דליה פרריה רוביו, מנכ"לית ארגון בינלאומי המודד את תפישת השחיתות במדינות שונות בעולם, מסבירה מדוע אין שיפור בשחיתות העולמית - ומה ניתן לעשות כדי להילחם בתופעה. "מערכת משפט עצמאית ויעילה חשובה ביותר במלחמה נגד השחיתות"
דורון ברויטמן
"זה יהיה פסימי מאוד לומר שהעולם מושחת. אפילו במדינות עם רמות שחיתות גבוהות ורמות אמון נמוכות בממשל, אנשים מאמינים ביושר, בשקיפות ובצדק. עם זאת, השחיתות היא חלק מחיי היומיום של מיליוני אנשים ברחבי העולם. כמעט אחד מכל ארבעה אנשים ברחבי העולם שילם שוחד כדי לגשת לשירות ציבורי בשנה הקודמת".
את הדברים האלה אומרת דליה פרריה רוביו הארגנטינאית, מומחית עולמית לענייני שחיתות, המנהלת את ארגון השקיפות הבינלאומי. בינואר האחרון, כמדי שנה, פרסם הארגון את מדד השחיתות העולמי לשנת 2019 - וכמדי שנה בשנים האחרונות, המדד מצביע על דריכה במקום.
לדברי פרריה רוביו, אנשים חווים חלק מהשחיתויות באופן אישי, אך חלק נחווה באופן עקיף. "יש פשעים כספיים ושחיתוחות המסתיימים בשערוריות עולמיות, שמעורבים בהן לפעמים מערכות כלכליות ופוליטיות שלמות. השחיתות אינה מכבדת גבולות, היא מתמזגת עם סחר בינלאומי וחודרת דרך המערכת הפיננסית העולמית".
הממוצע של מדד השחיתות העולמי הוא 43 ושני שלישים מהמדינות ממוקמות מתחת ל"קו האדום". מה זה אומר על העולם?
"הביצועים הכוללים של הממשלות בהתמודדות עם השחיתות לא השתפרו הרבה מאז התחלנו למדוד אותה ב־1995. זה מראה שלמרות כל ההבטחות וההתחייבויות שהושמעו - והיו הרבה, ברוב מערכות הבחירות מועמדים מבטיחים לעקור מהשורש את השחיתות - המצב עבור רוב האנשים לא משתפר מספיק מהר. יש לכך השפעה עצומה על העולם שבו אנו חיים. שחיתות מערערת הכל: חינוך, שירותי בריאות, גישה למים נקיים ותברואה, תשתיות, שוק שבו ניתן לסחור בסחורות ושירותים בצורה הוגנת והיכולת שלנו להתמודד עם בעיות עולמיות דחופות כמו משבר האקלים".
מה הופך מדינה למושחתת?
"מדינות בעלות רמת שחיתות גבוהה בסקטור הציבורי מאופיינות בהיעדר כלים למצות את הדין עם הכוח השלטוני. כאשר אין מערכת חזקה מספיק של איזונים ובלמים, קבוצה מצומצמת יכולה לעשות במשאבי המדינה שימוש למטרותיה האישיות. פקטור משמעותי אחר הוא חוסר היכולת להעניש בחומרה את אלו שביצעו עבירות, ולכן מערכת משפט עצמאית ויעילה היא כה חשובה במלחמה כנגד שחיתות".
מה לגבי מדינות בצמרת המדד, הן נקיות משחיתות?
"בכלל לא. מדד השחיתות מתייחס רק למגזר הציבורי. הוא לא כולל שחיתות במגזר הפרטי - כמו שוחד של פקידי ציבור במדינות אחדות, או הלבנת הון דרך המערכת הבנקאית ועסקאות נדל"ן. המדד אינו כולל גם את הגורמים הפרטיים שמאפשרים את השחיתות, בהם עורכי דין, רואי חשבון וסוכני נדל"ן במדינות עשירות".
"פרריה רוביו: רמת שחיתות גבוהה מאופיינת בחוסר כלים למצות את הדין עם הכוח השלטוני. כשאין מספיק איזונים ובלמים, קבוצה קטנה תעשה במדינה שימוש למטרותיה האישיות"
כדוגמה למדינה בצמרת המדד שאינה חסינה משחיתות מציינת פרריה רוביו את דנמרק, שהבנק הגדול ביותר שלה עמד במרכז שערוריית הלבנת הון ענקית בסניף שלו באסטוניה. "בין השאר, הולבנו שם מאות מיליארדי דולרים, בעיקר מרוסיה, על חשבון אנשים רגילים", היא אומרת. "בנוסף, חברות ממדינות בעלות דירוג גבוה היו מעורבות בשנים האחרונות בשערוריות ענק של שוחד. אף מדינה לא מקבלת ציון מושלם. גם במדינות עם הציון הגבוה ביותר, יש הפרות יושר, תיקי שחיתות וניגודי עניינים. כל הממשלות צריכות להישאר עירניות נגד מעשים של שחיתות".
יש הבדל ברור בציונים של מדינות באירופה לעומת מדינות אפריקה ודרום אמריקה.
"מדינות בעלות היסטוריה ארוכה של מוסדות דמוקרטיים פיתחו מערכת של בלמים ואיזונים הדרושים לבקרה מוצלחת על השחיתות. במקום שבו המוסדות הללו מתערערים על ידי שליטים לא־דמוקרטיים או אוטוקרטיים, אנו רואים רמות גבוהות יותר של 'שלטון גנבים', של ממשלות שמנצלות את התושבים לטובת הרווח האישי של חבריהן".
איזו השפעה יש לשלטון על שחיתות של מדינה?
"במקרים רבים אנו רואים כי המפלגה או הממשלה הנמצאות בשלטון אינן עושות שינוי גדול ברמת השחיתות. למרות תחלופה של ממשלות, רק 22 מדינות שיפרו את ציון המדד מאז 2012, בעוד 21 צנחו משמעותית. המשמעות היא שהרוב המכריע פשוט קופא על שמריו".
לדברי פרריה רוביו, אחת השאלות המרכזיות שצריך לשאול בהקשר של שחיתות היא עד כמה מוסדות כשירים ומסוגלים לסיים שחיתות. למשל, האם יש גוף עצמאי נגד השחיתות, והאם יש לו סמכויות מספיקות; האם הרשות השופטת אינה תלויה בהתערבות פוליטית; האם במשטרה נטועים ערכים של יושרה; האם לתקשורת ולחברה האזרחית יש חופש למלא את תפקידי הפיקוח החיוניים שלהם.
אילו צעדים מדינה יכולה לנקוט כדי להגן משחיתות?
"אין תרופת פלא, אך יש כמה צעדים ששבעזרתם ניתן להוריד את רמת השחיתות. למשל, הצהרות על נכסים והכנסות של גורמים ציבוריים, מניעה של ניגודי אינטרסים, רישומים פומביים של בעלי השליטה בחברות ובנכסים, רישומי פגישות של פקידי ציבור עם לוביסטים ושקיפות של התקשרות ציבורית".
מה יכול לעשות הציבור כדי להפחית את רמת השחיתות?
"המגזר הפרטי הוא שותף קריטי למאבק בשחיתות. עסקים יכולים לעודד ממשלות לנקוט צעדים ציבוריים שיעלו את רמת האמינות והיושרה שלהן. במקביל, המגזר העסקי צריך לשפר את רף היושרה שלו עצמו. הציבור יכול לדווח על שחיתות כאשר הוא נתקל בה, וכמובן לסרב לשלם שוחד".
האם ניתן למגר את השחיתות לחלוטין?
"חולשות אנושיות כמו חמדנות, חוסר יושר ואנוכיות תמיד יהיו איתנו. אך ניתן לשפר ולהרחיב דרכים למניעה, גילוי וענישה על מעשים מושחתים, עד שעלות העיסוק בשחיתות תהיה פשוט גבוהה מדי".
ארגון השקיפות העולמי אוסף מידע באמצעות 100 סניפים הפזורים ברחבי העולם. המדד שמפרסם הארגון, Corruption Perceptions Index — CPI, בוחן את תפיסת השחיתות במגזר הציבורי בקרב מומחים בתחומי המשילות, החברה האזרחית, הכלכלה ומינהל העסקים, באמצעות מעקב קבוע אחר היבטים שונים בתפקודו של השירות הציבורי במדינות השונות.