מי הגוף האחראי

רשות החברות הממשלתיות

ומי השר

שרי האוצר יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון

כמה זה עולה לנו

אין הערכת עלות

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

אחת

האם המבקר צודק?

בניגוד לקבוע בחוק, שמונה עובדים בכירים קיבלו מענקים בלי אישור הדירקטוריון

אז מה הסיפור?

אז מה הסיפור?

בין 2013 ל-2016 מינה מנכ"ל רפאל 160 מנהלי אגפים ו-12 סמנכ"לים בלי אישור הדירקטוריון ובלי ועדות איתור. "פעילותה של הנהלת רפאל לא עלתה בקנה אחד עם המינהל התקין", קבע המבקר. במקרים הבודדים שוועדות איתור התכנסו, לא תמיד נמצאו פרוטוקולים או נימוקים להחלטות שקיבלו.

המבקר מצא גם ליקויים בפיקוח הדירקטוריון על תנאי ההעסקה שנקבעו לבכירים. חלק מהמקרים כלל לא הובאו לאישורו, ובחלק מהמקרים שכן הובאו אליו, בוצעו פעולות סותרות למה שהוא קבע.

(שחר אילן)

איך רפאל מסבירה את הממצאים?

מרפאל נמסר כי "החברה פועלת בהתאם לכללי מינהל תקין. מינוי עובדי החברה נעשה על סמך מקצועיותם וכישוריהם,
מה שמאפשר לרפאל להיות חברה צומחת ורווחית. הדו"ח מציין מספר ליקויים טכניים שחלקם תוקנו והיתר בבחינה"

מי הגוף האחראי

רשות החשמל (הישנה)

ומי השר

שרי הממשלה הקודמת: שר האוצר יאיר לפיד ושר האנרגיה סילבן שלום

כמה זה עולה לנו

1.7 מיליארד שקל

תוספת של 8% לתעריף החשמל
עד 2020

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם הראשונה

האם המבקר צודק?

העובדות נכונות, אולם המבקר התעלם מכך שבהמשך תעריף הרכישה נחתך בחדות עד שחברות רבות בתחום האנרגיה המתחדשת פשטו את הרגל

אז מה הסיפור?

כדי לעודד יזמים לייצר חשמל מאנרגיות נקיות כמו שמש ורוח, רשות החשמל קבעה שחברת החשמל תרכוש מהם את החשמל בתעריף גבוה שמגיע עד 2.04 שקל לקוט"ש – לעומת התעריף לצרכן של 55 אגורות.

אלא שהרשות לא תמחרה נכון את עלות הקמת המתקנים וקבעה תעריף רכישה גבוה מדי. הציבור נדרש לפצות את חברת החשמל על העלויות באמצעות חשבון החשמל שעלה.

(ליאור גוטמן)

איך רשות החשמל מסבירה את הממצאים?

טרם נמסרה תגובה

מי הגוף האחראי

משרד האנרגיה ורשות החשמל (הישנה)

ומי השר

שרי האנרגיה עוזי לנדאו, סילבן שלום ויובל שטייניץ

כמה זה עולה לנו

8 מיליארד שקל

מהם כבר שילמנו 2.5 מיליון שקל

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

לפחות ארבע פעמים

האם המבקר צודק?

חד משמעית כן.
זהו מחדל מתמשך

אז מה הסיפור?

המדינה אמורה לתכנן את משק החשמל ולצמצם את הביקוש לחשמל בשעות השיא – אבל היא לא עושה זאת. התוצאה: כדי לעמוד בביקושים ברגעי השיא מוקמות תחנות כוח מיותרות ומיוצר הרבה יותר חשמל מהדרוש. המבקר קובע שרזרבת החשמל ב-2020 תהיה גבוהה מדי – כ-35% מהצריכה הממוצעת.

המבקר קובע כי על פי אומדן שערך, הסטה של 10% מהביקוש בשעות השיא יחסוך "עד כ-8.1 מיליארד שקל בין 2011 ל-2027". הסיבה: לא יהיה צורך להקים תחנות ייצור חדשות ועלות האחזקה של תחנות קיימות תרד.

(ליאור גוטמן)

איך רשות החשמל מסבירה את הממצאים?

ממשרד האנרגיה נמסר כי "תחזית ביקושים במשק החשמל היא אחת המשימות החשובות של המשרד. לאור הימשכות התכנון וההקמה
של תחנות כוח, בשילוב סגירה צפויה של חמש תחנות קיימות, המשרד ורשות החשמל סבורים שהמכסות שאושרו נחוצות
למשק החשמל". במשרד הדגישו כי מדיניות השר יובל שטייניץ היא להפחית את השימוש בפחם למינימום הנדרש

מי הגוף האחראי

רשות המסים

ומי השר

שרי האוצר בשני העשורים האחרונים ובהם רוני בראון, יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון

כמה זה עולה לנו

מיליארד שקל

מאייפקס לבדה. קרנות זרות נוספות נהנו מהפטורים

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

פעם ראשונה

האם המבקר צודק?

כן. תחושת "הסיבוב" שעשתה אייפקס על תנובה מתחדדת לאור ההטבות המפליגות שניתנו על ידי רשות המסים.

אז מה הסיפור?

רשות המסים מעניקה לקרנות הון זרות שמשקיעות בארץ פטור נדיב ממס על רווחי ההון שלהן. מכיוון שאין בישראל חקיקה שקובעת כיצד למסות את הקרנות, הן מטופלות כמו יחידים או שותפויות. רשות המס העניקה מראש למספר קרנות, ובהן אייפקס, פטור ייחודי למשקיעים זרים שאמור להינתן רק בדיעבד ולפי קריטריונים ברורים.

המבקר קבע שאייפקס והמשקיעים בה, שהגיעו כדי למקסם רווחים במונופולים במשק הישראלי, קיבלו את ההטבה מבלי שמשרד האוצר וידא שהקרן עומדת בתנאי הפטור, מבלי לבדוק את התועלת ובניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של רשות המסים.

לפי הערכות, רק בתנובה הרוויחה הקרן 4 מיליארד שקל. הרשות פטרה את הקרן גם מהרווח שעשתה על הנדל"ן, על אף שאינו כלול בפטור. אייפקס החזיקה גם בבזק וכיום משקיעה בין השאר בבית ההשקעות פסגות ובזאפ.

במקביל, המבקר ציין שלרשות ההגבלים אין מנגנון מסודר לאיתור העלאת מחירים על ידי מונופול שמנצל את כוחו לרעה, כפי שמצא לטענתו בתנובה. (עמרי מילמן)

איך רשות המסים מסבירה זאת?

רשות המסים מסרה כי "הפטור נועד לעודד השקעות של 'מגה-קרן' שכמוה קיימות בודדות בעולם במטרה שתמשוך משקיעים
בינלאומיים חשובים נוספים". הרשות ציינה כי היא מקדמת הליך חקיקה שיבהיר את הסמכויות במתן הפטורים

מי הגוף האחראי

רשות המסים

ומי השר

שר האוצר,
משה כחלון

כמה זה עולה לנו

מיליארדי שקלים

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

בעיות דומות מוזכרות בכל שנה

האם המבקר צודק?

החלטות מקדמיות אמורות להיות הכלי שהופך את עולם המס המורכב לפשוט ויעיל, אולם העוסקים בתחום מלינים כבר שנים על חוסר היעילות והשקיפות של הרשות שהופכים את ההליך בלתי רלוונטי.

אז מה הסיפור?

חברות שמתקרבות לעסקה יכולות לקבל מרשות המסים החלטה מקדמית ("פרה-רולינג”) שקובעת כמה מס יידרשו לשלם. המהלך מקל על עסקאות ומאפשר מו"מ מראש בין החברה לרשות.

המבקר מצא שלרשות אין קריטריונים ברורים לקבוע איזו בקשה תזכה לפרה-רולינג המתואם עם הלשכה המשפטית ואיזו תיחשב רק לפנייה רגילה. הוא גם הדגיש שרשות המסים אינה מפרסמת את רוב החלטותיה ואינה שומרת את המסמכים שעליהם התבססה בהחלטתה. העדר הנימוקים גרם לעתים לסתירה בין החלטות, מבלי שניתן לדעת ממה נובעת הסתירה.

(עמרי מילמן)

איך רשות המסים מסבירה זאת?

"לפי החוק לא ניתן לפרסם את החלטות המיסוי במלואן, ולכן מתפרסמת תמצית בהחלטות המחדשות משהו",
הסבירה הרשות והוסיפה שהזמן הממוצע למתן החלטה צומצם משמעותית

מי הגוף האחראי

משרד התחבורה, משרד האוצר

ומי השר

ישראל כץ ומשה כחלון

כמה זה עולה לנו

חריגות במיליארדי שקלים נמצאו בעבר במע"צ בלבד

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם הראשונה

האם המבקר צודק?

חקירות המשטרה והמעצרים בחלק ניכר מאותן חברות מעידים שכן

אז מה הסיפור?

המבקר קובע שהממשלה לא מפקחת על תקציב העתק של חברות תשתית התחבורה הגדולות – הרכבת, נתיבי ישראל (מעצ), נתע, נתיבי איילון, מוריה ויפה נוף. המבקר מזהיר כי זו הזמנה לשחיתות ו"לסיכונים גדולים בהם פגיעה בטוהר המידות".

דרישות התשלום הכפולות של מע"צ אושרו על ידי כל גורמי הבקרה. המבקר גם מצא ליקויים רבים בדרכי העבודה של ועדות המרכזים וועדות החריגים במרבית חברות התשתית, “בעיקר בבחירת ספקים, התקשרויות בניגוד לחוק חובת המכרזים ונוהלי החברות, התעלמות מניגודי עניינים והיעדר בקרות".

ועל אף שמשרד התחבורה היה מודע לבעיות, עד 2014 לא בוצע תהליך תכנון של תהליכי הפיקוח והבקרה (ליאור גוטמן)

איך משרד התחבורה מסביר זאת?

ממשרד התחבורה נמסר כי "המשרד מבצע כיום מאות פרויקטים בהיקף של יותר מ-50 מיליארד שקלים כשהצפי לחריגות עומד על כ-100 מיליון שקלים, 0.2% בכל פרויקט מרכזי מופעלות שלוש רמות של בקרת איכות"

מי הגוף האחראי

משרד התחבורה

ומי השר

ישראל כץ

כמה זה עולה לנו

12 מיליארד שקל

עלות הפרויקט

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם השנייה, לאחר 2013

האם המבקר צודק?

נדע במרץ 2018 – אם הקו החשמלי יושק בזמן.

אז מה הסיפור?

לאחרונה מתהדרים בכירי משרד התחבורה ורכבת ישראל שאנו בפתחו של עידן חדש: חשמול הרכבת. אולם המבקר יוסף שפירא שופך מים צוננים על ההתלהבות וקובע שהמדינה החליטה להניע מחדש את הפרויקט ב-2010  "ללא בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט". וזה במיזם שעולה 12 מיליארד שקל.

עוד מצא המבקר שבעשור הקודם שילמה הרכבת ליועצים חיצוניים 81 מיליון שקל – על ייעוץ בלתי רלבנטי שלא קשור לפרויקט שמקודם כעת. "חלק ניכר מההוצאות ירד לטמיון", הוא קובע.

לקינוח נמצאה סתירה בין אומדני עלות הפרויקט – הרכבת ציפתה להוצאה של 3.4 מיליארד שקל, בעוד הזוכה הסכים לעשות זאת ב-2.2 מיליארד שקל, וכן רכש קרונות בהיקף של 470 מיליון שקל במכרז שהתגלה כבעייתי. (ליאור גוטמן)

איך רכבת ישראל מסבירה זאת?

מהרכבת נמסר שהחברה "קיבלה את הדו"ח, תלמד אותו ביסודיות ותפעל בהתאם".

מי הגוף האחראי

משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל

ומי השר

ישראל כץ

כמה זה עולה לנו

מיליארדי שקלים

הפגיעה בנפש, תאונות הדרכים והנזק לכלי הרכב

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם הראשונה

האם המבקר צודק?

כל מי שנוסע בכביש
מרגיש את זה לבד

אז מה הסיפור?

ב-2016 דירגה יחידת מערכת ניהול הגשרים של נתיבי ישראל (מע"צ) את מצבם של הגשרים שבאחריותה. 145 דורגו במצב חמור; 517 גרוע מאוד; 442 דורגו גרוע. בבדיקה אחרת של המבקר התברר שמתוך 72 מבנים באחריות נתיבי ישראל שהיו במצב מסוכן, תוקנו שניים בלבד.

המבקר גילה שמצב הגשרים הוא רק סימפטום לטיפול של חברת נתיבי ישראל ב-8,000 קילומטרים של כביש וב-2,200 מחלפים שבאחריותה. במשך שנים החברה לא מסרה – ומשרד התחבורה גם לא דרש – דו"ח מסודר על התחזוקה השוטפת שביצעה.

לכן לא פלא שב-2016-2015  היו עבודות ריבוד רק ב-6% מהכבישים, שב-580 צמתים אין תאורה, ושאין בקרה על תקציב תחזוקה של 1.5 מיליארד שקל בשנה. (ליאור גוטמן)

איך נתיבי ישראל מסבירים זאת?

"כל 1,600 גשרי החברה בטוחים לשימוש. גשר שיימצא במצב אחר ייסגר", נמסר מנתיבי ישראל.  לטענת החברה, 100% מגשרי הולכי
הרגל מדורגים טוב מאוד, ו-92% מגשרי כלי הרכב במצב טוב. מהחברה נמסר שמרבית ההערות מתייחסות לשנים 2016-2014 והן
 מטופלות כעת. בעניין ריבוד הכבישים נמסר שכיום מטופלים 100% מתוכנית הריבוד המבוססת על מערכת תעדוף עצמאי.

מי הגוף האחראי

רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה

ומי השר

שר התחבורה, ישראל כץ

כמה זה עולה לנו

עשרות מיליוני שקלים בשנה

על פי הערכות

כמה פעמים המבקר
כבר אמר לתקן את הכשל

על חלק מהנושאים התריע
המבקר כבר ב-2010

האם המבקר צודק?

לחלוטין. מלבד התמלוגים הגבוהים, רשות שדות התעופה גם אינה מפצלת זיכיונות בין מתחרים וכך הדיוטי פרי נשלט על ידי מונופולים. התוצאה: המחירים בנתב”ג גבוהים ביחס לשוק והנוסעים לא נהנים מהפטור ממס בגובה של עשרות אחוזים.

אז מה הסיפור?

רשות שדות התעופה גובה מהזכיינים תמלוגים לפי מספר הנוסעים בטרמינל ולא לפי ההכנסות בפועל. אלא שרפורמת השמיים הפתוחים הזניקה את מספר הנוסעים מבלי להעלות בהתאם את הכנסות העסקים. למרות זאת, הרשות לא שקלה לשנות את תחשיב התמלוגים.

המבקר קובע שהרשות העדיפה למקסם את הרווחים שלה במקום לדאוג לטובת הציבור, וזאת על אף שהיא גוף סטטוטורי. ב-2015 גבתה הרשות 1.5 מיליארד שקל, מרביתם מחנות ג'יימס ריצ'רדסון. אלא שהתמלוגים ששילמה החנות הגיעו ל-50% מהפדיונות שלה, היא החלה לצבור הפסדים והרשות נאלצה לסיים את החוזה עמה ארבע שנים לפני המועד. המבקר קובע שחוסר היציבות מעיד על התנהלות בעייתית מצד הרשות. (אורנה יפת)

איך רשות שדות התעופה מסבירה זאת?

"הרשות השקיעה למעלה מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתיות לטובת הציבור בלי להישען על תקציבי המדינה",
נמסר מרשות שדות התעופה. "הגידול בתנועת הנוסעים לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי והדבר חייב בניית תשתיות.
לאחרונה העבירה הרשות למדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר".

מי הגוף האחראי

משרד התחבורה

ומי השר

שר התחבורה, ישראל כץ

כמה זה עולה לנו

אין הערכה

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם השנייה. בעבר העיר המבקר שאין פיקוח על התחום

האם המבקר צודק?

כן.

אז מה הסיפור?

המבקר קובע שמשרד התחבורה מזניח את המערך התומך בכרטיס הרב-קו ולא מנגיש אותו לציבור. זאת למרות הפופולריות של הכרטיס: בשנה שעברה יותר מ-3 מיליון איש החזיקו את הכרטיס שמאפשר נסיעה מוזלת באוטובוסים וברכבות.

המבקר מצא שאין מספיק עמדות להטעין את הרב-קו לאורך קווי נסיעה או במרכזי קניות; יש מעט מאוד עמדות להנפקת הכרטיס כשבערים כמו בית שמש ונתניה יש רק עמדה אחת; והתוצאה – מרבית הנוסעים טוענים את הכרטיס אצל הנהג, וכך הנסיעה מתעכבת עד כדי פגיעה ממשית ביעילות התחבורה ציבורית.

(ליאור גוטמן)

איך משרד התחבורה 
מסביר זאת?

ממשרד התחבורה נמסר כי עד לסוף השנה יפעלו בארץ 125 עמדות להנפקת כרטיסים. "המשרד פועל לצמצם את המכירה אצל הנהגים", נמסר