יש משהו כמעט סוריאליסטי בפגישה עם אנטי־צרכן כמו שי רילוב בסניף "ארומה" בקניון, אבל שם אנחנו נפגשים. בעצם, לא נכון להגדיר את רילוב, ממייסדי מיזם הצלת המזון "רובין פוד", כ"אנטי" באף הקשר. עדות לחיוביות רבת־הקסם שלו ניתן למצוא בהגדרתו את עצמו כ"אפוקליפטמיסט", חיבור בין המילים "אפוקליפסה" ו"אופטימיסט": להשקפתו, העולם ניצב בפני סכנת כליה, ובה בעת, יהיה בסדר.

"מאז ומתמיד הנטייה שלי היתה בעד שימוש בקיים ונגד בזבוז", הוא אומר. "מאוד מעסיקה אותי קיימות, המחשבה איך ליצור מערכת כלכלית־חברתית שתמנע מהאנושות להשמיד את עצמה ואת הפלנטה, כי המערכת שאנחנו פועלים בה כרגע לא יכולה לקיים את עצמה, ברמה הכי מתמטית. מערכת המזון זה מקום טוב להתחיל בו: כיום אנחנו מייצרים די מזון כדי להאכיל כל בן אדם על הפלנטה, אבל כשיותר משליש מתבזבז זו בעיה, בפרט שאוכלוסיית העולם תהיה יותר מ־9 מיליארד איש ב־2050 וכמות האדמה שניתן להשתמש בה לחקלאות מצטמצמת".

 

​

רילוב החל לחקור סוגיות של חקלאות עירונית. די מהר נפל לו האסימון ש"כמה שכיף לגדל עגבניות במרפסת, כשקולטים כמה עגבניות מתבזבזות סביב הבית, עדיף להשתמש בקיים". הוא פנה עם בת זוגו נעה לחקלאים, בסטיונרים ומשווקים ופצח במבצעים להצלת מזון שעומד להיזרק, שאיתו בישלו ארוחות המוניות לחבריהם. איכותם של הפירות והירקות שאספו הפתיעה גם אותם, בפרט כאלה שעמדו להיזרק רק בגלל צורתם ("מלפפונים באים בכל הזוויות והצורות שאפשר לדמיין").

"אנשים בוחרים לשלם לפי כמה שטעים להם, כמה הם אוהבים את מה שאנחנו עושים, וכמה הם יכולים להרשות לעצמם. אנחנו נותנים להם אוטונומיה להחליט"אירועי "רובין פוד" נולדו בחיפה ב־2015, לאחר שידידתו של רילוב הציעה לו לשלב כוחות עם אביה, המסעדן קובי קרולה, בארוחות המוניות המבוססות על מזון שעומד להיזרק ובשיטת "שלם כפי רצונך", על פי המודל של "The Real Junk Food Project". בינתיים הצטרפה למיזם גם הצלמת נועה קוזק, והשלושה יצאו לדרך. "בהתחלה היינו תמימים, חשבנו לעשות תפריט, אבל למזלנו קובי מאוד יצירתי ומחשב את הדברים בזמן אמת, והוא שכנע אותנו שמה שייצא ייצא. יצרנו אירוע בפייסבוק, עשינו ארוחה, וסיפרנו קצת על בזבוז מזונות ועל החלום שלנו לפתוח בית קפה בסגנון. אנשים נגנבו, פרגנו, והחלטנו להמשיך. בינתיים טסתי לפגוש את מייסדי The Real Junk Food Project באנגליה, והסתובבתי באירופה להכיר יוזמות שקשורות לבזבוז מזון. התחלנו לפעול ממקום גדול יותר, 'הסוכה' בחיפה, ושילבנו גם סדנאות והרצאות, היתה מוזיקה, והבאנו 300 איש בקביעות".

בזכות המנות המקוריות (באחד האירועים האחרונים הוגש מרק דלורית ותפוז, למשל) והאווירה השמחה, הפכו האירועים של "רובין פוד" לשם דבר, וסועדיהם מגיעים מכל קשת המעמדות הסוציו־אקונומיים, מהסולתה והשמנה ועד דרי הרחוב. עדות לכך ניתן למצוא אולי בכך שבכובע שמועבר בין הסועדים ניתן למצוא שטרות של 200 שקל לצד מטבעות. "אנשים בוחרים לשלם לפי כמה שטעים להם, כמה שהם אוהבים את מה שאנחנו עושים, וכמה שהם יכולים להרשות לעצמם", מסביר רילוב. "זה נותן להם אוטונומיה להחליט מה הערך של הדבר שמולם, והם יכולים גם להירשם להתנדבות כתשלום”.

רילוב ושותפיו מציעים גם מגוון פעילויות כמו הרצאות, קייטרינג, סדנאות ותחרויות בישול במחיר קבוע, "אבל אלה כמובן מחירים חברתיים, כשהרעיון הוא להראות מה אפשר לעשות מדברים שעומדים להיזרק".

"רובין פוד" מוכרת כעמותה זה כשנה וחבריה נערכים בימים אלה לפתיחת בית קפה חברתי בשוק תלפיות, שבו שני תפריטים: תפריט משתנה של מנות שעליהן שיטת התשלום תישאר שלם כפי רצונך, ותפריט נוסף במחיר חברתי של "דברים שאנחנו לא מצילים" ושכל בית קפה צריך (משקאות, בעיקר). הקמת הפרויקט מלווה בקמפיין הדסטארט ונשענת, בין היתר, על עבודה התנדבותית.

רוני דורי

צילום: שרון צור