המהפכה שלפני המכונית האוטונומית

הנסיעות המשותפות יהפכו לחכמות

מהפכת המכוניות האוטונומיות, שאינן זקוקות לנהג, היא אחת המצופות והמסקרנות ביותר כיום. ואולם, 2016 לא צפויה להיות השנה שהן יפרצו בה. הטכנולוגיה, הרגולציה, התשתיות והיקפי הייצור עדיין לא שם. בשנה הבאה תיתכן מהפכת תחבורה צפויה יותר: שיתוף הנסיעות החכם.

כיום שירותים כמו אובר או ליפט, המאפשרים לנהגים פרטיים לספק הסעה בתשלום, עדיין אינם מתמקדים בשיתוף נסיעות. הם אולי מגדילים את היצע כלי הרכב הזמינים לנוסעים, אך אינם משנים מהותית את חוויית הנסיעה הרגילה וגם אינם תורמים לצמצום העומס בכבישים או להפחתה בזיהום האוויר. אלא שבאובר כבר חושבים קדימה: הסטארט־אפ הענק, שמתכנן לפרוץ גם בתחום כלי הרכב האוטונומיים, כבר מפעיל שירות בשם UberPool, שמאפשר לחלוק נסיעה עם אדם נוסף שהיעד שלו נמצא באותו כיוון. השירות פועל בהיקף מצומצם כיום, אך לדברי החברה כבר אחראי לכמעט ממחצית מנסיעותיה בסן פרנסיסקו.

וזוהי רק ההתחלה: בדצמבר השיקה אובר פיילוט לשירות חדש בשם uberHOP, כדי להתחרות בסטארט־אפ העולה Via Transportation. ויה, שהקימו שני ישראלים, מציע אפליקציה להזמנת מוניות שירות בעלות של חמישה דולר לנסיעה. אלא שלא כמו מוניות שירות רגילות, אין לה קווי נסיעה קבועים: האלגוריתם המתוחכם שלה יודע לתכנן נסיעות חכמות בהתאם לנקודות המוצא והיעד של המשתמשים. כרגע השירות זמין במרכז ניו יורק ובשיקגו, זוכה שם לפופולריות רבה וכבר יש לו עשרות אלפי נוסעים קבועים, והיא חתמה על שיתוף פעולה עם מרצדס במטרה להתרחב לפרברים. גם גוגל לא נשארת חייבת, ובימים אלה בוחנת בישראל באמצעות וייז את שירות הקאר־פולינג RideWith, המקל על אנשים שנוסעים לאותו כיוון לחלוק רכב ודלק.

שירותים אלה צפויים להפוך להמוניים בשנה הבאה, ויוכלו להביא להקלה אמיתית בעומס בכבישים ולירידה ניכרת בתעריפי הנסיעה. חשוב לא פחות, הם יספקו תשתית טכנולוגית וחברתית לבואן של המכוניות והמוניות האוטונומיות.

עומר כביר

  עליית מעמד הביניים, הגרסה הניידת

נשלם פחות על סמארטפון

אי שם בתקופת המחאה החברתית, בקיץ 2011, היתה אחת הביקורות העיקריות שהושמעו נגד המוחים "לכולכם יש סמארטפונים יקרים". אם אז הביקורת הזאת היתה בעייתית, הרי היום היא הולכת והופכת ללא רלבנטית. בשנה הבאה יהיה לנו קל יותר להשיג סמארטפון טוב בזול.

כבר השנה הצליחה וול מארט לעורר עניין רב כשמכרה מכשירים שהיו מתקדמים יותר מהאייפונים הראשונים בעשרות דולרים בלבד, אבל זאת רק דוגמה קיצונית למגמה רחבה מזו. מחירי החומרה צנחו עקב ביזור יצרניות החלפים, בייחוד בסין, והשוק הוצף ברכיבים זולים אך מספקים. מגמה זו מאפשרת לשלב מצלמות איכותיות, זיכרון מהיר, מסכים באיכות גבוהה יחסית ושטח אחסון גדול גם במכשירים שאינם דורשים מהצרכן להוציא מחצית ממשכורתו החודשית.

לצד עליית המכשירים הזולים, מכשירי הביניים (כמו OnePlus X או Zuk של המתחרה של לנובו) צפויים גם הם להתחזק על חשבון סמארטפוני הדגל (אייפון או גלקסי S, למשל). ליצרניות יש אינטרס לקדם את המכשירים הללו: הם משתמשים בטכנולוגיות שכבר קיימות בשוק והוכיחו את עצמן, ועל כן דורשים הרבה פחות מחקר ופיתוח. והצרכנים? אם יהיו חלופות טובות שמשווקות במרץ, מעטים מהם יראו בעיצוב יוקרתי או במצלמה מעט יותר מתקדמת סיבה מספקת להשקיע עוד אלף שקלים ברכישת סמארטפון (אינטליגנציה מלאכותית, כמובן, עשויה להיות סיפור אחר).

המצב הזה ייצור אתגר של ממש למפתחי האפליקציות. הם יצטרכו להתאים את עצמם למפרטים שאינם מיישרים קו עם הטכנולוגיות האחרונות בשוק: וואנפלוס, למשל, לא שילבה ב־X אפילו שבב NFC. מה יעשו הצרכנים שרכשו אותו אם תפרוץ מהפכת התשלום במובייל? שאלה טובה.

רפאל קאהאן

  היכונו לביאת המעבד הסינפטי

המובייל יכיר אותנו באמת

כמעט כל מכשיר שמגיע היום למדפים כולל עוזרת חכמה כלשהי. קורטנה של מיקרוסופט הושקה למחשבי ווינדוס 10, וסירי המוכרת מהאייפון הגיעה השנה גם לאפל טיוי. הגאדג'טים סביבנו מסוגלים לנתח מה אנחנו אומרים ולספק תשובות אינטליגנטיות לשאלותינו. אבל ב־2016 נתחיל לראות מגמה מהפכנית הרבה יותר: מכשירים שלא רק מבינים בני אדם באופן כללי ושטחי, אלא מחקים את המוח האנושי כדי לנתח באופן אינדיבידואלי כל משתמש ואת הסביבה שהוא חי בה.

עד כה יכולות כאלה לא ממש הגיעו למכשירי מובייל. רוב האלגוריתמים בתחום משתמשים בטכנולוגיה המכונה רשת נוירונים, שמסוגלת ללמוד ולזהות תבניות. הם מסוגלים, למשל, לזהות מה מופיע בתמונה מסוימת ולתאר אותה ("קבוצת חברים משחקת כדורגל", למשל) ואפילו לנתח רגשות אנושיים. ואולם, הם דורשים כוח עיבוד רב שעד כה השאירו אותם הרחק מהצרכן.

זה צפוי להשתנות בשנה הבאה, כשייצאו הסמארטפונים הראשונים בעלי המעבד סנאפדרגון 820 של קוואלקום. הוא מבוסס על שבב סינפטי המציע יכולות אינטליגנציה מלאכותית מרשימות: למשל, לזהות בתוך שבריר שנייה מה אנחנו מנסים לצלם בטלפון ולהתאים את הגדרות המצלמה בהתאם.

קוואלקום, כמובן, אינה לבד: גם מיקרוסופט, אינטל וגוגל פועלות במשחק הזה. ב־2016 ישיקו אינטל וגוגל את המכשירים הראשונים המבוססים על פרויקט טנגו, המסוגלים "לקרוא" את העולם סביבן, לזהות את החפצים הנמצאים בו ולבנות מפות תלת־ממדיות מדויקות שלו. מי שחושש מעלייתן של המכונות החכמות ירגיש הרבה פחות בנוח בשנה הבאה, השאר ייהנו ויתפעלו.

הראל עילם

  בועה? איזו בועה?

מגמת המיזוגים רק תתגבר

עולם הטכנולוגיה ציין את העסקה הגדולה בתולדותיו באוקטובר, ובמסגרתה הודיעה Dell כי תמזג לתוכה את EMC תמורת 67 מיליארד דולר. חצי שנה לפני כן הכריזה נוקיה על רכישת אלקטל־לוסנט בכ־17 מיליארד דולר, והשתיים ייצרו ביחד את תאגיד הטלקום הגדול בעולם. לצד ההיקפים גדל גם מספר המיזוגים והרכישות: לפי חברת המחקר Dealogic בוצעו יותר מ־3,000 עסקאות בתחום הטכנולוגיה בחמשת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 2,400 בלבד ב־2014. לא לחינם הגדירה רויטרס את 2015 כשנה הטובה ביותר בענף מאז 1999, רגע לפני פיצוץ בועת הדוט.קום.

אנליסטים, מומחים ומשקיעים עדיין מתווכחים אם אנו נמצאים בלב בועת הייטק נוספת ואם היא בדרך להתפוצץ. כך או כך, מסתמן שב־2016 נמשיך לראות מרתון רכישות ענק ומיזוגים שיפילו אותנו לרצפה. המגמה הזאת מתודלקת בידי אנשי ההון סיכון, שמשקיעים סכומים אדירים בגיוסים לפי הערכות שווי הולכות וגדלות. 2015 השנה שבה היוניקורנים, הסטארט־אפים ששווים יותר ממיליארד דולר, הפכו לשם דבר. המצב הזה מוביל סטארט־אפים לכוון לרכישה ולא להנפקה, שבה שוויים עלול לקרוס.

בקרב הרוכשות אפשר לזהות שלוש קבוצות עיקריות. הראשונה היא חברות הטכנולוגיה המערביות הקלאסיות, ובהן גוגל (תחת אלפבית), מיקרוסופט, אפל, IBM, אמזון, סמסונג ופייסבוק, שאחראיות ליותר מ־60% מהעסקאות. כל החברות הללו מראות שהן מעוניינות להתרחב מחוץ לתחומי הליבה שלהן ולהשתלב כמעט בכל תחום בחיינו, והדרך המהירה לעשות זאת היא רכישות. אליהן מצטרפות ענקיות הטכנולוגיה הסיניות כמו עליבאבא, טנסנט ולנובו, שכבר אינן מהססות לחדור למערב.

הקבוצה השלישית היא גוש חדש של חברות טכנולוגיה שהתמחו בנישה ספציפית כגון טוויטר ולינקדאין. עד כה הן לא היו פעילות בתחום הרכישות, אבל מתקשות להתמודד מול הכוחות האדירים שיוצרים המיזוגים ומבינות שהן צריכות לקנות כדי לשרוד. ועוד, אחרי עסקת Dell ועזיבתה הצפויה של טושיבה את תחום ה־PC, יהיה מעניין לראות כיצד ינהגו יצרניות כמו אסוס ואייסר.

הראל עילם

  יש ארוחות חינם, אבל פחות

כולם יציעו שירותים בתשלום

זוכרים שפעם כל שירותי הבריאות בארץ הוצעו בתעריף אחיד? היום יש פרימיום ופלטינום, משלים ומושלם, ומי שיכול משלם אקסטרה תמורת הרחבת הביטוח. חברות הטכנולוגיה מיישמות גישה דומה בימים אלה.

המודל של שירות חינמי או זול לצד אפשרות לשדרוג בתשלום ותיק ונפוץ למדי. גוגל ודרופבוקס, למשל, מציעות להגדיל את שטח האחסון בשירותיהן ללקוחות פרימיום; אמזון מציעה את שירות המשלוחים המשודרגים פריים; ובתעשיית הגיימינג רכישת שדרוגים בתשלום בתוך המשחק (Freemium) נפוצה במיוחד. אלא שעכשיו מצטרפת למשחק הפרימיום גם פייסבוק: המיזם החדש שלה לתקשורת בעסקים, Facebook at Work, מציע שירות בסיסי חינם ושדרוג בתשלום שמציע למשל כלי אבטחה והצפנה.

ב־2016 נראה התמקדות מוגברת מצד ענקיות הטכנולוגיה במיזמים הדורשים דמי מנוי, בעיקר בתחום התוכן. יוטיוב רד, גרסת הפרימיום של אתר הווידיאו, הושקה כבר השנה, ובימים אלה נמצאת במגעים להזרמת מגוון סרטים הוליוודיים וסדרות. שירות הזרמת המוזיקה ספוטיפיי, שעד כה אפשר (בחו"ל) האזנה חינם לכל השירים בו תמורת צפייה בפרסומות, שוקל להגביל חלק מהתכנים ללקוחות משלמים בלבד כעת. אגב, בעת האחרונה שחררה הזמרת טיילור סוויפט שמחרימה את ספוטיפיי תיעוד הופעה באופן בלעדי לאפל מיוזיק — עוד שירות בתשלום.

במילים אחרות, הצרכנים שהתרגלו למודל שבו מקבלים הכל תמורת צפייה בפרסומות (טוב, ואפשרות לאסוף עליהם מידע אישי), יידרשו להסתגל למצב חדש כעת. היתרון הוא שכדי להצדיק את התשלום הנוסף, חברות התוכן המקוון משקיעות בו יותר ויותר משאבים. אמזון, למשל, אישרה חמש הפקות מקור חדשות בשנה הבאה, ונטפליקס הולכת ומבססת את עצמה כתו תקן לסדרות ולסרטים איכותיים, נועזים ומגוונים.

הגר רבט