משפט
נתניהו

שוחד, מרמה והפרת אמונים – בפעם הראשונה בתולדות המדינה עומד ראש ממשלה מכהן לדין פלילי. כתב האישום נגד בנימין נתניהו הוגש בגין 3 פרשות נפרדות – "תיק המתנות" (תיק 1000), "תיק נתניהו־מוזס" (תיק 2000) ו"תיק בזק־וואלה" (תיק 4000). לצידו של נתניהו עומדים לדין בפרשות אלה גם ארנון (נוני) מוזס, המו"ל של ידיעות אחרונות, ושאול ואיריס אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק ורעייתו. כתב האישום כולל 333 עדי תביעה, ובכללם שרים בעבר ובהווה, אנשי עסקים ומנהלים, אנשי לשכתו לשעבר של ראש הממשלה ועיתונאים. המשפט יתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים בפני הרכב של שלושה שופטים, בראשות רבקה פרידמן־פלדמן, ולצידה משה בר־עם ועודד שחם

להורדת כתב האישום המלא בקובץ PDF לחצו כאן
לתמלילי החקירות בתיקי נתניהו כפי שנחשפו בכלכליסט לחצו כאן

הנאשם

האישום

בנימין נתניהו

ראש ממשלה 2015-2009

מרמה והפרת אמונים

רקע:
מאז 1999 התקיימה בין בנימין נתניהו לאיש העסקים ארנון מילצ'ן מערכת יחסים אישית, בעלת זיקות וקשרים שונים. בשנת 2013 הכיר מילצ'ן לנתניהו את איש העסקים האוסטרלי ג'יימס פאקר. בין השנים 2014-2009 קיבלו נתניהו ורעייתו טובות הנאה ממילצ'ן. בשנים 2016-2014, קיבלו נתניהו ורעייתו טובות הנאה גם מפאקר.

טובות ההנאה:
מילצ’ן ופאקר נתנו לבני הזוג נתניהו טובות הנאה בסכום מצטבר של כ-700 אלף שקלים - בעיקר קופסאות סיגרים ומארזי שמפניות -  במענה לבקשות ואף דרישות מבני הזוג, בין היתר באמצעות משלוחים. זאת גם כאשר מילצ’ן ופאקר לא שהו בכלל בישראל, עד כדי כך שהפכו למעין “קו אספקה”. הסיגרים והשמפניות ניתנו לנתניהו בזיקה לתפקידיו הציבוריים ולמעמדו כראש ממשלת ישראל. 

המרמה והפרת האמונים:
נוכח טובות ההנאה שהרעיף מילצ’ן על נתניהו ורעייתו, היה עליו להימנע מלעסוק בענייניו של מילצ’ן, במסגרת תפקידיו.

התמורה:
בתקופה שבין אוקטובר 2011 לדצמבר 2016 פעל נתניהו במסגרת מילוי תפקידיו הציבוריים לטובת מילצ’ן בשלושה אירועים שונים:
1. ויזה לארה”ב: בשנים 2014-2013 נתניהו פעל מול גורמי ממשל אמריקנים על מנת שתינתן למילצ’ן אשרת כניסה לארצות הברית, בשני אירועים.
2. חוק מילצ’ן: בשנת 2013, נתניהו פנה לשר האוצר דאז, יאיר לפיד, בעניין הארכת משך הפטור מדיווח ותשלום מס הכנסה הניתן לתושבים חוזרים, ממנו נהנה מילצ’ן.
3. קידום מיזוג “רשת”-”קשת”: בשנת 2015, נתניהו פעל בעצמו והנחה את מנכ”ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לסייע למילצ’ן בעניינים הנוגעים לרגולציה, בקשר לעסקת מיזוג בין חברות התקשורת “רשת” ו”קשת”, על מנת שהשקעה אותה בחן מילצ’ן באותה העת, תהיה כדאית עבורו מבחינה כלכלית.

העדים המרכזיים
ארנון מילצ'ן
ג'יימס פאקר
ארי הרו
הדס קליין
נתן מילקובסקי

העדים:
ארי הרו, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • ארנון מילצ’ן, איש עסקים ישראלי, מפיק קולנוע ומבעלי ערוץ 10 (תמלילי החקירה) • ג’יימס פאקר, איש עסקים אוסטרלי, מחזיק בכלי תקשורת, בתי מלון ובתי הימורים (תמלילי החקירה) • הדס קליין, עוזרת של איש העסקים ארנון מילצ’ן (תמלילי החקירה) • זאב פלדמן, יועץ כלכלי לארנון מילצ’ן • יונתן חסון, נהג של ארנון מילצ’ן • שני קוסקס, אם בית ג’ימס פאקר • רון לאודר, איש עסקים אמריקאי, נשיא הקונגרס היהודי העולמי מבעלי ערוץ 10 • עמית חדד, עורך דינו של נתניהו • יהודה ויינשטין, היועץ המשפטי לממשלה • אילן שילוח, פרסומאי • ליאו מלמוד, נציגו של ארנון מילצ’ן בדירקטוריון ערוץ 10 • דוד מטלון, שותף עסקי של ארנון מילצ’ן • יוסי מימן, איש עסקים מבעלי ערוץ 10 • אילן אבישר, יו”ר מועצת הרשות השנייה • איילת מצגר, סמנכ”לית הרשות השנייה • מודי פרידמן, מנכ”ל ובעלים קבוצת RGE • לן בלווטניק, איש עסקים יהודי-אמריקאי, מבעלי ערוץ 10 • יואל בריס, היועץ המשפטי של משרד האוצר • ראטן טאטא, איש עסקים הודי • אייל גבאי, מנכ”ל משרד ראש הממשלה לשעבר • עומר רסנר,עובד בחברות של מילצ’ן • ליאת גרבר, עורכת דין • פיני רובין, עורך דינו של ארנון מילצ’ן • יאיר לפיד, שר האוצר • רותם מאי, יועצת כלכלית לשר האוצר לפיד • עוזי ארד, ראש המועצה לבטחון לאומי ויועצו של בנימין נתניהו לשעבר • תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר • יובל דיסקין, ראש השב”כ לשעבר • רון דרמר,שגריר ישראל בארה”ב • צבי נטע, יבואן רכב ושותפו לעסקים של ארנון מילצ’ן • אפי אזולאי, אב בית במעון ראש הממשלה • רוני דהן, אב בית במעון ראש הממשלה • עמית ברזילי, עובד בחנות שבה נרכשו מוצרים עבור משפחת נתניהו • רויטל אברהם, עובדת בחנות משקאות שממנה נרכשו משקאות למשפחת נתניהו • שרה שוחט, מנהלת החשבונות של ארנון מילצ’ן • עינב סגל, עובדת בחנות הסיגרים שממנה רכש מילצ’ן סיגרים עבור נתניהו • יעקב גרשוני, שכן של משפחת נתניהו בקיסריה • אליה אילוז, נהג במשרד ראש הממשלה • בועז אסייג, נהג במשרד ראש הממשלה • קובי לוי, נהג במשרד ראש הממשלה • שלום מלכה, נהג במשרד ראש הממשלה • אשר יששכר (דודה של נעמה יששכר), נהג במשרד ראש הממשלה • מאיר דלרוזה, נהג במשרד ראש הממשלה • אילן שמואל, נהג במשרד ראש הממשלה • אודי אנג’ל, איש עסקים, בעל השליטה לשעבר בזכיינית הטלוויזיה רשת • פויו זבלדוביץ’, איש עסקים בריטי • ספנסר פרטרידג’, איש עסקים אמריקאי • נתן מילקובסקי, איש עסקים אמריקאי, בן דודו של נתניהו • איירה רנרט, איש עסקים אמריקאי, תורם • אמנון בן עמי, עובד במשרד ראש הממשלה • אורן גיל, עובד במשרד ראש הממשלה • אילן בן עמי, עובד במשרד ראש הממשלה • כורש ברנור, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 

הנאשם

האישום

בנימין נתניהו

ראש ממשלה 2015-2009

מרמה והפרת אמונים

ארנון מוזס

מו"ל קבוצת ידיעות אחרונות

הצעת שוחד והבטחת שוחד

רקע:
בין בנימין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, ארנון מוזס, קיימת יריבות עמוקה. עם זאת בסמוך לשלוש מערכות בחירות (כנסת 18, כנסת 19 וכנסת 20), התקיימו סדרות של פגישות: 2009-2008, בשנת 2013 ובשנת 2014.

האינטרסים:
במהלך הפגישות נתניהו ומוזס קיימו שיח על קידום האינטרסים ההדדיים שלהם. מצד אחד שיפור אופן סיקורו של נתניהו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות". מצד שני הטלת מגבלות על העיתון "ישראל היום", דבר שהיה בעל משמעות כלכלית רבה עבור מוזס ועבור קבוצת "ידיעות אחרונות". 

הצעת השוחד:
בפגישה שהתקיימה ביום 4.12.2014, ולקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20, מוזס הציע לנתניהו שוחד: שינוי ניכר לטובה בקו ובאופן הסיקור של נתניהו ובני משפחתו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ושינוי לרעה באופן הסיקור של יריביו הפוליטיים.

התמורה המבוקשת:
מוזס הציע לנתניהו "סיבוב הספינה" להבטחת המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה לאורך זמן, בתמורה לכך שנתניהו ינצל את השפעתו הרבה לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על "ישראל היום" ותביא להטבות כלכליות משמעותיות למוזס ולעסקיו.

המרמה והפרת האמונים:
נתניהו לא סירב להצעת השוחד ולא הפסיק את השיחה עם מוזס. על אף שלטענתו לא התכוון לקדם את הצעת החוק, הוא המשיך לנהל עם מוזס שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי ההצעה. נתניהו הציג בפני מוזס מצג לפיו יש אפשרות שיעשה שימוש בכוחו השלטוני על מנת לקדם חקיקה המיטיבה עם קבוצת התקשורת.
נתניהו פעל כך כדי להמשיך את השיח ולגרום למוזס להשפיע לטובה על אופן סיקורו בכלי התקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות" בתקופת הבחירות, וכן למנוע פרסומים שליליים שיפגעו בו או במשפחתו, לפחות בתקופה זו וכל עוד השיחות ביניהם נמשכות.

פעולות שביצע נתניהו:
על מנת לשמר אצל מוזס את הרושם כי הוא בוחן את היתכנות קידום חקיקה שתחליש את "ישראל היום", נתניהו נפגש עם יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, ועם יו"ר ועדת הכנסת, יריב לוין, ובדק את הנושא. אלקין ולוין הבהירו לנתניהו כי לא ניתן יהיה לקדם את החקיקה בתקופה בחירות. נתניהו קיים, ביוזמתו, פגישה נוספת עם מוזס, במהלכה הציג בפניו מצג לפיו יפעל לקדם את החקיקה לאחר הבחירות, וזאת במטרה להמשיך עמו את השיח על הצעת השוחד.


ארנון מוזס
ארי הרו
ניר חפץ
יריב לוין
זאב אלקין

העדים:
ארי הרו, עד מדינה: ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • יואב הורביץ, מנכ”ל משרד ראש הממשלה • ניר חפץ, עד מדינה: יועץ התקשורת של משפחת נתניהו (תמלילי החקירה) • ערן טיפנבורון, עורך ynet • ארנון מילצ’ן, איש עסקים ישראלי, מפיק קולנוע ומבעלי ערוץ 10 • לארי אליסון, איש עסקים אמריקאי, מייסד חברת התוכנה אורקל (תמלילי החקירה) • יריב לוין, שר התיירות מטעם הליכוד • איתן כבל, יו”ר ועדת הכלכלה מטעם מפלגת העבודה • שילה דה בר, עורך ידיעות אחרונות • רון ירון, עורך ידיעות אחרונות • זאב אלקין, יו”ר הקואלציה מטעם הליכוד • אילן ינון, היועץ המשפטי של הכנסת • אלי ג’סלייט, מנהל בחברת הייעוץ של ארי הרו H3 גלובל,לאחר פרישתו ממשרד ראש הממשלה • דב איכנולד, מנכ”ל ידיעות ספרים • רן רימון, עורך עמוד הבית ב-ynet • אביטל להב, כתב ynet • איילת צור עמור, עורכת ב-ynet • שרון מצנע, עורכת עמוד הבית ב-ynet • שלדון אדלסון, איש עסקים יהודי-אמריקאי, הבעלים של רשת בתי הימורים, והעיתונים ישראל היום ומקור ראשון • מרים אדלסון, רעייתו של איש העסקים שלדון אדלסון • ציפי לבני, שר המשפטים • פרח לרנר, המתאמת בין לשכת ראש הממשלה לכנסת • פול מרינלי, נציגו של איש העסקים לארי אליסון • כורש ברנור, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 • שלומי משולם, קצין חקירות היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433 

הנאשם

האישום

בנימין נתניהו

ראש ממשלה - 2017-2013 שר התקשורת - 2017-2014 (תמלילי החקירה)

לקיחת שוחד; מרמה והפרת אמונים

שאול אלוביץ'

בעל השליטה (בשרשור, באמצעות יורוקום) בקבוצת התקשורת בזק (בזק, yes, אינטרנט זהב, פלאפון, וואלה) (תמלילי החקירה)

מתן שוחד; שיבוש מהלכי משפט; הדחה בחקירה; הלבנת הון (פעולה ברכוש אסור), עבירות ני"ע (גרימת פרט מטעה בדיווח מיידי כדי להטעות משקיע סביר

איריס אלוביץ'

רעיתו והיועצת של בעל השליטה (בשרשור, באמצעות יורוקום) בקבוצת התקשורת בזק (בזק, yes, אינטרנט זהב, פלאפון, וואלה) (תמלילי החקירה)

מתן שוחד; שיבוש מהלכי משפט; הדחה בחקירה

רקע:
בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 הייתה לבנימין נתניהו, כראש ממשלה ובהמשך כשר תקשורת, סמכות להשפיע ולהעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו על ידי קבוצת בזק (בזק, yes, פלאפון, אינטרנט זהב) ואתר החדשות "וואלה" שהיה בשליטת איש העסקים שאול אלוביץ'. הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי.

האינטרסים:
בין נתניהו לאלוביץ' נוצרה מערכת יחסים של "תן וקח", שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. 

דרישת השוחד:
בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ', בשנת 2012, במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19, סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".

השיטה:
מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל גם באמצעות מתווכים – ביניהם עד המדינה ויועץ התקשורת של המשפחה, ניר חפץ. נתניהו ובני משפחתו הפנו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו.

מתן השוחד:
בני הזוג שאל ואיריס אלוביץ', בעלי השליטה ב"וואלה", הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל האתר, אילן ישועה, להיענות לדרישות הסיקור של משפחת נתניהו. ישועה הנחה את העורכים והעיתונאים של "וואלה" לשנות פרסומים באתר באופן התואם את דרישותיו של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.

המרמה:
נתניהו לא חשף בהסכם ניגוד העניינים שלו את ההיכרות, הקשרים וההסכמות בינו ובין רעייתו שרה לבין אלוביץ' ורעייתו איריס.

התמורה:
נתניהו הפעיל את כוחו השלטוני וסמכויותיו, בין היתר באמצעות מקורבו ויו"ר מטה הבחירות שלו לשעבר שלמה פילבר שהוא מינה למנכ"ל משרד התקשורת - כדי לקדם אינטרסים כלכליים שיטיבו עם אלוביץ', קבוצת בזק או חברות שונות בקבוצת "יורוקום", שבאמצעותה שלט בבזק וב"וואלה". שווי ההטבות נאמד במאות מיליוני שקלים לכיסו הפרטי של אלוביץ', ובמאות מיליוני שקלים נוספים לקופת בזק, יורוקום או "וואלה". הכספים היו דרושים לאלוביץ' בין היתר על מנת לפרוע חובות כבדים לבנקים שלחצו עליו.

ההטבות:
1. הנפקת חברת בי-קום: נתניהו חתם כראש ממשלה על היתר שיעבוד מניות השליטה בבזק, שנדרש להנפקת אג"ח בי-קום
שווי ההטבה: 800 מיליון דולר באג"ח לבי-קום

2. מכירת אתר יד 2: נתניהו חתם כראש ממשלה על היתר העברת השליטה ביד 2 מבזק לתאגיד התקשורת הגרמני אקסל-שפרינג
שווי ההטבה: 800 מיליון שקל לבזק  

3. עסקת בזק-yes: נתניהו חתם על העברת בשליטה ב-yes לבזק, וכך אפשר לאלוביץ' למכור את מניותיו בחברת הכבלים והלוויין לתאגיד התקשורת
שווי ההטבה: 1.05 מיליארד שקל

4. הקפאת רפורמת השוק הסיטונאי: מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו, עד המדינה שלמה פילבר, פעל לחבל ביישום רפורמת הדגל של המשרד, שמטרתה לפתוח לתחרות רחבה את שוק הטלפוניה והאינטרנט ולהוביל לירידת מחירים לצרכנים. כך שמרה בזק על רווח עודף גבוה על חשבון הציבור
שווי ההטבה: 135 מיליון שקלים בשנה

5. ניסיון לביטול ההפרדה המבנית בבזק: פילבר מנסח, בהנחיית אלוביץ' ואנשי המקצוע בבזק, מכתב כוונות לפיו הוא מקדם את ביטול חובת ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה.
המטרה הראשונה: סיוע לאלוביץ' לעמוד בתנאי לקבלת עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק בתמורה למניות ב-yes
המטרה השנייה: חסכון בתשלומי מס לבזק
שווי ההטבות:
1. עד 170 מיליון שקלים (מוציא בפועל 110 מיליון שקלים)
2. קיזוז תשלומי מס בהיקף של מאות מיליוני שקלים (לא יוצא בסוף לפועל)


שיבוש החקירה:
להסתרת הקשר עם משפחת נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם. במקביל הם הורו למנכ"ל וואלה ישועה להעלים את הטלפון שלו, והנחו אותו לשקר ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים בוואלה בעקבות פניות מטעם נתניהו, אישתו בנו יאיר ומתווכים מטעמם.

שאול אלוביץ'
איריס אלוביץ'
אור אלוביץ’
שלמה פילבר
ניר חפץ
אילן ישועה
דוד שמרון

העדים:
אבנר בורוכוב,עורך משנה בוואלה • אבנר הופשטיין, כתב גלי צה”ל • אבי ברגר, מנכ”ל משרד התקשורת (תמלילי החקירה) • אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים (תמלילי החקירה) • אודי הירש, עורך משנה וואלה • אור אלוביץ’, בנו של בעל השליטה בבזק ודירקטור בחברה (תמלילי החקירה) • איה בן פורת, עורכת דין בלשכה המשפטית משרד התקשורת • אייל חיימובסקי, מנהל לשכת ראש הממשלה • אילן ישועה, מנכ”ל וואלה (תמלילי החקירה) • אילנית פילבר, אישתו של עד המדינה, מנכ”ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר • איתן צפריר, ראש מטה תקשורת במשרד ראש הממשלה • אלון רווה, סמנכ”ל כספים בזק • אלידור בליטנר, עורכת דין במשרד המשפטים • אלי אסיאג, ראש היחידה למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 • אלי קמיר, יועץ אסטרטגי לבזק (תמלילי החקירה) • אלי גרונר, מנכ”ל משרד ראש הממשלה • אמיר לוי, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר (תמלילי החקירה) • אמנון אייכלברג, מנכ”ל חברת הייעוץ עדליא • אסתי פלדמן, עורכת דין בלשכה המשפטית באוצר וחברה במועצה לשידורי כבלים ולווין • ארי הרו, עד מדינה: ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • בועז סטמבלר, יועץ תקשורת של בנימין נתניהו (תמלילי החקירה) • ברוך שי, ראש מערכת חדשות וואלה • ברוריה מנדלסון, המחלקה המשפטית משרד התקשורת • גיא הדס, דובר בזק • גיל שפר, ראש הסגל לשכת ראש המשלה • גילי מאי, ראש מטה מנכ”ל משרד ראש הממשלה • גלעד ארדן, שר התקשורת לשעבר (תמלילי החקירה) • דב גיל-הר, כתב וואלה • דוד חודק, עורך דין שהכין חוות דעת עבור חברת בי-קום של שאול אלוביץ’ • דוד קובוסיאני, יועץ משפטי מועצת הכבלים והלווין • דוד שמרון, עורך הדין של משפחת נתניהו (תמלילי החקירה) • דוד שרן, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • דודו מזרחי, סמנכ”ל כספים בזק לשעבר (תמלילי החקירה) • דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת (תמלילי החקירה) • דני ברכה, סמנכ”ל כספים יורוקום • דרור שטרום, יועץ ליורוקום בענייני הגבלים עסקיים • הילה שמש, היועצת המשפטית של הרשות השנייה • הראל לוקר, מנכ”ל משרד ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • הרן לבאות, סמנכ”ל כלכלה משרד התקשורת (תמלילי החקירה) • זאב רובל, עורך דין במשרד שמרון-מולכו שייצג את נתניהו (תמלילי החקירה) • זאב קידר, מנהל אסדרה ורישוי משרד התקשורת • זאב רובינשטיין, סגן יו”ר הבונדס, איש עסקים מקורב למשפחת נתניהו • חיים גרון, סמנכ”ל משרד התקשורת • טל שלו, כתבת וואלה • טליה גרסטלר רוטשילד, עורכת דין במשרד מיתר-לקוורינק שייצגה את אילן ישועה (תמלילי החקירה) • טלי בן עובדיה, סמנכ”לית תוכן וואלה (תמלילי החקירה) • יאיר חקאק, כלכלן משרד התקשורת • יהודה פורת, מנהל אגף בטחון בזק (תמלילי החקירה) • יואב הורביץ, מנכ”ל משרד ראש הממשלה • יונתן שכטר, יועץ מדיני בנימין נתניהו • יעל מלם יפה, סגנית יועצת משפטית משרד התקשורת • ינון מגל, עורך וואלה (תמלילי החקירה) • יניב הולצמן, עורך דין במשרד שמרון-מולכו שייצג את נתניהו (תמלילי החקירה) • יפעת בן חי שגב, יו”ר מועצת הכבלים והלווין (תמלילי החקירה) • יריב עמיעד, ראש צוות חוקרים ברשות ניירות ערך • ישראל בכר, יועץ אסטרטגי ושותפו של אלי קמיר (תמלילי החקירה) • ישראל לשם, שותף במשרד מיתר ליקוורינק (תמלילי החקירה) • לארי אליסון, איש עסקים אמריקאי, מייסד חברת התוכנה אורקל • לירן דן, ראש מערך הסברה במשרד ראש הממשלה • מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים • מוטי אלמליח, מנכ”ל בזק בינלאומי • מיכאל ראבליו, שותף במשרד עורכי הדין מולכו-שמרון (תמלילי החקירה) • מיכל קליין, ראש מערכת חדשות וואלה • מיכל שרביט, עוזרת שרה נתניהו (תמלילי החקירה) • מימון שמילה, מ”מ מנכ”ל משרד התקשורת (תמלילי החקירה) • מתי אסדופנר, מנכ”ל תאגיד התקשורת הגרמני אקסל שפרינג שרכש מבזק את אתר יד 2 • נגה רובינשטיין, יועצת משפטית לבזק בעסקת יד 2 • ניר חפץ, עד מדינה: יועץ התקשורת של משפחת נתניהו (תמלילי החקירה) • סטלה הנדלר, מנכ”לית בזק (תמלילי החקירה) • עדי קאהן גונן, העוזרת של מנכ”ל משרד התקשורת ועד המדינה שלמה פילבר • עדי קופלוביץ’, מנהל תחום רגולציה משרד התקשורת • עדן בר טל, מנכ”ל משרד התקשורת לשעבר (תמלילי החקירה) • עמיקם שורר, סמנכ”ל פיתוח עסקי בבזק ויד ימינו של שאול אלוביץ’ בקבוצת יורוקום (תמלילי החקירה) • עמית אשל, עורכת בוואלה • פולינה גובזמן-קריב, ראש צוות חוקרים ברשות ניירות ערך • פליקס כהן, סמנכ”ל כספים יורוקום • ציפי גז, מנהלת מחלקת חקירות רשות ניירות ערך • צחי הנגבי, מ”מ שר התקשורת (תמלילי החקירה) • צחי חבקין, ראש מפלג חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 • קים לוי, מזכירה של שאול אלוביץ’ (תמלילי החקירה) • רון איילון, מנכ”ל yes (תמלילי החקירה) • רן ברץ, ראש מערך הסברה בלשכת ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • רפי שמיר, דובר משרד ראש הממשלה • שלמה פילבר, עד מדינה: מנכ”ל משרד התקשורת (תמלילי החקירה) • שי חייק, דובר פוליטי של בנימין נתניהו (תמלילי החקירה) • שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר • שלומי חכמון, קצין חקירות ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433 • שלומית ברנע פרגו, יועצת משפטית של משרד ראש הממשלה (תמלילי החקירה) • שרון פליישר, סמנכ”לית רגולציה בזק (תמלילי החקירה)

השופטים

רבקה פרידמן-פלדמן
שופטת המחוזי רבקה פרידמן-פלדמן תשב בראש הרכב השופטים במשפט נתניהו. את כהונתה במחוזי החלה ב-2012. היא בוגרת האוניברסיטה העברית, ובשנת 1984 החלה לעבוד בבית המשפט העליון כמנהלת מדור ערעורים אזרחיים. ב-1987 עברה לעבוד בפרקליטות המדינה. ב-1994 מונתה לשופטת והחלה לכהן בבית משפט השלום בבירה. בשנים 2012-2004 כיהנה כסגנית נשיאת בית משפט השלום.השופטת פרידמן-פלדמן נחשבת לאחת מהשופטות המנוסות במשפט הפלילי בבית המשפט המחוזי. בין היתר היא היתה בהרכב של תיק אולמרט השני שהכריע בתיק טלנסקי לאחר שנוספו אליו הקלטות הסתר של שולה זקן. בסיבוב הראשון, בראשות הנשיאה מוסיה ארד, זוכה אולמרט בתיק הזה, ובגלגול השני, לאחר שארד פרשה, הוא הורשע. בשנים האחרונות היא ישבה לצד השופט בר-עם בהרכבים רבים של תיקי פשעים חמורים, ביניהם תיקים של מחבלים.
עודד שחם
השופט המחוזי עודד שחם הוא בוגר האוניברסיטה העברית. את התמחותו עשה אצל נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר לפני שהוסמך כעורך דין ב-1993. במהלך השנים עבד כעוזר משפטי של השופט תאודור אור בבית המשפט העליון, ובהמשך כפרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות. הוא עבד בוועדת החקירה הממלכתית שחקרה את אירועי אוקטובר 2000. ב-2004 מונה לשופט בבית משפט השלום בירושלים. במהלך כהונתו היה חבר בהרכב שזיכה את השר צחי הנגבי בפרשת המינויים הפוליטיים, אך היה בדעת מיעוט שסברה כי יש דווקא להרשיעו. ב-2012 קודם למחוזי.בשנים האחרונות התמחה שחם בתיקים של הסדרים כובלים, תחום הקשור לשאלות שנוגעות לעסקת בזק ורפורמת השוק הסיטונאי בתיק 4000. בין התיקים המפורסמים שהוא דן בהם: תיק תנובה בו היא נקנסה על סך של 25 מיליון שקל בשל הסדרים כובלים, וקרטל מאפיות הלחם שתיאמו ביניהן את המחירים של הלחם האחיד.
משה בר-עם
השופט המחוזי משה בר-עם הוא בוגר הפקולטה למשפטים בעברית. אחרי מספר שנים שבהן עבד כעורך דין בשוק הפרטי, הוא מונה בשנת 2000 לשופט בבית משפט השלום במחוז הדרום. ב-2011 מונה לשופט בפועל ורשם בית המשפט המחוזי ירושלים. באוגוסט 2012 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים.