למה חזרנו

בגלל הנחיתות

"פתאום היו לי הרבה פחות פריבילגיות מבארץ, הייתי בתחתית שרשרת המזון"

צילום: אוראל כהן

אריק ארונוב

מהנדס תוכנה, עובד בשלוחה הישראלית של תאגיד בינלאומי.
בן 35, חזר בדצמבר משנתיים וחצי בברלין

חי בתל אביב

 

"קיבלתי הצעה לעבודה בברלין עבור תאגיד אמריקאי, וזו נראתה לי הזדמנות עם פוטנציאל להשתקעות. אבל הייתי מנותק מהמקומיים, חברתית ותרבותית. פגשתי אנשים נחמדים, עבדתי עם אנשים שהיו נחמדים אליי, והיו לי קצת חברויות, אבל בניתי אותן בקושי, ואלה לא היו חברויות אמת. לא התחברתי לברלינאים, לא הרגשתי שיש לנו הרבה במשותף, כל הזמן נשאר שם איזה פער תרבותי. ברלין מלאה זרים, ולמקומיים אין כוח אליהם, ואין דיפוזיות. לא מתערבבים. המעגל החברתי העיקרי שלי היה של ישראלים ועוד קצת זרים — וכך זה בדרך כלל, זרים חיים בקליקות של זרים. זה נחמד, אבל אתה לא מרגיש כאילו אתה חלק מהמקום אלא חלק מחבורת תיירים, גם אם אתה חי שם שנים. חברתית אתה נשאר לא שייך. ובאופן כללי היחסים שם בין אנשים יותר צוננים, מתאמים לשבת על קפה שבועיים מראש, להבדיל מבישראל, שבה יש לי מעגל הרבה יותר צפוף של משפחה וחברים, שזה פשוט 'בוא' ספונטני.

"כך שהגעתי לשם עם הרגשה שזה יהפוך לבית, אבל הבנתי שאני לא מתקדם לעבר תחושה של בית. עליתי לישראל מרוסיה כילד קטן, עם ההורים שלי, הם נקלטו, אני נקלטתי, אבל הרגשתי שבגרמניה זה לא יקרה לי. הבנתי שם שאני אוהב את הקונספט של בית שיש לי פה.

"בישראל, לפני שעברתי לברלין, הרגשתי בסך הכל מאוד פריבילגי — הייטקיסט, משכיל. גם לברלין עברתי כאיש הייטק עם משכורת טובה, אבל בגלל פער השפה ואלמנטים חברתיים הרגשתי שאני נמצא במקום הרבה פחות פריבילגי מזה שהתרגלתי אליו. כמו בתחתית שרשרת המזון. הרגשתי הבדל גדול בין איך שהתייחסו אליי בארץ, למשל בכל הנוגע לביורוקרטיה, לאיך שהתייחסו אליי שם. וזה היה לי לא נוח, במיוחד כשהבנתי שזה לא ישתנה, שאני לא בכיוון של להפוך למקומי.

"היה גם היבט כלכלי: פספסתי את הרכבת בברלין, כמה שנים לפני שהגעתי עוד היה אפשר לקנות דירה, אבל אני ראיתי בשנתיים וחצי איך שכר הדירה מזנק פי שניים. היא מתייקרת מאוד, גם בגלל זרים שמגיעים למשרות נחשקות. ומה שסיים את ההתלבטויות שלי בסופו של דבר היה שבאחד הביקורים שלי בישראל הכרתי בת זוג, ליאורה. מכל הסיבות שהזכרתי, לא ראיתי סיבה להציע לה לעבור לברלין, אז אפשר לומר שחזרתי גם בעקבות האהבה. אני לא שולל אפשרות שאנסה בעתיד רילוקיישן למקום אחר, אבל זה בטוח לא יהיה ברלין. אחפש מקום עם תרבות, מנטליות ומזג אוויר פחות מדכאים. החום של יולי־אוגוסט כאן עדיין עדיף על חצי שנת האין־שמש שם".

הביאה לדפוס: דיאנה בחור ניר

 

 

ראיונות: ארי ליבסקר

 

info@calcalist.co.il

© כל הזכויות שמורות ל"כלכליסט"

www.calcalist.co.il

עורך אחראי: אמיר זיו

עורכת משנה: אדוה קיזלשטיין

סגן עורך: דודו מצויינים

עורכת גרפית: חגית ענתבי (בחופשה), דורית שוחט

עיצוב: מיכל פדלון

עיצוב המהדורה הדיגיטלית: נעם תמרי

רכזת מערכת: ליטל גואלמן