חגיגת השחיתות ברשויות המקומיות היא העתיד

מבין כל ההרשעות ברשויות המקומיות, בולטות במיוחד אלו של ראשי ערים שקיבלו שוחד מקבלנים ומיזמי נדל"ן. להלן רשימה חלקית: ראש עיריית רמת גן צבי בר, שהורשע בקבלת שוחד מקבלנים בעיר; ראש עיריית קרית מלאכי מוטי מלכה, שהורשע בהטרדה מינית ובעבירה על חוק התכנון והבנייה כיו"ר הוועדה המקומית; ראש עיריית קלנסווה מוחמד חדיג'ה, שהורשע בלקיחת שוחד מקבלן ובסחיטה באיומים של חבר מועצה; ראש מועצת מרחבים אבנר מורי, שהורשע בשוחד מקבלן בניין; ראש עיריית ירושלים אורי לופליאנסקי שהורשע בקבלת שוחד בפרשת הולילנד; והמוכר מכולם, ראש עיריית ירושלים לשעבר אהוד אולמרט, שהורשע גם הוא בפרשת הולילנד על מעשים שביצע בתפקידו כראש העירייה.

אולמרט - שפשע כראש עירייה והפך עם השנים לראש ממשלה - הוא דוגמה מובהקת לאבולוציה של השחיתות ברשויות השלטון בישראל, אבל הוא לא היחיד שחיבר בין המקומי לארצי. אליו ניתן להוסיף, ברשימה חלקית בלבד, את חבר הכנסת ויו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן, שנחשד בקבלת שוחד כשהיה סגן ראש עיריית ראשון לציון וגם את ניצב המשטרה בדימוס ישראל סדן, שהורשע בשוחד בחירות לאחר שניסה לשחד מספר חברי מועצה כשכיהן כראש עיריית חדרה.

יש כמה סיבות להתרחבות תופעת השחיתות ברשויות המקומיות, אך החשובות ביותר הן חולשתם של שומרי הסף וגופי הביקורת המקומיים, אדישותם של התושבים וסירובו המתמשך של הפרלמנט הישראלי לחוקק חוקים שיסדירו את הנושא.

שומרי הסף שאמורים לפקח על הרשות המקומית, כמו היועץ המשפטי, מבקר הפנים והגזבר, כפופים על פי חוק לראש העירייה ותלויים בו, הן להמשך העסקתם והן לשיתוף הפעולה שלו עמם. סביר להניח שרובם יעדיפו לא לסכן את עצמם ולהגיע לעימות עם ראש העירייה.

לצד הביקורת הפנימית, גם זו החיצונית שאמורה להגיע מגופי תקשורת מקומיים חלשה מדי. ברוב המקרים, ההכנסות של התקשורת המקומית מגיעות בעיקר מפרסומות של בעלי עניין מקומיים, כמו חברות ויזמי נדל"ן ופרסום של העירייה. ספק אם יעזו לבקר ולחקור את הגופים העיקריים שמממנים אותה.

לכך צריך להוסיף את אדישותם של התושבים. ברשויות רבות מדי, התושבים ממשיכים להצביע עבור מועמדים תחת חקירות משטרה, כאלו שהוגש נגדם כתב אישום ואף כאלו שהורשעו וחזרו לזירה הפוליטית המקומית. בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, שהתקיימו ב־2018, התמודדו 12 ראשי רשויות החשודים בפלילים, ובהם ראש עיריית רמת השרון לשעבר יצחק רוכברגר, שהורשע במרמה והפרת אמונים, וראש עיריית קריית מלאכי לשעבר מוטי מלכה, שהורשע בעבירות מין.

הדרך לתקן את הנורמה המעוותת הזאת עוברת בכנסת, בחקיקת חוק קלון שימנע ממי שהורשע בעבירה פלילית לכהן בתפקיד ציבורי בכיר ללא הגבלת זמן. הבעיה היא שניסיונות לחוקק חוק כזה - שנחוץ גם ברמת הכנסת והממשלה - נכשלים פעם אחר פעם.