק חברתי. זה בעייתי, כי אני לא רוצה להתחיל לחשוב במובנים של איפה משתלם לי לעבוד, אבל זה מהלך שאנחנו חייבים לעשות".

העבודה, היא אומרת, עדיין מרגשת אותה. "יותר רשויות וגופים פונים אלינו ואנחנו כל הזמן משתפרים ומשדרגים, אבל מה שהכי מרגש אותי זה לפגוש את הילדים והבוגרים שלנו. הייתי בחו"ל השבוע וקיבלתי הודעה מבוגר שהתקבל לאינטל ורצה לעדכן אותי ולומר כמה חשוב לו להכניס עוד בוגרים לאינטל. זה הדבר הראשון שהוא חשב עליו".

הגר רבט

צילום: עמית שעל

 

לפרויקט הבא



לעמוד הבית

