הנשים שמטפחות טכנולוגיה לפתרון אתגרים חברתיים

חברטקיסטיות

ענף הסושיאל־טק, טכנולוגיות לפתירת סוגיות חברתיות כמו עוני ופערים חברתיים וכלכליים, הוא הגל החדש ביותר בעשייה החברתית, שלצרכיה הוא רותם את ההייטק. כך, באמצעות שיעורי תכנות או טכנולוגיות כמו גיימינג, קהילות מקוונות ואבחון ממוחשב בסלולר, המיזמים האלה מרבים טוב בעולם. הענף הזה צומח ומתפתח: בסקר של רויטרס מ־2016 תפסה ישראל את המקום החמישי בדירוג הידידותיות לפעילות יזמים חברתיים. נטע־לי מאירי ועמרי בורל הן שתיים מאלו שמובילות את המהפך הזה.

נטע־לי מאירי | התוכנית החברתית של 8200

פוטנציאל מסחרי בעסק חברתי

"האתגר העיקרי העומד בפני יזמים החברתיים הוא הדרך השגויה שבה תופסים אותם בקהילת ההייטק", אומרת נטע־לי מאירי, מנכ"לית התוכנית החברתית של עמותת בוגרי 8200. "עד 2013 לא הכירו את החיה הזאת שנקראת יזמות חברתית־טכנולוגית ולא השתמשו בטכנולוגיה כדי לתרום לקהילה. טכנולוגיה פותרת המון בעיות, ודווקא בעיות חברתיות ורפואיות לא זוכות לתשומת לב. אבל יש פה יכולת, ידע, צורך ואפיק רווח".

 

​

העניין הוא שהרווח הזה מעורר תגובה אמביוולנטית. "בישראל מסתכלים עקום על מי שבוחר לעזור לאנשים במסגרת סטארט־אפ. אם אתה רוצה להתפרנס במקום לעשות זאת בהתנדבות, אתה נתפס כצבוע שמנסה להתעשר על גב אלה שלהם אתה מנסה לעזור. החזון שלי הוא שיזמים שחולמים על פיתוח חברתי לא יוותרו עליו מחשש לחיי עוני".

איך יזמים כאלה יגייסו כסף? "יותר ויותר משקיעים מבינים שיזם חברתי אינו אידיאליסט מנותק, ושלפיתוח חברתי יש פוטנציאל מסחרי", אומרת מאירי: אם לסטארט־אפ יהיו חדשנות, מודל עסקי ישים, מוצר טוב וצוות מוכשר, משקיעים לא יתעלמו ממנו. האקסלרייטור שמאירי עומדת בראשו מסייע לסטארט־אפים לגבש את אלה: בכל מחזור שנמשך כשנה מאירי בוחרת 12 סטארט־אפים חברתיים ועמותות בעלות אופי טכנולוגי, שיקבלו תמיכה, ייעוץ, מנטורינג וקידום. עד כה המיזם סייע ל־33 גופים כאלה. אף אחת מהחברות עדיין לא רשמה אקזיט, אבל חלקן השיגו גיוסים של כ־20 מיליון דולר. עם המיזמים שהתקבלו נמנים She Codes שמציעה לנשים שיעורי תכנות (ושהמייסדת שלו, רות פולצ'ק, מופיעה גם היא בעמודים אלה); נובוטוק, שמציעה פלטפורמה מקוונת לטיפול בגמגום; בריינטוק, שמזהה פגיעה מוחית באמצעות דגימת דיבור; וסמארטאייר, שפיתחה התקן לחיזוי התקפי אסטמה. מאירי גם טעתה, כמובן: "כולם באים עם כוונות טובות, אבל מספר המקומות בתוכנית מוגבל", היא אומרת. "היו מיזמים שסיננתי והצליחו. שמחתי בשביל היזמים, אבל הצטערתי שבמקומם לקחתי מיזמים אחרים שפחות עזרו לאנשים".

מאירי מכירה את עולם העשייה החברתית מגיל צעיר: היא יזמה פעילויות התנדבות בצופים והתנדבה ביחידה למעורבות חברתית באוניברסיטת תל־אביב ובבית איזי שפירא. אחרי השירות הצבאי ב־8200 היא למדה משפטים ועבדה כעורכת דין בכמה פירמות גדולות, "אבל חסרה לי הפעילות ההתנדבותית". כשנודע לה על התוכנית החברתית של 8200, היא יצרה קשר ואמרה: אהלן, באתי לעזור. "בהתחלה עשיתי את זה כתחביב, ואז ראיתי שזה שואב אותי, עד שהבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות".

מעבר לפעילותה במסגרת התוכנית, מאירי משתפת פעולה עם קרנות ומשקיעים הפועלים לקידום יזמות חברתית טכנולוגית, שופטת בתחרויות סטארט־אפים וחונכת יזמים כמנטורית בתוכניות חדשנות. היא גם לוקחת חלק בתוכניות לקידום יזמות נשית.

עמרי בורל | מיזם טק פור גוד

משדכת מיזמים לחברות עם אג'נדה

מיזם טק פור גוד (TechForGood, או TFG) נוסד ב־2014 כדי לקדם סטארט־אפים בתחום הסושיאל־טק. "המטרה היא למנף את היכולות הייחודיות של ישראל ביצירתיות ובחדשנות גם למקומות החברתיים", אומרת עמרי בורל, שותפה־מייסדת ומנהלת מקצועית. TFG פועל כחברה לכל דבר, ומפעיל גם חממת סטארט־אפים שבה עברו עד כה כ־20 חברות. המניע הוא אלטרואיסטי אבל גם תועלתני: "כל מה שאנחנו עושים זה למטרות רווח, וככל שיש יותר ביזנס, ההשפעה גדלה. אין הרבה סטארט־אפים חברתיים, ואלה שיש מתקשים לחבור לחברות גדולות. המטרה שלנו היא להגדיל את המספרים משני הצדדים: יותר סטארט־אפים, ויותר חברות גדולות לחבור אליהן. אנחנו עובדים כדי להביא תאגידים בינלאומיים שמדברים את השפה החברתית, ועוזרים להם להפוך את האג'נדה למשהו פרקטי", באמצעות עסקה, השקעה או שת"פ.

"קחו לדוגמה כלי פיננסי שנקרא 'איגרות חוב חברתיות': זה התחיל מארגונים בריטיים לשיקום אסירים, שהבינו שהם עושים עבודה מעולה, אבל הם זקוקים לתקציב. אז הם בדקו מה העלות של אסיר שחוזר לכלא, ואז באו למשקיעים ואמרו להם, 'שיקום אסירים חוסך X כסף למדינה. תנו לנו מימון לתוכנית כזו, ונביא התחייבות מהמדינה שהיא תעביר לכם נתח מהכסף שייחסך'. זה מייצר משולש בין ארגונים חברתיים עם מתודולוגיה מוכחת, ממשלות, ומשקיעים. וזה הצליח בצורה מדהימה".

התחום, היא מספרת, רשם קפיצת מדרגה בשנים האחרונות. "כשהתחלנו דיברנו לקיר, והיום בפורום הכלכלי בדאבוס זה אחד הנושאים העיקריים ויש תחושה שהעולם כבר שם. היום הסושיאל־טק הוא חלק מתעשיית ההייטק, החברות שלנו מגייסות מקרנות רגילות ואנחנו עובדים עם סטארט־אפים בשלים: אנחנו פחות עוזרים לחברות לצמוח מלמטה, ויותר מגשרים בין סטארט־אפים בשלב מתקדם יותר לחברות בארץ ובחו"ל".

יש שלושה תחומים שמרכזים היום את תשומת הלב בתחום, היא מספרת. "הראשון הוא בזבוז מזון: העולם מייצר כמות מזון פסיכית, אבל שליש ממנו נזרק, ולעומת זאת 800 מיליון אנשים חיים בתת־תזונה; אפשר לעשות כאן שינוי אדיר. נושא נוסף הוא טכנולוגיות מיחזור, והנושא שלישי הוא המגוון במקום העבודה (Diversity), שמקבל תשומת לב לא רק מתוך רצון טוב, אלא כיוון שהוא מביא לתוצאות עסקיות טובות יותר".

ניצן סדן והגר רבט

צילום: אוראל כהן

 

לעמוד הבית

