זום אין:

משנים את ההגדרות בצה"ל

מאז הקמתו צה"ל נתפס כמדרגה חשובה בהתפתחות האישית והמקצועית של המתגייס. אלו שבוחרים ללכת למסלול הקרבי זוכים בכישורים כגון מיומנות לחימה ויכולות התמודדות עם מצבי לחץ אך אלו שבוחרים ללכת למסלול הטכנולוגי זוכים במשהו חשוב לא פחות - הכשרה מקצועית - ובחינם.

אם זו נקודת המוצא, הרי שעל פי הנתונים הקיימים בנוגע להתפלגות המגדרית בצה"ל נכון להיום, מצבן של הנשים המשרתות אינו אופטימלי בלשון המעטה. הפער בין נשים לגברים במערכת הצבאית בא לידי ביטוי כמעט בכל מקום שבו נחפש בין אם בתפקידי הלוחמה ובין אם בתפקידים במערך הטכנולוגי. בין אם מדובר על חיילים סדירים ובין אם מדובר במערך הקבע והקצונה הבכירה.

כך למשל, על פי נתונים שהתפרסמו בדוח של מכון המחקר של הכנסת בשנת 2019, 12% בלבד מהסדירים במערך הלוחם הן נשים, 25% הן תומכות לחימה ביחידות הקדמיות, 45% הן תומכות לחימה במערך העורפי ו-33% משרתות במערך הטכני של צה"ל. המצב חמור אף יותר כאשר בוחנים את ההתפלגות המגדרית בתפקידי קצונה במערך הטכני של הצבא. שיעור הנשים בתפקידים אלו נע בין 25% בדרגת סגן ל-8% בדרגת אלוף משנה.

ראוי לציין כי בשנים האחרונות הצבא מקדם מאוד את מצבן של הנשים ולא מעט תקרות זכוכית כבר נפרצו. כיום ניתן למצוא נשים בעמדות לחימה, מפקדות, טייסות, חובלות ועוד. הדלת לנשים, לפחות על נייר, פתוחה ל-85% מהתפקידים בצה"ל כאשר ב-15% התפקידים האחרים מדובר בתפקידים שנשים לא יכולות למלא (למשל משגיח כשרות).

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שינוי בנקודת המבט של הצבא בכל בנוגע לאיוש התפקידים בצבא אשר אינה מתייחסת עוד למגדר כנתון שיש לקחת בחשבון בקביעת התפקיד. עדות לרצינות הצבא בנושא זה היא העסקתה של "יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר".  

את השינויים בעקבות המדיניות החדשה נוכל לראות רק בעתיד. כיום הפער עדיין קיים והוא מתחיל כבר ברגע הגיוס. שיעור הנשים בישראל שמתגייס בכל שנה לצה"ל אומנם נמצא בעלייה בשנים האחרונות אך נכון ל-2019 הוא עומד על 38% בלבד מכלל הנשים שמחויבות בגיוס לעומת 62% אצל הגברים. במילים אחרות, ליותר גברים באוכלוסייה יש אפשרות לרכוש מיומנויות ומקצוע שיעזור להם בעתיד.

השער המוביל לרכישת מקצוע שיניב תועלת גדולה גם בעתיד הוא המערך הטכני של צה"ל שמכשיר חיילים במגוון רחב של תחומים בהתאם לצורכי צה"ל. על פי נתונים שהגיעו לכלכליסט, שיעור הנשים מסך החיילים בסדיר שמשרתות במערך הטכני של צה"ל עמד ב-2017 על 43% וב-2019 על כ-50%. הפער בין הנתונים האלו לבין הנתונים שהציג מכון המחקר של הכנסת ומוצגים אצלנו נובע בעיקר מעבודה פנימית של צה"ל שהגדיר מחדש אילו תפקידים נחשבים כ"מערך טכני".

על פי ההגדרה של צה"ל המערך הטכני מתייחס לתפקידים טכניים בלבד במערך המחשוב של צה"ל, מערך ההתרעה של אמ"ן, מערך הסייבר ומערך העתודה האקדמית והטכנולוגית של צה"ל. השיעור של הנשים בכל אחד מהמערכים הללו שונה. כך במערך ההתרעה יש רוב נשי כאשר 66% מהמשרתים במערך זה הם נשים. במערך המחשוב והתוכנה שיעור הנשים עומד על כ-40% נשים ובמערך הסייבר, שמיוצאיו צומחות לא מעט חברות סטארט-אפ, מדובר על כ-15% בלבד. בכל הנוגע למערך העתודה של צה"ל כ-80% ממנו הוא טכנולוגי כאשר ממנו רק 20% הוא נשים.

צריכים להיות הוגנים, צה"ל אינו האשם היחיד במצב העגום שנוצר. במידה רבה המצב בצה"ל הוא תמונת ראי של בוגרי מערכת החינוך הישראלית. על מנת שצה"ל יוכל להכשיר אנשים למערך הטכנולוגי נדרש שלמתגייסים החדשים יהיה ידע בסיסי ואוריינטציה טכנולוגית ראשונית. אם נבחן את התפלגות התלמידים שזכאים לתעודות בגרות ונבחנו ברמה של חמש יחידות במדעי המחשב נמצא ששיעור הבנים עמד ב-2019 על 18.3% לעומת 6.9% אצל הבנות. מגמה דומה נמצאה גם בלימודי המתמטיקה והפיסיקה. לעומת זאת, בביולוגיה, תחום שלא נחשב לתחום תכני, שיעור הבנות עמד על 21.3% לעומת 12.9% אצל הבנים.

מחקרים מצביעים כי הסיבה לכך היא תופעה לפיה בין גיל 11 לגיל 15 מתחיל להיווצר פער בין בנים לבנות בכל הנוגע לגישתם לטכנולוגיה שמשפיע בסופו של דבר על בחירת מקצוע ההתמחות שלהם בלימודים וכפועל יוצא על עבודתם העתידית. פער זה, כך עולה מהמחקרים, נובע מחוסר ביטחון להצליח כתוצאה מתחושת מסוגלות עצמית נמוכה, תפישות שאומרת שמלכתחילה זה לא מקום לנשים או חוסר עניין אישי של נערות בגיל ההתבגרות. בצה"ל מבינים את הבעייתיות הזו ולאחרונה אף יצרו שיתוף פעולה עם מערכת החינוך על מנת לקדם תוכנית שתשכנע תלמידות תיכון ללכת ללמוד במגמות טכניות יותר. זוהי התחלה טובה לשינוי.

דורון ברויטמן