המשוגעים לדבר

//

שיר רייטר

//

צילום: אלעד גרשגורן

"גלגלי התפילה שלנו מחברים בין מאמינים מכל הדתות"

מיכה שטראוס ואיילת כהן,בן 49 ובת 40 מעין השופט, בזוגיות, מייצרים גלגלי תפילה

המשוגעים לדבר

שיר רייטר

צילום: אלעד גרשגורן

מוסף כלכליסט | 26.01.23

איילת, מהו גלגל תפילה?

תשמיש קדושה שמקורו בבודהיזם. בתוך הגלגל יש דף גלול שכתובה בו מנטרה שחוזרת שוב ושוב. ולפי הבודהיזם כשמסובבים את הגלגל, זה שולח את המנטרה החוצה אל העולם, כמו אדוות על המים, ומברך את כל היצורים החיים.

איך בנוי גלגל תפילה?

הגלגל עומד על ידית שבתוכה נעוץ מוט נירוסטה ועליו מורכב התוף — צילינדר עם שני פקקים, שבהם יש מסבים כדוריים להפחתת החיכוך בסיבוב. בצד החיצוני של הגלגל יש משקולת, אבן קשורה ששומרת על האינרציה בסיבוב.

יש הבדלים בין הגלגלים שלכם לאלה המסורתיים?

מיכה: גלגלי התפילה שלנו עשויים מעץ, ואילו גלגלי התפילה הנפוצים במזרח עשויים פח ואין בהם מסבים, לכן הם מרעישים. כמו כן, אנחנו מדפיסים את התפילה על מיקרופילם בגודל מיקרוסקופי, ולא נייר כפי שעושים באופן מסורתי, לכן אנחנו יכולים להכניס בגלגל אחד 100 מיליון חזרות על המנטרה, כך שכל סיבוב שלו שולח את המנטרה לעולם 100 מיליון פעם.

איך מכינים גלגל תפילה?

הכל מתחיל מהטקסט — הלקוח צריך לבחור מנטרה אחת או שילוב של כמה, ואז אני מכין את המיקרופילם וגולל אותו במכונה ישנה של הקרנת סרטים. להכנת הגלגל אני חותך מתוך פלטות עץ דקות שני חלקים, מקציע ומדביק אותם. ואז עובר למחרטת מתכת, שבה אני מנסר את הגליל ויתר חלקי הגלגל, ומרכיב אותם למבנה. לפקק העליון אני מכניס בלחץ מסב ומכסה אותו בנייר דבק כדי לשמור עליו.
אחר כך אני עובר למחרטת העץ כדי לגלף את הצורה הסופית, עם הקימורים, הפיתוחים והליטוש. ואז הכל עובר לאיילת.

מה עושה איילת?

איילת: אני אחראית בעיקר לעיטורים. בדרך כלל זו המנטרה או מילה שאני מטביעה על הגלגל עם צורב עץ ושבלונה שאני מכינה בעצמי. אני גם צובעת את הגלגל בצבעי אקריליק, ואז מיישמת לכה בשלוש שכבות. לסיום אני קושרת לגלגל אבן בחוט שתשמש משקולת שלו.

יש משמעות לעיטורים?

לרוב אלה סמלים בודהיסטיים, שבהם יש משמעות לכל פרט. הדבר האחרון שאיירתי היה נמייה שרודפת אחרי אבני חן, שהיא אחראית לאוצר של אל השפע. אבל יש גם איורים כמו חרב שקוטעת את חוט המחשבות, כי הצורך לא להיות אבוד במחשבות אלא נוכח ברגע הוא אחת השאיפות של מתרגלי הבודהיזם.

"בכל התפילות בכל הדתות תמיד הבקשה מהישות שבה מאמינים היא שנלך בדרך הישר ונזכה בתמורה בחסד מהיקום. לכן גלגלי התפילה שמכילים מסר מכל דת מחזקים את ההבנה שכולנו אותו דבר"

אתם מגדירים את עצמכם יהודים או בודהיסטים?

שנינו נולדנו יהודים, כך שיש לנו זהות יהודית, אבל כקיבוצניקים הזהות שלנו היא לא דתית. גם בודהיזם אינו דת אלא דרך לראות את העולם. יש כל כך הרבה יהודים שמתרגלים בודהיזם עד שיש לזה מילה באנגלית — JewBu. אנחנו מאמינים בטוב ובאהבה, מכבדים כל אמונה ומאמינים שהמהות זהה בכולן.

מתי נחשפתם לגלגלי התפילה הבודהיסטיים?

מיכה: בשנת 2000 גיליתי את הבודהיזם דרך ספר שאחי המליץ לי לקרוא, והתחלתי ללמוד אותו לעומק. ב־2008 איילת ואני הלכנו להרצאה של מורה מאריזונה, שהחזיק ביד גלגל תפילה מסוג שלא ראיתי אף פעם. הוא היה עשוי מעץ, חרוט ומהמם ביופיו, והוא הסתובב בדממה לגמרי. זה נראה כאילו הוא לא מזיז את היד בכלל. אני אדם טכני מאוד, שחייב להבין איך דברים עובדים, והרגשתי צורך עז לעשות כזה גלגל בעצמי. גם איילת הרגישה את אותו החיבור. לא היה לנו מושג איך לגשת לזה, רק ידענו שאנחנו רוצים לעשות אותו.

גלגל תפילה

"חבר ביקש מאיתנו גלגל עם 'שמע ישראל' במקום מנטרה בודהיסטית. המורה שלנו אמר שזה מותר, כי מה שכתוב בפנים בעל ערך, קדוש ונתפס כמועיל לבריות, וגם רבנים אמרו שאין בעיה. עכשיו יש לנו גלגלים עם שורות מ'אנא בכוח' ו'שיר השירים', שהפכו למתנת חתונה פופולרית".

יש לכם רקע במלאכת יד?

איילת: אני תמיד ציירתי ועשיתי אמנות, אבל לא היה לי ניסיון בעבודה עם עץ.
מיכה: למדתי בבית ספר טכני כך שהיה לי רקע בחריטת מתכת, אבל לא הייתי אמן בשום צורה. היינו צריכים ללקט את המידע, אז רכשנו ספר על גלגלי תפילה ופנינו למורים שלנו ברחבי העולם כדי להבין מה זה בכלל גלגל תפילה ואיך עושים אותו.

תכננתם שזה יהפוך לעסק?

מיכה: לא, אבל ברגע שעשינו את הגלגל הראשון התאהבנו במלאכה ורצינו לעשות מלא כאלה. ההזמנות הראשונות היו ממשפחה וחברים, ועשינו אותן במפעל התאורה של הקיבוץ בסופי השבוע. לאט לאט התחלנו לקבל פניות מכל העולם, עד שב־2012 הקמנו את הסטודיו בתוך מבנה שהיה בעבר לול תרנגולות, והתמקדנו רק בו.

אתם מאמינים שיש לגלגל השפעה על המציאות?

איילת: כן. זה נטמע בתפיסת העולם שלנו באופן שבלעדיו לא יכולנו לעשות את זה, זה לא משהו טכני. המוטיבציה פה חשובה.
מיכה: כשהתחלתי לחקור בודהיזם לא כל כך הבנתי למה הם מתכוונים בחמלה. אחי נתן לי שרשרת תפילה טיבטית ואמר לי לחזור על מנטרת החמלה אלף פעם ביום, כי זה מעלה את תדר החמלה. אחרי שבועיים חזרתי הביתה מהעבודה וראיתי עכביש על המיטה, אז לקחתי צנצנת ודף והוצאתי אותו בעדינות לטבע. ופתאום הבנתי שזה משהו שבחיים לא הייתי עושה, עד אז הייתי פשוט הורג אותו. חמלתי עליו ברמה שלא הכרתי, ובלי שהייתי מודע לזה. ואז חשבתי: וואו, קרה פה משהו בעולם המוחשי שלי, יש פה משהו יותר גדול ממה שאני יכול להבין, ואני זורם עם זה.

אתם מכינים רק גלגלי תפילה בודהיסטיים?

מיכה: לא. קצת אחרי שנכנסנו לזה חבר מהקיבוץ אמר לנו שהקונספט של גלגל תפילה גאוני, אבל הוא לא מחובר לבודהה, אז שאל אם נוכל להכין אחד עם "שמע ישראל". השאלה שלו שלחה אותנו לשלוש שנים של חיפוש, כי חשבנו שזה כמו לשים את הקוראן בתוך מזוזה. אבל המורה שלנו אמר שזה מותר, כי מה שכתוב בפנים בעל ערך, קדוש ונתפס כמועיל לבריות בעיני מי שמסובב את הגלגל.

פניתם גם לרבנים?

איילת: כמובן. פנינו גם לרבנים ולדיינים מכל הזרמים, וכולם אמרו שלא נראה שיש בעיה, ונתנו לנו עצות כמו לא לכתוב בצד החיצוני דברי קודש כדי שיהיה מותר להיכנס עם זה לשירותים ולחדר המיטות.
אחרי שלוש שנים הכנו לבחור ההוא גלגל תפילה עם "שמע ישראל", שאת הטקסט הכין עבורנו בחור שעוסק בכתיבה עברית ממקום רוחני. התחלנו מגלגל של שמע ישראל ובסוף הוצאנו ליין שלם, עם שורות מ"אנא בכוח" ו"שיר השירים", שהפכו למתנת חתונה פופולרית.
בהמשך ייצרנו גם גלגל תפילה מוסלמי עם הסורה הפותחת של הקוראן, וגלגל נוצרי עם תפילת "אבינו שבשמים".מיכה: ואז חבר אמר "אני רוצה גלגל תפילה לשלום עולמי — חברו לי את הכל יחד". וזה גלגל התפילה הגדול הראשון שעשינו.

למה להכין תשמיש קדושה שמחבר בין כל הדתות?

איילת: למה לא? בתהליך שעברנו הגענו להבנה שכל המאמינים בכל האמונות והדתות רוצים את אותו הדבר — שלא יאונה להם רע. זו האמונה הבסיסית שמאחדת את כולם, ובכל התפילות שאליהן הגענו זו תמיד הבקשה מהישות שבה מאמינים: שנלך בדרך הישר ונזכה בתמורה בחסד מהיקום. גלגלי התפילה לשלום עולמי מחזקים את ההבנה שכולנו אותו דבר.
מיכה: הדבר היחיד שמפריד בינינו הוא המחשבות שלנו — התפיסה שהאל שלי נכון ושלך לא. אבל בסופו של דבר כולם רוצים את אותו הדבר.