הם לא מבינים זה די ברור לכל אוהד ספורט בישראל, אבל הסקר של "כלכליסט" מראה שמי שמנהל את הספורט בישראל כלל לא מודע לרצונות הקהל. כמעט מחצית מהמשחקים המקצועניים בישראל משוחקים ביום שישי, אחד הימים הכי פחות נוחים לאוהדים. המשחקים נערכים בשעות לא ברורות ולא קבועות, ובדרך כלל לא אלו שהאוהדים רוצים (19:00–20:00). רוב גדול של ישראלים כלל לא מגיע למגרשים, ואולי אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחירי הכרטיסים: המחיר המומלץ לקבוצות בישראל הוא 50 שקל, אך במשחקים הגדולים הוא מגיע ליותר מ־100 שקל — זאת כאשר רוב גדול של ישראלים רוצה לשלם 20–40 שקל לכרטיס. בקיץ שעבר מחאות האוהדים הורידו את מחירי הכרטיסים, והתוצאה הישירה היתה עלייה בכמות הקהל במגרשים. האם כרטיסים במחירים שווים לכל נפש יביאו יותר אנשים למגרשים? על פי הסקר, זה כמעט ודאי שיותר אנשים יגיעו למשחקים אם המחירים ינועו בטווח של 20–40 שקל.

במגרש אורלי הישן, שם שיחקה מכבי תל אביב בכדורסל, היה תלוי שלט עם תמצית המכביזם: "הצלחה קודמת לעבודה רק במילון". ככה המכביסטים רואים את עצמם: אנשי עבודה ענייניים שצמחו כקונטרה לאנשי ההסתדרות הפוליטית של הפועל תל אביב, הקבוצה שפעם היתה של הממסד. קבוצת הכדורגל של מכבי תל אביב התנתקה לחלוטין מהענייניות הזו בשנות הבעלות של לוני הרציקוביץ', אבל דווקא מיטשל גולדהאר וג'ורדי קרויף הזרים הצליחו להחזיר את הרוח ההיא, שפיעמה בקבוצת הכדורסל והכדורגל הצהובה. את מכבי תל אביב אוהבים או שונאים, ורבים בישראל מעדיפים לאהוב אותה ושישנאו אותם על זה. הענייניות של מכבי תל אביב לא באה לידי ביטוי רק בדומיננטיות מחודשת על המגרש: קבוצת הכדורגל משקיעה יותר מכל קבוצה אחרת בישראל בשיווק עצמה — בקרב האוהדים ובציבור הרחב — דרך חנויות דגל, באינטרנט ובערוצים אחרים. העובדה שהיא עקפה את מכבי חיפה בדרך לכס הקבוצה האהודה בישראל היא תוצאה ישירה של המנטרה הישנה: המכביסטים עבדו, ועכשיו הם מצליחים. והם ימשיכו לעבוד כדי לשמר את ההצלחה הזו.

הם העשירים מבין אוהדי חמש הקבוצות המובילות

(48% מדווחים על הכנסה גבוהה מהממוצע) אבל הם גם החסכנים המובילים (ההוצאה השנתית הקטנה ביותר על כרטיסים, ערוצים, מרצ'נדייז וטיסות לאירועי ספורט, 325 שקל).

אוהדי בית"ר ירושלים הם הכי פטריוטים: ל־58% מהם, יותר מכל קבוצה אחרת מתוך חמש המובילות, חשוב יותר שהנבחרת תנצח מאשר קבוצתם. אוהדי הפועל תל אביב הם הכי "לא פטריוטים": ל־21% חשוב יותר ניצחון של הפועל מאשר של הנבחרת. איך הם אומרים? "מייצגים את הפועל ולא את ישראל".

האוהדים של בית"ר הם הכי דתיים: 77% מסורתיים או דתיים יותר. שיעור זה כולל גם 13% חרדים (בפועל באר שבע, לשם השוואה, 52% מהאוהדים הם חילונים). ומי האוהדים הכי משכילים? שוב, בית"ר ירושלים: ל־86% מהם השכלה על־תיכונית, ובהם 57% עם השכלה אקדמית (בקצה השני נמצאים אוהדי מכבי תל אביב, ש־29% מהם בעלי השכלה תיכונית ומטה).

בית"ר, מתברר, היא גם הקבוצה המייצגת של הפער הכלכלי המתרחב בישראל: יש לה השיעור הגבוה ביותר של אוהדים שהכנסתם גבוהה מהממוצע (42%) וגם השיעור הגבוה ביותר של אוהדים שהכנסתם נמוכה מהממוצע (47%).

מכבי תל אביב בכדורסל היא באמת הקבוצה של המדינה: מתוך חמש הקבוצות המובילות יש לה הפיזור הרחב ביותר של גיל, מין ודתיות, והפיזור השני ברוחבו בהשכלה. מנגד, האוהדים שלה הם הכי תפרנים: 38% מהם מדווחים על הכנסה נמוכה מהממוצע.

וחוץ מזה: הם גם הכי בטטות כורסה.

54% מהם לא מגיעים למגרשים.

הם הכי צעירים 60% מהם מתחת לגיל 35

על תרבות הספורט הקלוקלת אפשר להלין גם בטבלת השנואים. בין חמשת השנואים ביותר אין אפילו ספורטאי אחד. איל ברקוביץ' הוא השנוא ביותר, מאחוריו רון קופמן ואבי לוזון. המשותף לכולם? "פה גדול", כאלו ש"הולכים עם האמת שלהם", או סתם חסרי נימוס בסיסי. איציק זוהר ואוהדי בית"ר ירושלים סוגרים את רשימת השנואים. אפילו ערן זהבי, שאמור להיות הדמות השנואה ביותר על 5.5% מהאוכלוסייה (אוהדי הפועל), מוגדר כ"שנוא ביותר" על ידי פחות מ־1.5% מהנשאלים. שלמה שרף, למשל, שנוא יותר ממנו.

קטע קלאסי: אוהדי הפועל תל אביב הם היחידים ששונאים את הקבוצה שלהם.

בתחילת יוני טען פרשן הספורט של "אל מונדו דפורטיבו" חאבייר בוש כי "הלובי היהודי" והמוסד מנסים למנוע מברצלונה להאריך את חוזה החסות שלה עם קטאר. החוזה, בשווי 40 מיליון יורו לעונה, צפוי לגדול בעקבות הזכייה בליגת האלופות, ולפי בוש, הלובי היהודי "עם כסף לא מוגבל והשפעה מופרזת, שמנסה לשלוט בעולם ובמוסדות בינלאומיים" רוצה שברצלונה, קבוצת הדגל של קטלוניה והכדורגל היפה, תפסיק לשחק עם השם של קטאר על מדיה. סוכני המוסד, טען בוש, חדרו למועדון כבר לפני שנים ומשפיעים על ההליכים בו.

ובכן, קצת קשה להוכיח את קיומם של סוכני מוסד ולובי יהודי חזק בהנהלת אלופת אירופה, אבל אין ספק שדגלי ישראל הפכו לדומיננטיים מאוד בקאמפ נואו. וזה מפני שכ־1,250 ישראלים בממוצע מגיעים למשחקי הקבוצה באצטדיון שלה במהלך העונה. לשם השוואה, במקום השני נמצאת ריאל מדריד עם 350 ישראלים למשחק בממוצע, ואחריה ניצבות צ'לסי וארסנל, שלמשחקים שלהן מגיעים 100–120 ישראלים בממוצע. לברצלונה כבר היו משחקים שאליהם הגיעו 4,000 ואפילו 5,000 ישראלים. למשחק הקלאסיקו האחרון בין ריאל מדריד לברצלונה הגיעו 5,500 ישראלים, יותר מאשר לרוב אירועי הספורט בישראל. בסך הכל ישראלים משקיעים כ־20–25 מיליון דולר בשנה כדי להגיע לברצלונה ולצפות בליאו מסי ובחבריו, ולפי הערכות בשוק כ־70% מתיירות הספורט בישראל קשורה לברצלונה.

ברצלונה היא תחליף לישראלים רבים שלא מוצאים את עצמם בכדורגל הישראלי, וגם זוכה לרוח גבית מערוץ הספורט. אבל העובדה שכמעט 30% מהישראלים רואים עצמם כאוהדי ברצלונה — יותר מכל קבוצה אחרת, ישראלית או זרה — זו תופעה שאינה ישראלית בלבד. על פי סקר של אופ"א, ברצלונה היא הפייבוריטית של אוהדי הכדורגל בפינלנד, מקדוניה, בוסניה, קזחסטן והונגריה. רק בשבדיה ובנורבגיה יש קבוצה זרה אחרת אהודה יותר (בשני המקרים זו מנצ'סטר יונייטד). בכל שאר המדינות באירופה הקבוצה האהודה היא מקומית.

האהבה הגלובלית העצומה לברצלונה־הקבוצה הופכת אותה לאחד ממנועי ההכנסה הגדולים של ברצלונה־העיר. על פי הערכות פירמת דלויט, בארסה אחראית ל־1.2% מהתמ"ג של בירת קטלוניה ולהכנסות מקומיות של יותר מ־759 מיליון יורו. בין היתר היא אחראית ל־6% מהתיירות לעיר, ו־54% מכל האירועים העסקיים בה נקשרים בקבוצה.

ברצלונה כל כך פופולרית בעיקר בזכות הכדורגל המשובח שהיא משחקת ובזכות שחקנים כמו רונאלדיניו וליאו מסי, שבשנים האחרונות היו הכוכבים האנושיים והחביבים שכיכבו על הדשא וניפקו שואו ייחודי. הם, והעובדה שברצלונה היא מרכז תיירות ותרבות ים־תיכוני עם מזג אוויר נוח ואווירה ייחודית, הופכים את המשחקים של ברצלונה לחוויה בינלאומית.

מה שמוזר מעט הוא שהקבוצה לא מתאמצת להתאים את עצמה לאוהדים מרחבי העולם. סוכני נסיעות שעובדים עם בארסה מתלוננים לא מעט על יחס מזלזל או שחצני, וטוענים שבניגוד למועדונים האנגליים (ואפילו ריאל מדריד) אנשיה לא יוצאים מעורם כדי להתחבב על המעריצים. "לפעמים הם אפילו שולחים תשובות במייל בקטלונית", אומר סוכן נסיעות שעובד עם המועדון. "הם לא ממש מתאמצים עבורך, אבל הם יכולים להרשות לעצמם שלא לעשות את זה — יש להם את מסי".