מה עוד לא בסדר?

בניגוד לקבוע בחוק, שמונה עובדים בכירים קיבלו מענקים בלי אישור הדירקטוריון

אז מה הסיפור?

בין 2013 ל-2016 מינה מנכ"ל רפאל 160 מנהלי אגפים ו-12 סמנכ"לים בלי אישור הדירקטוריון ובלי ועדות איתור. "פעילותה של הנהלת רפאל לא עלתה בקנה אחד עם המינהל התקין", קבע המבקר. במקרים הבודדים שוועדות איתור התכנסו, לא תמיד נמצאו פרוטוקולים או נימוקים להחלטות שקיבלו.

המבקר מצא גם ליקויים בפיקוח הדירקטוריון על תנאי ההעסקה שנקבעו לבכירים. חלק מהמקרים כלל לא הובאו לאישורו, ובחלק מהמקרים שכן הובאו אליו, בוצעו פעולות סותרות למה שהוא קבע.

(שחר אילן)

כמה זה עולה לנו

אין הערכת עלות

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

אחת

מי הגוף האחראי

רשות החברות הממשלתיות

​

ומי השר

שרי האוצר יובל שטייניץ, יאיר לפיד ומשה כחלון

איך רפאל מסבירה את הממצאים?

מרפאל נמסר כי "החברה פועלת בהתאם לכללי מינהל תקין. מינוי עובדי החברה נעשה על סמך מקצועיותם וכישוריהם,
מה שמאפשר לרפאל להיות חברה צומחת ורווחית. הדו"ח מציין מספר ליקויים טכניים שחלקם תוקנו והיתר בבחינה"

האם המבקר צודק?

חד משמעית כן.
זהו מחדל מתמשך

אז מה הסיפור?

המדינה אמורה לתכנן את משק החשמל ולצמצם את הביקוש לחשמל בשעות השיא – אבל היא לא עושה זאת. התוצאה: כדי לעמוד בביקושים ברגעי השיא מוקמות תחנות כוח מיותרות ומיוצר הרבה יותר חשמל מהדרוש. המבקר קובע שרזרבת החשמל ב-2020 תהיה גבוהה מדי – כ-35% מהצריכה הממוצעת.

המבקר קובע כי על פי אומדן שערך, הסטה של 10% מהביקוש בשעות השיא יחסוך "עד כ-8.1 מיליארד שקל בין 2011 ל-2027". הסיבה: לא יהיה צורך להקים תחנות ייצור חדשות ועלות האחזקה של תחנות קיימות תרד.

(ליאור גוטמן)

כמה זה עולה לנו

8 מיליארד שקל

מהם כבר שילמנו 2.5 מיליון שקל

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

לפחות ארבע פעמים

מי הגוף האחראי

משרד האנרגיה ורשות החשמל (הישנה)

​

ומי השר

שרי האנרגיה עוזי לנדאו, סילבן שלום ויובל שטייניץ

איך רשות החשמל מסבירה את הממצאים?

ממשרד האנרגיה נמסר כי "תחזית ביקושים במשק החשמל היא אחת המשימות החשובות של המשרד. לאור הימשכות התכנון וההקמה
של תחנות כוח, בשילוב סגירה צפויה של חמש תחנות קיימות, המשרד ורשות החשמל סבורים שהמכסות שאושרו נחוצות
למשק החשמל". במשרד הדגישו כי מדיניות השר יובל שטייניץ היא להפחית את השימוש בפחם למינימום הנדרש

אז מה הסיפור?

רשות המסים מעניקה לקרנות הון זרות שמשקיעות בארץ פטור נדיב ממס על רווחי ההון שלהן. מכיוון שאין בישראל חקיקה שקובעת כיצד למסות את הקרנות, הן מטופלות כמו יחידים או שותפויות. רשות המס העניקה מראש למספר קרנות, ובהן אייפקס, פטור ייחודי למשקיעים זרים שאמור להינתן רק בדיעבד ולפי קריטריונים ברורים.

המבקר קבע שאייפקס והמשקיעים בה, שהגיעו כדי למקסם רווחים במונופולים במשק הישראלי, קיבלו את ההטבה מבלי שמשרד האוצר וידא שהקרן עומדת בתנאי הפטור, מבלי לבדוק את התועלת ובניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של רשות המסים.

לפי הערכות, רק בתנובה הרוויחה הקרן 4 מיליארד שקל. הרשות פטרה את הקרן גם מהרווח שעשתה על הנדל"ן, על אף שאינו כלול בפטור. אייפקס החזיקה גם בבזק וכיום משקיעה בין השאר בבית ההשקעות פסגות ובזאפ.

במקביל, המבקר ציין שלרשות ההגבלים אין מנגנון מסודר לאיתור העלאת מחירים על ידי מונופול שמנצל את כוחו לרעה, כפי שמצא לטענתו בתנובה. (עמרי מילמן)

האם המבקר צודק?

כן. תחושת "הסיבוב" שעשתה אייפקס על תנובה מתחדדת לאור ההטבות המפליגות שניתנו על ידי רשות המסים.

כמה זה עולה לנו

מיליארד שקל

מאייפקס לבדה. קרנות זרות נוספות נהנו מהפטורים

כמה פעמים
המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

פעם ראשונה

איך רשות המסים מסבירה זאת?

רשות המסים מסרה כי "הפטור נועד לעודד השקעות של 'מגה-קרן' שכמוה קיימות בודדות בעולם במטרה שתמשוך משקיעים
בינלאומיים חשובים נוספים". הרשות ציינה כי היא מקדמת הליך חקיקה שיבהיר את הסמכויות במתן הפטורים

אז מה הסיפור?

חברות שמתקרבות לעסקה יכולות לקבל מרשות המסים החלטה מקדמית ("פרה-רולינג”) שקובעת כמה מס יידרשו לשלם. המהלך מקל על עסקאות ומאפשר מו"מ מראש בין החברה לרשות.

המבקר מצא שלרשות אין קריטריונים ברורים לקבוע איזו בקשה תזכה לפרה-רולינג המתואם עם הלשכה המשפטית ואיזו תיחשב רק לפנייה רגילה. הוא גם הדגיש שרשות המסים אינה מפרסמת את רוב החלטותיה ואינה שומרת את המסמכים שעליהם התבססה בהחלטתה. העדר הנימוקים גרם לעתים לסתירה בין החלטות, מבלי שניתן לדעת ממה נובעת הסתירה.

(עמרי מילמן)

האם המבקר צודק?

החלטות מקדמיות אמורות להיות הכלי שהופך את עולם המס המורכב לפשוט ויעיל, אולם העוסקים בתחום מלינים כבר שנים על חוסר היעילות והשקיפות של הרשות שהופכים את ההליך בלתי רלוונטי.

כמה זה עולה לנו

מיליארדי שקלים

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

בעיות דומות מוזכרות בכל שנה

איך רשות המסים מסבירה זאת?

"לפי החוק לא ניתן לפרסם את החלטות המיסוי במלואן, ולכן מתפרסמת תמצית בהחלטות המחדשות משהו",
הסבירה הרשות והוסיפה שהזמן הממוצע למתן החלטה צומצם משמעותית

האם המבקר צודק?

ככל שנאספים הסיפורים, מתעצמת ההבנה שהוצאת אספקת המים מהרשויות המקומיות לתאגידים היתה טעות: התרופה רעה מהמחלה

מה עוד לא בסדר?

הרשויות המקומיות לא מינו חברי דירקטוריון

חברי הדירקטוריון לא וידאו שוועדות הביקורת פועלות כסדרן

אז מה הסיפור?

תאגידי המים שהוקמו לצד הרשויות המקומיות במטרה להפוך את משק המים ליעיל וזול, אינם מתפקדים כראוי והפכו לכר פורה לאי סדרים ולחשד לשחיתות.

כמה דוגמאות:

- תאגיד מי גליל העסיק שני קבלני משנה ב-17 מיליון שקל אחרי שהחוזה איתם הסתיים. הוא גם העסיק מתכננים ומנהלי פרויקט ב-1.1 מיליון שקל בניגוד לחוק חובת המכרזים.

- מי גליל הוציא 700 אלף שקל על שכירת מבנה שכלל לא השתמש בו.

- רבע ממי השתייה שהפיק תאגיד מי הרצליה במשך שבע שנים הגיעו מקידוחים שלא היה להם רישיון עסק.

- מי חדרה הפיק בצורה דומה יותר משליש ממי השתייה. הוא גם סיפק מים מקידוח שלא קיבל אישור ממשרד הבריאות (אדריאן פילוט)

כמה זה עולה לנו

עשרות מיליוני שקלים

רק בתאגידי המים שנבדקו

כמה פעמים
המבקר כבר אמר
לתקן את הכשל

המבקר התריע בעבר על ליקויים בהתנהלות התאגידים ובכוונתו להוציא השנה דו"ח מיוחד וקשה בנושא

מי הגוף האחראי

תאגידי המים העירוניים ורשות המים

​

ומי השר

שר האנרגיה והמים, יובל שטייניץ

איך תאגידי המים מסבירים זאת?

תאגיד מי גליל מסר למבקר שלא השתמש בנכס ששכר משום שעלויות השיפוץ היו יקרות, וביטול השכירות חסך 450 אלף שקל.
בעניין ההתקשרות עם קבלנים אחרי שההסכם עמם פג נמסר כי התאגיד "פרסם מכרז חדש ועדכן את נהליו".

תאגיד מי חדרה השיב כי השלים את הטיפול במפגעים בקידוחים שהוא מפעיל בהתאם לדרישות משרד הבריאות,
פנה לקבלת רישיון עסק והגיש את הסקר התברואתי למשרד הבריאות.

אז מה הסיפור?

לאחרונה מתהדרים בכירי משרד התחבורה ורכבת ישראל שאנו בפתחו של עידן חדש: חשמול הרכבת. אולם המבקר יוסף שפירא שופך מים צוננים על ההתלהבות וקובע שהמדינה החליטה להניע מחדש את הפרויקט ב-2010  "ללא בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט". וזה במיזם שעולה 12 מיליארד שקל.

עוד מצא המבקר שבעשור הקודם שילמה הרכבת ליועצים חיצוניים 81 מיליון שקל – על ייעוץ בלתי רלבנטי שלא קשור לפרויקט שמקודם כעת. "חלק ניכר מההוצאות ירד לטמיון", הוא קובע.

לקינוח נמצאה סתירה בין אומדני עלות הפרויקט – הרכבת ציפתה להוצאה של 3.4 מיליארד שקל, בעוד הזוכה הסכים לעשות זאת ב-2.2 מיליארד שקל, וכן רכש קרונות בהיקף של 470 מיליון שקל במכרז שהתגלה כבעייתי. (ליאור גוטמן)

האם המבקר צודק?

נדע במרץ 2018 – אם הקו החשמלי יושק בזמן.

כמה זה עולה לנו

12 מיליארד שקל

עלות הפרויקט

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם השנייה, לאחר 2013

איך רכבת ישראל מסבירה זאת?

מהרכבת נמסר שהחברה "קיבלה את הדו"ח, תלמד אותו ביסודיות ותפעל בהתאם".

אז מה הסיפור?

ב-2016 דירגה יחידת מערכת ניהול הגשרים של נתיבי ישראל (מע"צ) את מצבם של הגשרים שבאחריותה. 145 דורגו במצב חמור; 517 גרוע מאוד; 442 דורגו גרוע. בבדיקה אחרת של המבקר התברר שמתוך 72 מבנים באחריות נתיבי ישראל שהיו במצב מסוכן, תוקנו שניים בלבד.

המבקר גילה שמצב הגשרים הוא רק סימפטום לטיפול של חברת נתיבי ישראל ב-8,000 קילומטרים של כביש וב-2,200 מחלפים שבאחריותה. במשך שנים החברה לא מסרה – ומשרד התחבורה גם לא דרש – דו"ח מסודר על התחזוקה השוטפת שביצעה.

לכן לא פלא שב-2016-2015  היו עבודות ריבוד רק ב-6% מהכבישים, שב-580 צמתים אין תאורה, ושאין בקרה על תקציב תחזוקה של 1.5 מיליארד שקל בשנה. (ליאור גוטמן)

האם המבקר צודק?

כל מי שנוסע בכביש
מרגיש את זה לבד

כמה זה עולה לנו

מיליארדי שקלים

הפגיעה בנפש, תאונות הדרכים והנזק לכלי הרכב

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם הראשונה

איך נתיבי ישראל מסבירים זאת?

"כל 1,600 גשרי החברה בטוחים לשימוש. גשר שיימצא במצב אחר ייסגר", נמסר מנתיבי ישראל.  לטענת החברה, 100% מגשרי הולכי
הרגל מדורגים טוב מאוד, ו-92% מגשרי כלי הרכב במצב טוב. מהחברה נמסר שמרבית ההערות מתייחסות לשנים 2016-2014 והן
 מטופלות כעת. בעניין ריבוד הכבישים נמסר שכיום מטופלים 100% מתוכנית הריבוד המבוססת על מערכת תעדוף עצמאי.

אז מה הסיפור?

רשות שדות התעופה גובה מהזכיינים תמלוגים לפי מספר הנוסעים בטרמינל ולא לפי ההכנסות בפועל. אלא שרפורמת השמיים הפתוחים הזניקה את מספר הנוסעים מבלי להעלות בהתאם את הכנסות העסקים. למרות זאת, הרשות לא שקלה לשנות את תחשיב התמלוגים.

המבקר קובע שהרשות העדיפה למקסם את הרווחים שלה במקום לדאוג לטובת הציבור, וזאת על אף שהיא גוף סטטוטורי. ב-2015 גבתה הרשות 1.5 מיליארד שקל, מרביתם מחנות ג'יימס ריצ'רדסון. אלא שהתמלוגים ששילמה החנות הגיעו ל-50% מהפדיונות שלה, היא החלה לצבור הפסדים והרשות נאלצה לסיים את החוזה עמה ארבע שנים לפני המועד. המבקר קובע שחוסר היציבות מעיד על התנהלות בעייתית מצד הרשות. (אורנה יפת)

האם המבקר צודק?

לחלוטין. מלבד התמלוגים הגבוהים, רשות שדות התעופה גם אינה מפצלת זיכיונות בין מתחרים וכך הדיוטי פרי נשלט על ידי מונופולים. התוצאה: המחירים בנתב”ג גבוהים ביחס לשוק והנוסעים לא נהנים מהפטור ממס בגובה של עשרות אחוזים.

כמה זה עולה לנו

עשרות מיליוני שקלים בשנה

על פי הערכות

כמה פעמים המבקר
כבר אמר לתקן את הכשל

על חלק מהנושאים התריע
המבקר כבר ב-2010

מי הגוף האחראי

רשות שדות התעופה ומשרד התחבורה

​

ומי השר

שר התחבורה,
ישראל כץ

איך רשות שדות התעופה מסבירה זאת?

"הרשות השקיעה למעלה מ-7 מיליארד שקל בבניית תשתיות לטובת הציבור בלי להישען על תקציבי המדינה",
נמסר מרשות שדות התעופה. "הגידול בתנועת הנוסעים לא נחזה על ידי אף גורם מקצועי והדבר חייב בניית תשתיות.
לאחרונה העבירה הרשות למדינה 2.4 מיליארד שקל מהכנסותיה, כך שהאינטרס הציבורי נשמר".

האם המבקר צודק?

כן.

אז מה הסיפור?

המבקר קובע שמשרד התחבורה מזניח את המערך התומך בכרטיס הרב-קו ולא מנגיש אותו לציבור. זאת למרות הפופולריות של הכרטיס: בשנה שעברה יותר מ-3 מיליון איש החזיקו את הכרטיס שמאפשר נסיעה מוזלת באוטובוסים וברכבות.

המבקר מצא שאין מספיק עמדות להטעין את הרב-קו לאורך קווי נסיעה או במרכזי קניות; יש מעט מאוד עמדות להנפקת הכרטיס כשבערים כמו בית שמש ונתניה יש רק עמדה אחת; והתוצאה – מרבית הנוסעים טוענים את הכרטיס אצל הנהג, וכך הנסיעה מתעכבת עד כדי פגיעה ממשית ביעילות התחבורה ציבורית.

(ליאור גוטמן)

כמה זה עולה לנו

אין הערכה

כמה פעמים המבקר כבר אמר לתקן את הכשל

זאת הפעם השנייה. בעבר העיר המבקר שאין פיקוח על התחום

מי הגוף האחראי

משרד התחבורה

​

ומי השר

שר התחבורה,
ישראל כץ

איך משרד התחבורה  מסביר זאת?

ממשרד התחבורה נמסר כי עד לסוף השנה יפעלו בארץ 125 עמדות להנפקת כרטיסים. "המשרד פועל לצמצם את
המכירה אצל הנהגים", נמסר