מלחמת 7 באוקטובר חייבה שינויים דרסטיים בתקציב 2024 שאושר חמישה חודשים קודם לכן. משרד הביטחון הכין רשימת צרכים, המשרדים האחרים נאלצו לספוג קיצוץ רוחבי והמשרדים המיותרים לא נסגרו
כלכליסט מפרק את ספר התקציב וההתאמות שחלו בו בחודשים הדרמטיים ביותר בתולדות מדינת ישראל
תקציב 2024 אושר לראשונה במאי 2023 במליאת הכנסת, והוא כלל סכום שיא שהוקצה לכספים קואליציוניים בגובה של 7.95 מיליארד שקל. יעד הגירעון שנקבע בחוק היה 2.25% מהתוצר. חמישה חודשים לאחר מכן, פרצה מלחמת 7 באוקטובר וחייבה שינוי מהיר ועמוק בסדרי העדיפויות התקציביים
בנק ישראל העריך את עלות המלחמה הכוללת לשלוש שנים, 2023-2025, בסכום של
255
מיליארד שקל
שכוללת, בין היתר: 156 מיליארד שקל הוצאות ביטחון 40 מיליארד שקל אובדן הכנסות ממסים 32 מיליארד שקל הוצאות אזרחיות
נטל הוצאות הביטחון חייב שינויים בתקציב
5%
קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה
449
מיליארד שקל
הכנסות המדינה כתוצאה מהעלאות מסים
6.6%
העלאת תקרת הגרעון (במקום 2.25%)
בינואר 2024 הניחה הממשלה על שולחן הכנסת את תקציב 2024 החדש והמעודכן המותאם לצורכי המלחמה. אלא שמאז הסתבכה עם אישורו בוועדת הכספים, לא עמדה בזמנים על פי חוק ואפילו אולצה לספוג קיצוץ רוחבי זמני של 13% עד לאישורו הסופי של התקציב השבוע. למרות הצורך בהסטת תקציבים למלחמה, סכום הכספים הקואליציוניים קוצץ ב-2.4 מיליארד שקל בלבד. התקציב כולל החזר חובות, ותקרת ההוצאה עומדת על 584 מיליארד שקל.
724
מיליארד שקל
11%+
משרד הביטחון
הזינוק בתקציב משרד הביטחון הוא הגבוה ביותר מכל משרדי הממשלה. הצורך בהתחמשות, ברכש רב של אמצעי לחימה, בעלייה משמעותית בהיקפי ימי המילואים וכוחות המילואים – כל אלה הופכים את המשרד לגדול ביותר במשרדי הממשלה – תוך שהוא עוקף את משרד החינוך. אלא שעוד משהו מייחד אותו – והוא העובדה שבניגוד ליתר משרדי הממשלה, תקציב הביטחון מסווג ולא ניתן להיחשף לפירוט הסעיפים שמרכיבים אותו. לכן, סדר העדיפויות התקציבי החדש שנכפה על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר מחייב גם עבודה משמעותית ומדויקת על הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שתכריע כיצד הוא ייראה בשנים הקרובות, ואיך יושפע מכך כל המשק הישראלי.
תקציב מקורי
64.4
מיליארד שקל
השינוי
82%+
תקציב חדש
117.5
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
27
הוצאות ביטחוניות במיליארדי שקלים
76.1
21.9
הוצאות כוח אדם במיליארדי שקלים
24.5
8.9
גמלאות במיליארדי שקלים
9
6.4
אגף שיקום הנצחה ומשפחות במיליארדי שקלים
7.6
0.2
הרשות לפינוי שדות מוקשים במיליארדי שקלים
0.3
בתוך המספרים
193%
הגידול בתקציב תמיכה בנושאי יהדות (תרבות יהודית ומוסדות תורניים), שעומד על 1.8 מיליארד שקל
29%
הגידול בתקציב מינהל עובדי ההוראה (תנאי שירות), שעומד על 2.2 מיליארד שקל
5.5%
הגידול בתקציב מוסדות הפטור, שעומד על 292 מיליון שקל
2.7%-
הקיצוץ בתקציב הארכת יום הלימודים, שעומד על 4.1 מיליארד שקל
משרד החינוך
אולי אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי בסדר העדיפויות של החברה הישראלית בעקבות המלחמה הוא הירידה של משרד החינוך למקום השני מבין משרדי הממשלה מבחינת גובה התקציב, לאחר הביטחון. למרות זאת, תקציב החינוך כן גדל ב-1.1 מיליארד שקל, ומסתכם ב-84 מיליארד שקל. בין הסיבות לגידול התקציבי הן עלייה בכמות התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד, עלייה בשכר המינימום והסכמי השכר החדשים שנחתמו עם ארגוני המורים. בנוסף, תקציב המשרד שונה כך שכספים שהיו עד כה קואליציוניים הוכנסו לבסיס התקציב, במטרה לטשטש אותם ובמידה מסוימת גם להקשות על ביטולם בעתיד. כספים אלה משרתים בעיקר את החינוך העצמאי ואת מוסדות הפטור.
תקציב מקורי
82.9
מיליארד שקל
השינוי
1%+
תקציב חדש
84.0
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
19
יסודי וחטיבות ביניים במיליארדי שקלים
19.6
13.7
חינוך מיוחד במיליארדי שקלים
13.8
13.3
חטיבה עליונה במיליארדי שקלים
13.3
8.3
קדם יסודי והגיל הרך במיליארדי שקלים
8.7
4.5
חינוך התיישבותי במיליארדי שקלים
4.6
בתוך המספרים
193%+
תקציב התמיכה בנושאי יהדות במערכת החינוך, הכוללים תרבות יהודית ומוסדות תורניים, עלה ל-1.8 מיליארד שקל
29%+
תקציב מינהל עובדי ההוראה עלה ל-2.2 מיליארד שקל
מינהל עובדי הוראה אחראי על ההתפתחות המקצועית של 200 אלף עובדי הוראה, 4,800 מנהלים וכ-10 אלף מורים חדשים בשנה, בנוסף לכ-50 אלף סטודנטים להוראה, 40 אלף תומכי הוראה ואלפי בנות שירות לאומי
5.5%+
תקציב מוסדות הפטור, מוסדות המקבלים פטור מהמדינה מלימודי חובה, עלה ל-292 מיליון שקל
במוסדות הפטור הפיקוח של משרד החינוך מינימלי, ועל רקע זה הם מקבלים רק 55% מתקציב הבסיס של תלמיד ממלכתי
2.7%-
תקציב להארכת יום הלימודים במשרד החינוך ירד ל-4.1 מיליארד שקל
משרד הבריאות
תקציב משרד הבריאות זינק ב-3.8 מיליארד שקל, אך השינוי המרכזי לא נובע ישירות מהמלחמה, אלא מהגדלת התמיכה התקציבית בקופות החולים הגרעוניות שמצבן מחמיר מדי שנה. למעשה, כמעט כל הגידול בתקציב המשרד מיועד לקופות החולים, לאחר שנחתמו מולן בסוף השנה הסכמי ייצוב. השפעות המלחמה ניכרות במרכיבים אחרים של התקציב: התקציב להכשרת צוותים רפואיים והתקציב לבריאות הנפש עלו משמעותית, מתוך התחשבות בעלייה בכמות המטופלים הצפויה בטווח הקצר והבינוני בשל המלחמה. מנגד, תקציב התפעול של מטה המשרד וגם תקציבים המיועדים לחולים גריאטריים, קוצצו.
תקציב מקורי
50.5
מיליארד שקל
השינוי
8%+
תקציב חדש
54.3
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
40
העברות ותמיכות לקופות החולים ובתי חולים במיליארדי שקלים
44
3.4
בריאות הנפש במיליארדי שקלים
3.6
1.5
מטה ושכר במיליארדי שקלים
1.4
בתוך המספרים
14%+
תקציב ההכשרות לצוותים רפואיים עלה ל-400 מיליון שקל
12%+
תקציב הרפואה המונעת, הכוללת בין היתר חיסונים ובדיקות סקר תקופתיות, עלה ל-861 מיליון שקל
0%
תקציב הגריאטריה לא השתנה ונותר על 1.8 מיליארד, זאת למרות הגידול הטבעי באוכלוסיה העומד על כ-2% בשנה
אוכלוסיית היעד שנכללת תחת הגדרת משרד הבריאות ועשויה להיפגע מהקפאון בתקציב הם בני 65 ומעלה, וכן חולים במחלות ממושכות עם מגבלות תפקודיות קשות
4%-
תקציב מרכזי הרפואה הגריאטריים ירד ל-322 מיליון שקל
משרד התחבורה
מבין חמשת המשרדים הגדולים בהיקף תקציב בממשלה - משרד התחבורה הוא היחיד שספג קיצוץ. תקציב התחבורה מורכב מהמשרד עצמו: מטה ורשויות שונות כמו רשות שדות התעופה והרשות לבטיחות בדרכים, ומתקציבי פיתוח, שמהווים את החלק הארי בתקציב. תקציב הפיתוח כולל את ההשקעה בכבישים ותשתיות והתמיכות הממשלתיות בתחבורה הציבורית. בתחום התמיכות בתחבורה הציבורית גדל התקציב, ככל הנראה למימון הוצאות נלוות של המלחמה, אך מנגד, התמיכה בפרויקטים חדשים צנחה, ובעיקר בהקמת כבישים עירוניים ובין-עירוניים חדשים.
תקציב מקורי
36.4
מיליארד שקל
השינוי
3.2%-
תקציב חדש
35.2
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
13.1
תמיכות לתחבורה ציבורית במיליארדי שקלים
16.3
8.7
תחבורה ציבורית במיליארדי שקלים
5.3
3.9
רכבת כבדה במיליארדי שקלים
4.7
5.1
כבישים בין עירוניים במיליארדי שקלים
4.4
בתוך המספרים
2%+
תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עלה ל-122 מיליון שקל
64 אנשים נהרגו בתאונות דרכים מתחילת 2024, ירידה של 12% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה
17%-
תקציב הפרויקטים של סלילת כבישים עירוניים ירד ל-1.3 מיליארד שקל
36%-
תקציב סלילת כבישים המיועדים לתחבורה ציבורית ירד ל-1.1 מיליארד שקל
99%-
תקציב רשות המטרו צנח ל-4.4 מיליון שקל
רשות המטרו היא גוף ממשלתי חדש המשותף למשרד האוצר ומשרד התחבורה שמטרתו לקדם את הפרויקט היקר והמורכב ביותר בתולדות ישראל. בימים אלה אמורה ועדה המורכבת מנציגי שני המשרדים להכריע מי יעמוד בראש הרשות
המשרד לביטחון לאומי
מאז שנכנס למשרד לביטחון לאומי, השר איתמר בן גביר לא הסתיר את רצונו להגדיל ולחזק את תקציבי המשטרה. תקציב המשרד מופנה בעיקר לשלושה גופים עיקריים, והם, בדומה לתקציב הביטחון, זוכים לתוספות על רקע המצב הביטחוני הרגיש והפגיעה בביטחון האישי. כ70% מתקציב המשרד מיועד להפעלת משטרת ישראל שתקציבה עלה ב-6.7%. תקציב שירות בתי הסוהר, שמתמודדים עם עלייה חדה בהיקפי האסירים ובהיקפי הפעילות, זינק גם הוא ב-13%. הגוף הבטחוני השלישי הוא כבאות והצלה, שתקציבו עלה ב-10%.
תקציב מקורי
23
מיליארד שקל
השינוי
9%+
תקציב חדש
25.1
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
16.3
משטרת ישראל במיליארדי שקלים
17.4
4.4
שירות בתי הסוהר במיליארדי שקלים
4.9
1.4
כבאות והצלה במיליארדי שקלים
1.5
בתוך המספרים
16%+
תקציב הרשות להגנת עדים עלה ל-100 מיליון שקל
7%+
תקציב שכר עובדי שירות בתי הסוהר עלה ל-3.1 מיליארד שקל
שירות בתי הסוהר מעסיק כ-9,500 אנשי סגל, סוהרים וקצינים
4%+
תקציב שכר משטרת ישראל עלה ל-10.1 מיליארד שקל
נכון ל-2022 עובדים במשטרה 32,543 שוטרים, מתוכם 7,400 נשים
2.6%+
תקציב גמלאי המשטרה עלה ל-3.9 מיליארד שקל
משרד הרווחה
נזקי המלחמה הובילו לצורך של יותר אנשים בשירותי רווחה, הכוללים את תקציבי התמיכה באנשים עם מוגבלויות, מרכזי קליטה וטיפול בנפגעי תקיפה מינית. כלל תקציב המשרד עלה ב-707 מיליון שקל, שכמחצית ממנו מיועדת להתמודדות עם העלייה בכמות המטופלים והמחצית השנייה להרחבת השירותים בעקבות הנזקים הישירים של המלחמה. מנגד, בוצע קיצוץ בפעילויות שונות של המשרד, כמו למשל בתקציב התמיכה באזרחים ותיקים.
תקציב מקורי
10.8
מיליארד שקל
השינוי
6.4%+
תקציב חדש
11.5
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
3.7
אנשים עם מוגבלויות במיליארדי שקלים
4.1
2.5
שירותים אישיים וחברתיים במיליארדי שקלים
2.5
1.4
מטה ושירותים מרכזיים במיליארדי שקלים
1.7
1.05
רשויות מקומיות במיליארדי שקלים
1.1
בתוך המספרים
7%+
תקציב מחלקות הרווחה שמפעילות הרשויות המקומיות לתושביהן עלה ל-1.1 מיליארד שקל
5%+
תקציב יחידות הסיוע בבתי המשפט עלה ל-883 מיליון שקל
משרד הרווחה מפעיל יחידות, שתפקידן לסייע למשפחות בסכסוכי גירושים לנסות לגשר על חילוקי הדעות מחוץ לכותלי בית המשפט
7%-
תקציב הפיתוח והבינוי של מוסדות הרווחה ירד ל-88 מיליון שקל
5%-
תקציב הסיוע לאזרחים ותיקים, הכולל גם ניצולי שואה, ירד ל-517 מיליון שקל
משרד הכלכלה
תקציב משרד הכלכלה גדל ב-1.6 מיליארד שקל, זינוק של 55%, כשהסיבה המרכזית לכך הוא מענק לחברות רב-לאומיות המבצעות השקעות בישראל. כך למשל, בדצמבר האחרון הודיעה אינטל על השקעה של 15 מיליארד דולר בהרחבת המפעל של החברה בקרית גת. השקעה זו תזכה אותה במענק של 3.2 מיליארד שקל. כמו כן, היחלשות השקל אל מול היורו הובילה לעלייה בדמי ההשתתפות של ישראל בתוכנית הורייזן, תוכנית המחקר ופיתוח של האיחוד האירופי. מנגד, תקציבי ההשקעה במחקר דווקא ירדו.
תקציב מקורי
2.9
מיליארד שקל
השינוי
55%+
תקציב חדש
4.5
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
1.4
המדען הראשי ורשות החדשנות במיליארדי שקלים
1.5
1.1
עידוד המגזר העסקי במיליארדי שקלים
2.6
0.2
רשות הרגולציה במיליארדי שקלים
0.16
בתוך המספרים
12%-
תקציב מענקי מחקר ופיתוח מוקדמים, המוענקים לסטראט-אפים וחוקרים צעירים, ירד ל-704 מיליון שקל
39%+
תקציב התמיכה במחקר ופיתוח בינלאומי עלה ל-660 מיליון שקל
216%+
תקציב קידום ההשקעות ועידוד התעסוקה, במסגרתו חברות ענק בינלאומיות מקבלות מענקי עידוד השקעות בארץ, זינק ל-1.9 מיליארד שקל
39%-
תקציב עידוד העסקים הקטנים והבינוניים ירד ל-418 מיליון שקל
משרד ראש הממשלה
תקציב משרד ראש הממשלה כולל בתוכו גם שורת משרדים אחרים וגופים ממשלתיים נוספים רבים כמו השב"כ, המוסד, נציבות שירות המדינה ולשכת העיתונות בממשלתית. בתקציב המשרד כולו בוצע קיצוץ שהשפיע על יתר המשרדים, ביניהם תקציבי המשרד לעניינים אסטרטגיים ומשרד המורשת. אלא שהמנצח הגדול בתוך תקציב משרד רה"מ הוא המשרד להתיישבות של השרה אורית סטרוק – תקציבו גדל פי 2.5 מ-134 ל-331 מיליון שקל. תקציבי מערך הגיור, מערך הסייבר הלאומי ונציבות שירות המדינה, שגם הם תחת משרד רה"מ, קוצצו.
תקציב מקורי
3.7
מיליארד שקל
השינוי
17%-
תקציב חדש
3
מיליארד שקל
סעיפים עיקריים בתקציב
תקציב מקורי
תקציב חדש
134
משרד ההתיישבות במיליוני שקלים
331
203
המשרד לפיתוח הנגב במיליוני שקלים
181
140
המשרד לשוויון חברתי במיליוני שקלים
123
114
נציבות שירות המדינה במיליוני שקלים
118
72.5
משרד המורשת במיליוני שקלים
71.2
426.5
מערך הדיגיטל הלאומי במיליוני שקלים
272.6
בתוך המספרים
17%+
תקציב לשכת העיתונות הממשלתית עלה ל-19.4 מיליון שקל
לשכת העיתונות הממשלתית אחראית מטעם משרד ראש הממשלה על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין אנשי תקשורת מקומיים וזרים הפועלים בארץ
1%+
תקציב משרד ירושלים ומסורת, בראשו עומד השר מאיר פרוש, עלה ל-26.6 מיליון שקל
