חיים כצמן  יהודית ברוניצקי  בני לנדא  שמואל חרל"פ  אורי יהודאי  גילעד אלטשולר 
יהודית רקנאטי  רמי לוי  ינקי מרגלית  יוסי ורדי  תמי רווה  אליקים רובינשטיין 
אבנר סטפק  נתן חץ  איתן בר זאב  רות חשין  חנוך ברקת  דב מורן  מאיר אוזן  חגי שלום

ועוד עשרות אנשי עסקים, יזמים ומנכ"לים מפסיקים לשתוק

חיים כצמן  מבעלי ומנכ"ל גזית גלוב

"הומניות לפני החלטות ממשלה"

"סוגיית הפליטים מורכבת ורגישה. כאזרח ישראלי וכאדם פרטי אני רוצה לקוות שמדינת ישראל תראה לנגד עיניה חמלה לפני עקרונות, הומניות לפני החלטות ממשלה, ותעשה כל שביכולתה כדי לסייע לאותם אנשים שאין להם בית ונשקפת סכנה לחייהם. עלינו לאפשר לפליטים עתיד אנושי ומכבד במדינה שבה כבוד האדם וקדושת החיים הם ערך עליון. כעם שחווה על בשרו מהי פליטות והיעדר מקלט, אנחנו צריכים לגלות רגישות יתר לסבלו של האחר ולסייע לו".

בני לנדא  יזם טכנולוגיה ופילנתרופ

"זו הבושה הכי גדולה שיכולה להיות למדינת היהודים"

"אני בן של ניצולי שואה. אי אפשר להיות גם יהודי, עם ערכים יהודיים, וגם לגרש פליטים בצורה הזאת. זה לא מסתדר עם שום ערך יהודי, ואני מתבייש בגישה הזאת. בושה וחרפה. זו הבושה הכי גדולה שיכולה להיות למדינת היהודים. גדלתי בקנדה, ושם יש ציטוט מפורסם של שר הפנים במלחמת העולם השנייה; כשהוא נשאל כמה יהודים קנדה צריכה לקלוט, הוא אמר: 'None is too many'. נכון שאין מה להשוות, אבל הסיטואציה שבה אנשים מסתתרים ויוצאים לחפש אותם היא אבסורד. לא ייתכן שאנחנו, אחרי כל מה שעברנו, נהיה אטומים לפליטים. רואים פה עמדות כל כך שפלות, אנטי־הומניות, חסרות חמלה. אם יש 100 אלף פליטים, רק שליש מהם אפריקאים, ואת היתר, למשל ממדינות ברית המועצות לשעבר, אנחנו לא רודפים. הניואנס הגזעני בכל הדבר הזה הופך לי את הבטן".

איך אפשר לעשות את זה אחרת?

"כל מדינה מתקדמת מתמודדת עם סוגיית הפליטים, ויש כל מיני תהליכים, למשל בהולנד. מגיעים פליטים, רושמים אותם, בודקים מאיפה הם באו ולמה, אם הם פליטים כלכליים או כאלה שבורחים ממקום מסוכן, שנשקפת להם סכנה אם יחזרו למדינתם. העולם הנאור מכיר בכך שכל מדינה חייבת לקלוט פליטים שנמצאים במצב שבו אם מחזירים אותם למקום שממנו באו הם יעמדו בפני סכנה או שלטון רודני. המדינה הרי מייבאת עובדים, אז צריך לתת גם לפליטים הזדמנות להתפרנס בכבוד. אלה שאינם פליטים לגיטימיים — שיחזרו למדינתם. אבל גירוש, ועוד למדינה שלישית? למדינה שחורה אחרת, אז זה הופך את זה לאותו דבר? זו גישה גזענית".

שמואל חרל"פ  מבעלי כלמוביל ומשקיע

"אות קלון, לא מוסרי - ואווילי"

"הגירוש הוא חרפה ואות קלון למדינת ישראל, הוא לא מוסרי, והוא אווילי. אנחנו מדינה של פליטים. מדינה יהודית היא מדינה שקולטת, לא מדינה שמגרשת.

"זה עניין ערכי. לא צריך לפרוט את זה לפרוטות, וכל הזמן עוסקים בפרוטות פה: כמה מהם באמת פליטים, כמה מסתנני עבודה, מה התפלגות הגילאים, רווקים, משפחות. אבל כל זה פחות חשוב כרגע. יש כאן כ־40 אלף אנשים שחצו את הגבול שלא כחוק, וזו אחריות הממשלה: לו היתה גדר הם לא היו מגיעים לכאן. גם העובדה שהם נמצאים ברובם בדרום תל אביב, אזור מוכה עוני, היא באחריות הממשלה. לו הממשלה היתה נוהגת באופן אחראי, היא היתה חוסמת את הגבול מוקדם יותר והיתה דואגת לכך שהאנשים האלה יטופלו באופן אנושי וסדור. היו מכניסים אותם למסלול קליטת פליטים, מתווים להם מסלול לאזרחות בשלב מאוחר יותר, מתייחסים אליהם באופן הומני. השורה התחתונה היא שקל מאוד להיות גיבורים על חלשים — והם חלשים. ולכן אני ממש מתקומם נגד הגירוש הזה, כיהודי, כישראלי.

"נוסף על ההיבט הערכי יש היבט תועלתני, אף שהוא חשוב פחות. לו המדינה היתה מרימה, כדגל, את קליטת הפליטים, מעמדנו בעולם היה משתפר לאין ערוך. שלא לדבר על העניין הכלכלי. מדובר באנשים שהמבוגרים בהם עוסקים כרגע בעבודות ניקיון והדחת כלים, במתן שירותים במלונות ומסעדות. ברגע שיגרשו אותם מפה יצטרכו להביא ממלאי מקום. אז מה, מדובר פה באינטרס של חברות השמה?

"צריך לפזר אותם ברחבי הארץ, לראות לגבי כל אחד מה המעמד שלו, מה הכישורים שלו ומה הוא יכול לעשות, ולסדר להם מסלול של קליטה רבת שנים, בהתאם להתקדמות. ירצו בשלב כלשהו לעזוב ביוזמתם? יעזבו. לא ירצו? יישארו. הם יהיו בסופו של דבר פטריוטים ישראלים גדולים יותר מכל אחד פה, בזכות העובדה שהראינו הכנסת אורחים, קלטנו אותם, אפשרנו להם להיות פה".

למה לדעתך הממשלה מתעקשת על הגירוש?

"אני מבין את גודל הבעיה, זה לא מעט אנשים. אבל ישראל כבר קלטה יותר ממיליון בני אדם מברית המועצות. וצריך להתייחס לנושא באופן ממלכתי ולהתוות מדיניות, אבל הממשלה מנסה להתחמק מהאחריות שלה. במקום להתרומם לאתגר הזה ולהפוך את הבעיה להזדמנות, היא נוהגת באופן פחדני. יש פה כנראה יותר מדי אינטרסים ורצון לרצות כל מיני גורמים מתלהמים באוכלוסייה הישראלית. אחרת אני פשוט לא מבין את ההתגייסות הביורוקרטית לגירוש המוני. זה פשוט נראה לי נורא. והאמת, לא כל כך מעניינות אותי הסיבות — בין שזו אדישות ביורוקרטית או התלהמות של הימין הקיצוני. זה לא יהודי לעשות את זה. זה לא אנחנו. זה הכל".

יש משהו שאנשים, עסקים או חברות יכולים לעשות?

"אני במפורש הייתי מוכן לתרום כסף כדי לשקם את הפליטים הללו כאן, בתנאי כמובן שזה יהיה במסגרת שאינה חתרנית, שתהיה מקובלת על הממשלה. אני לא מעוניין להפר חוקים, אני רוצה ללכת יד ביד. אם יהיה גוף וולונטרי מקהילת העסקים שמוכן להתגייס למשימה הזאת ולפטור את המדינה מהבעיה התקציבית או לצמצם אותה לפחות, הייתי שמח לתרום לו. בהחלט".

רמי לוי  איש עסקים

"לנהוג בהם כאזרחים סוג א'"

"אני נגד הגירוש, כי המדינה צריכה לטפל בפליטים ולתת להם מענה. היא צריכה להכיר בהם לא כאזרחים סוג ב' אלא כאזרחים סוג א'. אם הם כבר נמצאים פה, צריך לבדוק אותם אחד־אחד, ואם הם לא עוינים — ואני לא חושב שהם עוינים את המדינה — להשאיר אותם כאן ולהעניק להם יחס שוויוני, ללא הבדלי דת, גזע ולאום. אני לא מאמין שמדינת ישראל תשלח אנשים למקומות שבהם ירצחו אותם".

חגי שלום  בעלי הארגז וטיב טעם

"להעניק להם עבודות קבועות ומעמד תושב"

"עמדתי חד־משמעית: יש לשלב את הפליטים בתעסוקה המקומית ולהשאיר אותם כאן, כתושבים ולא כאזרחים, אבל לשנים רבות. יש לעשות זאת מנימוקים הומניים, וכן משום שהם נחוצים מאוד ככוח עבודה. מספרם הוא סופי, כיוון שהגבול נחסם, ושילובם בעבודות קבועות יביא לפיזורם בארץ ובכך גם יפתור את הבעיה החברתית בריכוזים שבהם הם חיים".

גילעד אלטשולר  מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם

"הפופוליזם שולט"

"קודם כל חשוב לציין שאין הבדל בין עמדתי העקרונית לעמדתי כיהודי, זה היינו אך. אם מסתכלים על ההיסטוריה שלנו כיהודים, על ספינות שהסתובבו בכל העולם ועל יהודים שלא התקבלו במדינות שונות ונשלחו לטבח, ברור שצריך לפתוח את השערים למי שבאמת מבקש מקלט. אני רוצה להבחין כאן בין מבקשי מקלט למבקשי עבודה, שנכון שקשה להם אבל אי אפשר לקלוט אותם עד אין סוף, כי אז נאבד את הצביון של המדינה. לצערי אותם כן צריך לשלוח מכאן, בדיוק כמו ששולחים פיליפינית בלי רישיון. אבל זה לא בא בחשבון לשלוח את אלה שבאמת מבקשים מקלט. לשיקולים של הממשלה אני לא רוצה להתייחס, כי אני לא באמת יודע מה הם, אבל לצערי הרב הפופוליזם שולט פה".

יהודית ברוניצקי  ממייסדי אורמת

"מתביישת להיות חלק ממדינה
שמתנהגת כך"

"מי שחי את השואה כפי שהמשפחה שלנו חיה אותה לא יכול להיות אדיש לדבר הזה, פשוט לא יכול. זה ההיבט האמוציונלי. אבל יש גם היבט לוגי ליברלי: אלה אנשים שנעקרו כפי שנעקרו, ולגרש אותם למקום שכלל לא ברור שיקבל אותם, ובניגוד לרצונם — זה לא בא בחשבון. זה לא מתיישב עם הערכים שעליהם חונכתי. אני מתביישת להיות חלק ממדינה שמתנהגת כך.

"הטעות הנוראית הראשונה היתה שריכזו אותם במקום אחד; אם היו מפזרים אותם בארץ זה היה אחרת. תושבי דרום תל אביב סובלים, ובסבל שלהם צריך לטפל. היה צריך לטפל כבר בעבר, אבל אפשר גם היום. יש דרכים אחרות מלבד גירוש".

ינקי מרגלית  יזם טכנולוגיה

"סל קליטה כמו לעולים והטבות
לדרום תל אביב כמו להתנחלויות"

"זה מתסכל אותי, זה לא עובר אותי. והכי קשה שאני לא עושה כלום. אני בן לניצולי שואה, כולי בתוך הפרדיגמה הזאת, ואני לא עושה כלום. זה מרסק אותי. אני רוצה לעשות משהו, לא יודע מה, כדי להשתחרר מהעצבות המוסרית ששורה עליי. אני באמת לא ישן בלילה, זה מכניס אותי למצב רגשי לא פשוט. אני בן לאמא שהוסתרה בבית של ליטאית. ומה אני אמור לעשות היום?

"הגבולות כבר סגורים, אנחנו לא הולכים לקבל עוד 100 אלף בני אדם, והדיון הוא על ה־40 אלף שנמצאים פה. וזה לא ייתכן שמדינת ישראל, מדינת ההייטק, מדינה כל כך יפה, תרבותית — לא ייתכן שאנחנו לא לוקחים את 40 אלף האנשים האלה ומאזרחים אותם. עזבי כן מהגרים, לא מהגרים; יכולנו לקחת אותם ופשוט לאזרח אותם. גם אם טעינו ב־10% שהם מסתננים, למי אכפת? זה מצער אותי שכמדינה כל כך חזקה אנחנו לא מצליחים לפתור בעיה כל כך שולית. זה מגוחך.

"אפשר לבנות תוכנית פשוטה, דו־שלבית. בשלב הראשון צריך להפוך אותם לעולם חדשים. זה גם יפתור את הבעיה של דרום תל אביב, כי כך ישלחו אותם לכרמיאל למשל, לכל מקום בארץ שיש בו מרכזי קליטה. לתת להם סל קליטה, וקדימה, לקלוט אותם. מה הבעיה? זה הפתרון הנכון מבחינה מוסרית, והוא גם יתרום לכלכלה. אלה אנשים לא מפונקים, שמוכנים לעבוד קשה, ואנחנו זקוקים לאנשים כאלה, ישראל זקוקה לכוח העבודה הזה. איזו אמירה בינלאומית זו יכולה להיות, לקבל אותם כעולים חדשים.

"הבעיה האמיתית שמאחורי ההתמודדות של הממשלה היא דרום תל אביב, אזור שהמדינה הזניחה הרבה זמן. כך שכדי לא לעשות שם את השינוי הנדרש, מגרשים את הפליטים, וזה יאפשר לממשלה להמשיך לא לעשות כלום עוד הרבה שנים. לכן השלב השני של התוכנית צריך להיות הגדרת דרום תל אביב אזור פיתוח א', עם הטבות במס, הטבות לסטארטאפיסטים, זכויות בנייה, השקעות ממשלתיות. שישקיעו שם את מה שמשקיעים בהתנחלויות".

נתן חץ  בעלי חברת אלוני חץ

"שום אסון לא יקרה אם הם יישארו פה"

"המדינה צריכה לנהוג ברגישות בסיפור הפליטים, בעיקר בגלל ההיסטוריה הרגישה שלנו. צריך לנהוג בגישה של בית הלל, ולא לעשות גירוש המוני, בעיקר של אנשים שהעתיד שלהם אינו טוב. מדובר בכמה עשרות אלפי אנשים שנמצאים פה לא מעט זמן, ושום אסון לא יקרה אם הם יישארו פה עוד קצת. חסרות פה ידיים עובדות בענף הבנייה, ולא יקרה כלום אם ננהג באופן אנושי".

דב מורן  יזם טכנולוגיה

"העם היהודי צריך להיות סמל"

"אני מסוגל להבין את הבעיה הקשה של תושבי דרום תל אביב, וצריך לטפל בה. אבל ישראל צריכה להיות בראש ולהוביל את מדינות העולם ביחסן לפליטים. עם שעונה, נרדף, גורש, חייב להיות סמל לעמים אחרים. רוב האנשים האלה אינם מהגרי עבודה, שבא להם לעבוד דווקא בישראל, אלא מי שברחו מרדיפות פוליטיות או מתנאים כלכליים בלתי אפשריים. אלה פליטים, וגירוש פליטים הוא דבר שלא ייעשה. צריך לטפל בתושבי דרום תל אביב הסובלים, להשקיע הרבה עבודה של אנשי מקצוע ולמצוא פתרונות. אני מאמין שאפשר לעשות זאת".

יהודית יובל רקנאטי  יזמת עסקית־חברתית ופילנתרופית

"ללמוד ממדינות מערביות
מתקדמות והומניות"

"זו בעיה קשה ורצינית שאין לה תשובה קצרה ומיידית. כאדם פרטי, כישראלית וכיהודייה, אני רוצה למנוע מצבים שגורמים לאנשים סבל, ומובן שהייתי שמחה לו נמצא פתרון הולם להשארת הפליטים בארץ ובכך למנוע את גירושם. עם זאת, יש לקחת בחשבון שהם הגיעו לכאן באופן לא חוקי, וזה מסבך את העניין, ואני מבינה את הקושי של הממשלה בנושא. אבל לפליטים ה'ותיקים' צריך למצוא פתרון שיאפשר להם להישאר ולהתאקלם; לא הייתי רוצה שישלחו אותם למקום שיגזור עליהם מוות או חיי אומללות מעבר למה שכבר סבלו. במקביל צריך להמשיך למנוע כניסת מסתננים חדשים. אפשר לראות מה עושות מדינות מערביות מתקדמות, הומניות בגישה שלהן, ולחשוב איך מוצאים פתרון שיתאים לנו, לגבש מדיניות שהיא גם אנושית וגם מגדירה גבולות לעתיד לבוא".

גיורא ארדינסט  עורך דין, שותף במשרד ארדינסט ושות'

"איננו יכולים לאטום
את אוזנינו"

"שילוחם של מבקשי המקלט הוא מעשה עוול בלתי נסלח. עם שעל דפי ההיסטוריה שלו רשומות מילותיו של אלתרמן בשירו 'נאום תשובה לרב חובל איטלקי' - הקברניט אנסלדו, שמול סכנת מוות הנחית את ספינת המעפילים חנה סנש על חופי נהריה, 'בלי מצפן ומפה בליל ציד' - אינו יכול לאטום את אוזניו לנוכח קריאות המצוקה של פליטים שממשלה נטולת חמלה מבקשת לשלוח אל תלאות ואימה".

אבי כץ  בעלי קופיקס

"מה ההיגיון, שהמתווכים
יגזרו קופון?"

"אני לא איש פוליטי ולא איש ציבור, אני מסתכל על הדברים בהיבט הפשוט וההגיוני. ואם מסתכלים על זה כלכלית, לא נכון לגרש את הפליטים. צריך פה עובדים, ויש כבר אנשים שהגיעו לפה, אז למה להביא עוד עובדים זרים? איפה ההיגיון? כדי שהמתווכים יגזרו קופון? המדינה מגרשת פליטים כדי שהמאכערים ירוויחו? בשביל זה ישלמו עשרות מיליונים? את הכסף הזה אפשר להשקיע בשילוב שלהם בישראל, זה צריך להיות הפתרון. אין היגיון לגרש את מי שכבר חיים פה, שהשתלבו, למדו את השפה. והשכל הישר אומר שזה לא יקרה. לחיים יש כוח משלהם".

אורי יהודאי  מנכ"ל פרוטרום

"אל לנו לבדוק בציציות מי
הוא מי"

"כמדינה, אנחנו חייבים לדאוג למי שנמצא כאן, בהנחה שהוא שומר על החוק. יש לנו חובה מוסרית להסתכל על הצד ההומני, לזכור מאיפה אנחנו באים, ולא להחזיר אותם בכוח. בלי קשר להיותנו אנשי עסקים, אני חושב שיש פה גם תרומה לכלכלה, אבל אני שם אותה בצד רגע; אני משוכנע שכאזרחים ישראלים, ציונים ופטריוטים אנחנו צריכים להיות רגישים. המשפחות של חלק גדול מאיתנו היו שם, בתקופות האפלות של ההיסטוריה, לא אפשרו לנו להגר למדינות אחרות והתוצאות היו קשות. מיליוני יהודים לא נמצאים איתנו היום משום שלא נתנו להם אפשרות להימלט למקומות מקלט. נכון, יש קושי אמיתי להבדיל בין מחפשי עבודה למחפשי מקלט, אבל אל לנו לבדוק בציציות מי הוא מי. אנחנו צריכים למצוא פתרונות מגוונים לטווח ארוך, כך שחלק מהאנשים האלה ישתלבו בישראל כאזרחים וחלק יצאו ממנה מרצונם כדי למצוא את עתידם במקומות בטוחים, ואל לנו לנקוט גירוש בכוח רק כי אנחנו יכולים וחזקים".

אייל רוזובסקי  עורך דין, שותף במשרד מיתר ושות'

"לקלוט - ולהיות אור לגויים"

"הבסיס והתשתית למדינת ישראל הם עקרונות הומניסטיים ואנושיים. במגילת העצמאות נאמר כי המדינה תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל. למרבה הצער, ביחסה למבקשי המקלט המדינה אינה מקיימת עקרונות אלה בכך שאינה בוחנת את בקשות המקלט. מבקשי המקלט מצויים כאן שנים רבות, מגדלים את ילדיהם ומבקשים לקשור את גורלם בגורלנו. משנסגרו הגבולות ומבקשי המקלט כבר אינם יכולים להגיע לכאן, ראוי שהמדינה תעשה מאמץ הומני ואנושי ותקלוט אנשים טובים אלה הרוצים להיות חלק מאיתנו. בכך היא תקיים את ייעודה ותהיה אור לגויים".

מאיר אוזן  מייסד קבוצת שקל ומשקיע

"להסיר את החרפה מעלינו"

"יש לנו מחויבות להיסטוריה שלנו. עם שסבל מגירוש, עם של פליטים, לא יכול לגרש בעצמו, זה צו מוסרי מהדרגה העליונה, שלא קשור לימין ושמאל. אנחנו כיהודים — פליטים שגורשו ממקום למקום והצליחו לשרוד בזכות נדיבות של מי שקלטו אותנו עד שנמאס להם — לא יכולים לעשות דברים כאלה לאחרים. זה כתם.

"רוב מי שנמצאים כאן באו אחרי מסע שבו הם יכלו למות בדרך. צריך לדמיין את עוצמת המצוקה שמביאה אדם לעשות דרך כזאת. צריך לקלוט אותם, ולהסיר את החרפה מעלינו. ואני לא מאמין שמדינה כמו שלנו לא יכולה לעשות זאת. הם הרי לא מהווים איום, ואנחנו מדינה מספיק חזקה בשביל להכיל אותם. אי אפשר לגרש אותם למדינות שבהן אנחנו יודעים מה יעלה בגורלם, ואין סיבה שהם לא ייקלטו פה וייהפכו לאוכלוסייה טובה מאוד. צריך לקבוע קריטריונים — מי שנמצא פה חודש דינו לא כמי שהקים כאן משפחה. בדרום תל אביב נוצרו ריכוזים בעייתיים, ואני מבין את מי שסובלים שם. אבל זו בעיה לאומית; המדינה לא עשתה שום מאמץ לקלוט את האנשים האלה, התעלמנו מהבעיה ואנחנו אוכלים את פרי הבאושים שלה. ההצגה של הגירוש כפתרון לבעיה חברתית, כעזרה לשכבות הנמוכות, היא מהלך פוליטי ציני. מנגד, אם נעשה מאמץ לקלוט את הפליטים זו יכולה להיות נקודת אור בהיסטוריה הישראלית".

צבי אגמון  עורך דין, שותף במשרד אגמון ושות'

"ערכים אוניברסליים ויהודיים"

"אני חושב שמדינת ישראל צריכה לגלות יתר הומניות בטיפול במבקשי המקלט. בצד סגירת הגבולות, יש להתייחס ביתר נדיבות לאלה שנמצאים כאן ולא להיצמד לפרשנות צרה של אמנה או החלטה כלשהי. מדובר במשפחות שנמצאות כאן תקופה ארוכה וילדיהן מתחנכים כאן ודוברים את שפתנו. הייתי שוקל פעמיים, שלוש וארבע אם יש מקום לגרשם, במיוחד כשנדיבות זו עולה בקנה אחד עם ערכים אוניברסליים בכלל ויהודיים בפרט".

גיגי לוי־וייס  משקיע הייטק

"הגירוש מסכן את בסיס
קיומה של ישראל"

"גירוש מבקשי המקלט מסכן את בסיס קיומה של מדינת ישראל, לא פחות מכך. איני מתכוון רק לנזק הבלתי הפיך שנגרם לברומטר המוסרי של תושבי ישראל, הרואים כיצד ממשלתם מגרשת פליטים בניגוד לאמנה הבינלאומית, הקובעת שאין להחזיר אדם למקום שבו נשקפת סכנה לחייו. פתרון 'המדינה השלישית' המוצע הינו מכבסת מילים שאינה משנה את מהות הגירוש. האם זוהי רמת המוסר שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו?

"איני מתכוון רק לגזענות המרימה את ראשה סביב נושא הפליטים. כששרים ונבחרי ציבור אחרים מציגים את הפליטים כמועדים לפשיעה ומעבירי מחלות על בסיס סטריאוטיפים גזעניים מחרידים, אין מנוס מלהיזכר כיצד העם היהודי הוצג במשך הדורות כאחראי לתחלואי העולם. האם כזאת מדינה גזענית אנחנו רוצים?

"ואיני מתכוון רק לרמת הפייק ניוז בשיח על הפליטים, שמעמידה את ממשלתנו בשורה אחת עם ממשלות אפלות המשתמשות בדמגוגיה להטיית דעת הקהל הציבורית. 40 אלף אנשים בערך מוצגים כאיום דמוגרפי משמעותי. אנשים שנסו על נפשם מדיקטטורות, שבהן זכויות האדם שלהם נרמסו והם נמצאו בסכנת מוות, מוצגים כמהגרי עבודה. עובדים שמועסקים במשרות אשר אף ישראלי אינו מוכן לעסוק בהן מוצגים כאיום תעסוקתי. האם אנחנו רוצים מדינה שבה הממשלה משחקת בנו עם נתונים שגויים ומדיניות של הפחדה?

"הגירוש מסכן את קיומה של המדינה מכיוון שבעיני העולם הוא שולל את הסיבה שבגינה 'הסכימו' אומות העולם להעניק לעם היהודי מדינה. איני משווה את סבלו של העם היהודי לסבלם של עמים אחרים, ואיני טוען כי הגירוש שומט את הבסיס המוסרי לקיומנו. אבל אני יודע שבעיני אזרחי העולם גירוש הפליטים נדמה כמעשה של עם שנבנה מדאגת העולם לאחר שכמעט הושמד, וכעת שוכח את ההיסטוריה ומתכחש לאותם העקרונות עצמם. בשיחות רבות עם אנשי עסקים זרים בשבועות האחרונים עולה שוב ושוב התהייה 'מה קורה אצלכם? איך יכול להיות שדווקא אתם נוהגים בפליטים בדיוק כפי שנהגו בכם בעבר?'. הגירוש – במיוחד כשהוא מצטרף לדעת הקהל העולמית בנושא הכיבוש – מסכן את הרעיון שעמד בבסיס הקמתה של מדינת ישראל. וכמו סכר שנפרץ, כאשר כוחו של הרעיון נסדק, קשה מאוד להחזיר את המצב לקדמותו. האם ישראל יכולה להכיל את הדימוי של מדינה השולחת פליטים אל מותם? לי אין ספק שהתשובה לכך שלילית.

"אז מה כן לעשות? לבצע מהלך אמיתי לבדיקת הבקשות למעמד פליט. לפזר את הפליטים ברחבי הארץ. להכשיר אותם לעבודות החקלאות, הבנייה וההארחה שבעבורן קבלנים אופורטוניסטים מרוויחים מיליונים מ'יבוא' כוח אדם מארצות אחרות. לקבל אותם לתוכנו, ולהבין שקבלת השונה מחזקת אותנו. להפוך את קליטתם בארץ לעוד סיפור הצלחה של אומת הסטארט־אפ שבו נוכל להתגאות, ושיחזק את הבסיס המוסרי של קיומנו. גם מול אומות העולם, וגם מול ילדינו".

ג'ואי לאו  משקיע ופילנתרופ

"אם מגרשים אותם זה כאילו מגרשים אותי"

רן שריג  מייסד ומנכ"ל דאטורמה

"מדיניות של
רשע אמיתי"

"מהיכרות אישית וקרובה עם פליטים, יש בהם אנשים שברחו מעבדות אמיתית, או מנישואים בכפייה בגיל 9. אנשים שהלכו ברגל כל הדרך מאריתריאה ועברו התעללות. אני מלווה אותם כבר שנים, ואלה אנשים שעובדים קשה, שיש להם ילדים שגדלו כאן, שהולכים לבתי ספר ישראליים. אין להם ביטוח רפואי, אין להם איך לקנות תרופות, ואין להם כוח לכלום. הילדים סובלים מהזנחה, ובחלק ממוסדות החינוך מוותרים עליהם מראש. להגיד להם עכשיו 'חזרו לאריתריאה' זה טירוף מוחלט, איוולת ורשעות. ביהדות יש ציווי בסיסי לדאוג לגר אשר בקרבך, ואני לא יכול לתפוס איך אפשר לשלוח בחזרה אנשים שסבלו מהתעללות בלי לדאוג להם.

"ומדובר בסך הכל בכמה עשרות אלפים. הם מגישים בקשות מקלט, אבל המדינה באופן מכוון לא מטפלת בהן. יש מדיניות מוצהרת להשאיר את הדברים עמומים, באופן לא חוקי, בלי אחריות ובלי מנהיגות. זה רשע אמיתי. ובגלל ההיסטוריה שלנו אנחנו במיוחד צריכים לעשות קצת טוב לקצת אנשים. כולנו היינו פליטים. אני לא יכול לתפוס את זה".

תמר האוזנר־רווה  עורכת דין ויו"ר חברת החדשות, בתו של התובע במשפט אייכמן

"לעצור את הדלת המסתובבת"

"אין ספק שאנחנו כישראלים לא יכולים להסתכל על התופעה ולהישאר אדישים לה. ואני לא יכולה להישאר אדישה לה גם כמי שספגה הרבה שואה בבית. הוריי לא היו ניצולים, אבל כשהיו עדים שלא הסכימו להעיד במשפט אייכמן כי חששו שלא יאמינו להם, אבי, התובע גדעון האוזנר, הביא אותם הביתה כדי לשכנע אותם — את ק. צטניק, את רבקה יוסלבסקה, שהצליחה לצאת מבור המוות. אבא אירח את האנשים האלה מאחורי הדלתות הסגורות של הסלון כי הוא חשב שכך לא נשמע, אבל אחי ואני שמענו הכל, הקשבנו כל הזמן, ואני חיה עם הסיפורים האלה כל החיים.

"אני יודעת שיש גם מהגרי עבודה, ואני רואה בדרום העיר את העזובה, את מצבם של הישראלים שגרים שם, ולבי איתם. אבל אני גם רואה את מצבם הקשה של הפליטים. הייתי מנסה לעשות הבחנה, להבין מי הגיע לצורך עבודה ואת מי לא מסוכן לשלוח למדינות מסוימות, ולצמצם ככל האפשר את הגירוש. היום הרי מגרשים אותם, ואז מביאים אחרים לסיעוד ולחקלאות. אבל אפשר להכשיר את הפליטים לעבודות האלה במקום לגרש אותם ולהביא אחרים. צריך לשבור את תבניות החשיבה כדי לעצור את תופעת הדלת המסתובבת".

יורם ראב"ד  עורך דין, שותף בשבלת ושות'

"חובה הנובעת מהיותנו בני אנוש"

"החלטתו הראשונה של מנחם בגין כראש ממשלה היתה לקלוט בישראל כמה עשרות וייטנאמים שסירתם נטרפה לא הרחק מחופי וייטנאם. בגין סמך את החלטתו על ההיסטוריה של עם ישראל, שידע רדיפות וסבל. בעיניי החובה לתת מקלט לפליט נובעת מעצם היותנו בני אנוש, וההיסטוריה של עמנו רק מחזקת חובה זו. היא עולה בעיניי אף על הפתגם 'עניי עירך קודמים', אך זאת רק כאשר מדובר באדם שנרדף בארצו וחייו בסכנה, להבדיל ממבקש עבודה. אין חולק על כך שיש להגביל את מספר הפליטים, בעיקר לנוכח העובדה שהחוסן הכלכלי של ישראל לעומת המדינות באזור הופך אותה לאבן שואבת. לכן, טוב עשתה מדינת ישראל כשהחליטה לחסום את גבולותיה למעבר חופשי בעיקר מסיני.

"אך אנו חייבים למצוא את המנגנון הנכון כדי להבדיל בין מהגרי העבודה שהצליחו להסתנן לארץ לפליטים שנמלטו על חייהם. לאחרונים יש לאפשר להישאר בארץ ולעבוד בה עד יעבור הזעם בארצם. באשר למהגרי העבודה, יש לבחון את יכולותיהם אל מול צורכי המשק בעובדים זרים, וייתכן שיימצא הצורך בהעסקתם לתקופה מוגבלת ולאחר מכן השבתם למקום שממנו באו, כמו כל עובד זר אחר שנכנס לארץ כדין. ראוי לשקול מהלך זה בחיוב, באופן חד־פעמי, בדומה לנוהל של גילוי מרצון לתקופה מוגבלת למעלימי מס. כפי שנוהל גילוי מרצון אינו מעודד העלמת מס בהיותו חד־פעמי, כך גם החלטה להשאיר בארץ עובדים זרים באופן חד־פעמי לא תביא לעידוד כניסה בלתי חוקית לארץ, בעיקר כשהגבולות כיום חסומים".

סנדרה וייל  אוצרת אמנות ובתו של איש העסקים רוברט וייל

"הממשלה היא שיצרה את הקונפליקט"

"יש לי חברה טובה שסייעה לפליטים במושב בצפון, ושם הכירה פליט מסודן. הם התאהבו, וכיום הם גרים בשבדיה, הורים לילדים. דרך בן הזוג שלה, שהגיע מדרפור, למדתי להכיר את הפליטים. התפלאתי לגלות שכמעט כל הפליטים מדרפור הם בעלי השכלה אקדמית — אדריכלים, רופאים, מהנדסים. הם למדו שם באוניברסיטאות, אבל נאלצו לברוח מטבח שבוצע בבני השבט שלהם. הם ברחו למצרים, והזוועות שעברו שם קשות מלתאר. טבחו בהם, סחרו בהם בשביל לקצור איברים. אותו חבר שלי ברח ממצרים אחרי שאשתו נרצחה בהפגנה, לצד עוד כמעט 30 בני אדם. הוא חצה את סיני, וכשהגיע לישראל האמין שזו הדמוקרטיה היחידה באזור, מקום שבו יש ערכים הומניים, ושכאן יקלטו פליטים. הוא לא האמין שכפליט נרדף שעבר ג'נוסייד יכניסו אותו מיד לשנתיים בכלא.

"דרכו הכרתי גם את קהילת הפליטים כאן, והתחלתי לסייע לה. מה שקשר אותי לקהילה היה שהיא הזכירה לי מאוד את הקהילה היהודית בשבדיה, שבה גדלתי. כולם מכירים את כולם, יש תמיכה וערבות הדדית. אני מגיעה ממשפחה של פליטי שואה שברחו מגרמניה לשבדיה, וגם הפליטים נמלטו מרצח עם וממשטר טוטליטרי. אני מתנדבת עם הקהילה כבר תשע שנים. ביקרתי את האנשים האלה כמעט בכל יום, חייתי איתם, כך שאני מכירה את המצב מבפנים ולעומק. לכן אני נגד ההגדרות של 'מסתננים' ו'מהגרי עבודה'; מדובר בפליטים שהממשלה מסרבת להכיר בהם, ובאופן יזום הביאה אותם לדרום תל אביב ולא למקומות אחרים בארץ. הממשלה היא שיצרה את הקונפליקט בינם לבין התושבים המוחלשים".

יוסי קוצ'יק  לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, כיום יועץ ודירקטור

"בסוף, אדם הוא אדם"

"אני מתנגד לחלוטין למדיניות הממשלה, מצטער על ההחלטה לגרש ומקווה שהיא לא תצא לפועל. וזה לא עניין פוליטי כלל. המדינה צריכה לתת לפליטים אפשרות לעבוד, ולהשאיר אותם כאן. אם בסופו של דבר הם יחליטו שהם רוצים לעזוב למדינות אחרות וישראל תרצה לסייע להם בכך באופן לגיטימי, זה בסדר, אבל מעצרים וגירוש בכפייה זה לא מוסרי ולא נכון. כבן לניצולת שואה, אני רגיש מאוד לעניין הזה.

"אין ספק שזה מצב מורכב, כשהמורכבות היא בשאלה כמה אפשר לקלוט. אבל ישראל יכולה להרשות לעצמה לקלוט כמה עשרות אלפים שסבלו מצוקות קשות, גם אם הם לא מוגדרים פורמלית פליטים שזכאים להגנה, לתת להם קורת גג ופרנסה ומזון ואפשרות לחיות חיים טובים יותר, בלי שהמדינה תינזק מזה. וזו לא שאלה של 'עניי עירנו', לא צריך להעמיד את הדברים בסתירה.

"אנחנו חיים באזור כל כך קשה, ואסור לנו בשום פנים ואופן לשכוח את החמלה. אנחנו מתרגלים למעשים קשים ונהפכנו לחברה קשה ולא חומלת. צריך למצוא דרך לאפשר לאנשים האלה להיות חלק מהחברה היצרנית בישראל, להעניק להם חינוך, שכל אחד יתפתח לפי יכולותיו, רק לתת להם את הצ'אנס, ולעשות את זה בנפש חפצה — כפי שאנחנו מצפים שיתנהגו ליהודים בעולם. לכן מחמם את הלב לראות את המחאה, אנרגיות חזקות שבאות גם מכיוונים לא מאורגנים. כי בסוף אדם הוא אדם.

"נחשפתי לנושא לפני כעשור, כשהתחילו להגיע עוד ועוד פליטים לדרום תל אביב, שם הם חיו במקלטים מוצפי מים, בצפיפות איומה וריחות קשים. יחד עם יעל דיין, עיריית תל אביב־יפו ואנשים נוספים אספנו כסף והוצאנו את כולם מהמקלטים הנוראיים האלה. כיום הגבול כבר סגור, אין יותר כניסות. עכשיו צריך להכיל את מי שכבר כאן, גם אם מדובר 'רק' במהגרי עבודה".

אבי דור  מנכ"ל רשת מלונות פרימה

"למה לא התמודדו עם הנושא כבר לפני חמש שנים?"

"אני חושב שישראל כמדינה וכולנו כחברה משלמים את המחיר של תרבות ה'יהיה בסדר', שאפיינה גם את הטיפול בפליטים. מדוע כבר לפני כחמש שנים הרשויות לא היו חכמות מספיק להתמודד עם הנושא ולהציע מתווה ארוך טווח? אפשר היה לחזות שייווצר ריכוז של פליטים באזור תל אביב, והגופים האמונים על הנושא היו צריכים לדאוג לפיזור הפליטים גם בפריפריה, כך שאלה היו מביאים תועלת למשק ומוסיפים ידיים עובדות. אני מאמין שצעדים כאלה, של מחשבה ותכנון, היו משנים את הדיון הציבורי. במקום לעמוד במצב שבו גם תושבי תל אביב וגם הפליטים מפסידים, החמצנו הזדמנות להרוויח מכל הכיוונים ולהביא תועלת לפריפריה ולמשק. גם הטיפול בעזיבתם כעת נעשה באופן נמהר, שאינו לוקח בחשבון את צורכיהם האנושיים הבסיסיים ומעמידם בסכנת חיים. אין להסכים לכך".

חיים פייגלין  מנכ"ל צמח המרמן

"ועוד בשבוע של יום השואה הבינלאומי"

"כל הקונוטציה של גירוש משפחות נוראית בעיניי, בעיקר בשבוע שבו מציינים את יום השואה הבינלאומי. הפליטים שכבר הגיעו לכאן לפני שנים, הקימו משפחות, עם ילדים במערכת חינוך — את השהייה שלהם בארץ יש להכשיר, כתושבים, ולא לגרש אותם. למהגרי עבודה צריך למצוא פתרון, וכל הנושא הוא מורכב ובעל הרבה השלכות לכאן ולכאן. אך כמדינה יהודית יש למצוא את הדרך לנהוג ברגישות ואנושיות".

רות ארנון  פרופסור לביוכימיה וכלת פרס ישראל

"לבדוק כל מקרה לגופו"

"אני כמובן נגד גירוש פליטים ונגד גירוש המוני. בעניין מהגרי עבודה שטוענים למעמד פליט אני בעד לבדוק כל מקרה לגופו. אם מתוך אלפי פניות נמצאו רק אחדים שזכאים למעמד פליט, זה לחלוטין לא הגיוני. צריך למצוא פתרון הוליסטי שלוקח בחשבון גם את הבעיה שנוצרה בדרום תל אביב, ולנקוט גישה חומלת ומרחיבה. בני העם היהודי היו פליטים בתקופות קשות, והודות לאנשים שהצילו יהודים ומנעו את גירושם של מי שהיו מיועדים להשמדה רבים ניצלו, כך שאנחנו צריכים להיות רגישים לנקודה הזאת".

עופר שחטר  מנכ"ל פרו־מול ניהול ושיווק קניונים

"כוחות פוליטיים שמסתכלים על שנת בחירות"

"מבקשי מקלט חייבים לקבל מעמד ראוי עד שייפתרו הבעיות בארץ מוצאם. ישראל היא מדינת חוק שכפופה גם לאמנות בינלאומיות כגון אמנת הפליטים, והניסיון לגרש את מבקשי המקלט בלי לבדוק את מעמדם דומה לסיפורה של האונייה סנט לואיס (של פליטים יהודים שיצאו ב־1939 מגרמניה לקובה אך לא התקבלו שם). אנו כיהודים, שסבלנו מגזענות ורדיפה, צריכים להיות רגישים יותר. וכשנטפלים רק למהגרי העבודה ומבקשי המקלט השחורים, זו גזענות. במקומם הרי יביאו עובדים זרים אחרים, בהירים יותר. שיגרשו קודם את הטורקים ואזרחי מזרח אירופה שעובדים כאן ללא אשרות. מדיניות הדלת המסתובבת גורמת נזק, וגירוש הפליטים מאפריקה הוא מהלך פופוליסטי. היה אפשר להגיע לפתרון טוב יותר אם לא היו מעורבים בכך כוחות פוליטיים שמסתכלים על השנה הקרובה כשנת בחירות".

איתן סטיבה  מייסד ויו"ר
Vital Capital Fund

"כישראלים ויהודים, מחובתנו לסייע"

"הרבה מדינות באפריקה עוברות שינויים חיוביים, עם יותר דמוקרטיה ויציבות כלכלית, אבל יש עדיין כאלה שהמציאות בהן מורכבת ולעתים מסוכנת. לנו כישראלים וכיהודים יש אחריות כלפי פליטים ואנחנו מחויבים לסייע להם ככל האפשר, בעוד אנחנו דואגים לביטחונם ורווחתם של התושבים הוותיקים בישראל".