הח"כים מעדיפים את

הכסף בידיים שלהם

תוספת חודשית לא צנועה — 800–1,600 שקל — ממתינה לחברי הכנסת, אבל לראשונה הם מורשים לוותר עליה. כלכליסט בדק מה מתכוונים הח"כים לעשות, וגילה שהם לא סומכים על סדרי העדיפויות של המדינה: רבע מהם יתרמו בעצמם את התוספת, וכמעט מחצית ישמרו אותה לעצמם

רוני זינגר

שכר חברי הכנסת נמצא בעלייה מתמדת. בעשר השנים האחרונות הוא זינק בכעשרת אלפים שקל, כאלף שקל בממוצע לשנה. הסיבה לעלייה היא הצמדתו החריגה לשכר הממוצע במשק, והנה נתון משמח לשם שינוי — השכר הממוצע נמצא גם הוא בעלייה מתמדת. התקופה הזאת בשנה, שסביב העלאת השכר, מזמנת הפעם הצצה מעניינת לבחירות הערכיות הכי פשוטות שעושים הנבחרים שלנו. הסערה הציבורית שעוררה הכוונה להעלות את שכרם הובילה את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים להמליץ לוותר על התוספת, וגם אחרי שוועדת הכנסת החליטה לאשר אותה בכל זאת — החליטה הוועדה לאפשר לח"כים שיבחרו בכך לוותר עליה או לתרום אותה למטרות הקרובות ללבם.

"כלכליסט" צלל אל תוך הנתונים ובדק בדיוק אילו חברי כנסת החליטו לוותר, אילו החליטו לתרום ואילו הודיעו שיקחו את התוספת לכיסם — או סירבו לענות. התמונה העולה מהבדיקה היא במידה רבה הפרצוף שלנו, כפי שהוא משתקף דרכם.

1. שכר הח"כים שלנו שובר שיאים בעולם

שכר הח"כים אמנם צמוד לשכר הממוצע במשק, אבל רחוק ממנו מאוד (ב־2014 עמד על 9,321 שקל בחודש). במשכורת דצמבר קיבלו הח"כים 40 אלף שקל ברוטו, ובמשכורת ינואר הוא יעודכן בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק ב־2015 — שתחושב במדויק בפברואר. בכל מקרה, הם יכולים לצפות לשכר של כ־41 אלף שקל בחודש. מחקר שערך השנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת גילה כמה שכר הח"כים מנותק: הוא גבוה פי 3.7 מהשכר הממוצע, שיא עולמי בהשוואה לחברי הפרלמנטים בארה"ב, בריטניה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, ספרד ומדינות נוספות.

הוויכוח המרכזי בשנים האחרונות נוגע למנגנון ההצמדה לשכר הממוצע, שכן להבדיל, שכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים מוצמד למדד (כלומר לאינפלציה השנתית, שלא תמיד עולה), ולכן אינו תופח באופן כה נאה ותמידי. זה כשלוש שנים שמתנהל משחק פינג פונג בין ועדת הכספים לוועדת הכנסת בנושא שינוי אופן החישוב, וזאת בשל גורם מפתיע יחסית — שכר השופטים.

אלו, כך מתברר, נהנים גם הם מהצמדה לשכר הממוצע במשק, בדיוק כמו חברי הכנסת. באו חברי הכנסת לוועדת הכספים ואמרו: 'קודם כל תשנו את המנגנון לשופטים, ואז נטפל בעצמנו'. אלא שהשופטים התנגדו גם הם לשינוי ולהצמדת שכרם למדד ולא לשכר הממוצע.

בינתיים הוקמה גם ועדה ציבורית מיוחדת, בראשות פרופ' חיים לוי, שישבה, בחנה ולמדה, ולפני כמה חודשים המליצה להצמיד את שכר חברי הכנסת למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע במשק. בינתיים, כך הומלץ, יוקפא שכר חברי הכנסת לשנת 2016.

אלא שוועדת הכנסת התכנסה לדון בנושא והחליטה כי היא דוחה את המלצות הוועדה: "אל תיקח את זה אישית", אמר יו"ר הוועדה דוד ביטן מהליכוד לפרופ' לוי, לאחר שזה אמר כי הוא "מרגיש מתבזה משום שדוחים את ההמלצות לאחר שעבדנו כל כך הרבה". בכל זאת, בשונה מכל מקום עבודה אחר, הח"כים הם שמחליטים אם להואיל בטובם לקבל את התוספת האוטומטית — או לדחותה.

2. המוותרים, התורמים והלוקחים לכיסם

הדיונים שקיימה ועדת הכנסת בנושא השכר התפוצצו פעם אחרי פעם, כשחברי הכנסת המתנגדים להעלאה, בראשם ח"כ יעל גרמן מיש עתיד וח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, קראו כי הם מתביישים בכך שהם מאשרים לעצמם את ההעלאה. יו"ר הוועדה ביטן התפוצץ מזעם בכל פעם כזו. "נמאס מחברי הכנסת המצקצקים בלשונם", אמר וגיבש רעיון יצירתי שזכה לתמיכת חברי הוועדה. כך אושר כי חבר כנסת שירצה יוכל להודיע לחשב הכנסת כי הוא מוותר על שכרו. בנוסף סוכם כי מתוספת השכר יופחת 1% (הדבר קשור לעליית שכר המינימום, שהביא גם להעלאת השכר הממוצע וחברי הכנסת חשו שלא בנוח "ליהנות" מהעלייה בשכרם גם בשל עליית שכר המינימום — ר"ז). לפני כשבוע קיבלה גם ועדת הכספים החלטה דומה בדבר הפחתה של 1% מהתוספת שיקבלו השופטים, ובכך יישרו קו עם חברי הכנסת.

מיד לאחר שאושרה הצעתו של ביטן הוא הודיע כי יהיה הראשון שיוותר על שכרו. בהמשך הודיע גם כי יפעל להקמת ועדה ציבורית שתוציא מידי חברי הכנסת את קבלת ההחלטות על שכרם שלהם.

ח"כ יואל חסון מהמחנה הציוני ניסה, במהלך דיון בוועדת הכנסת, לחסום מהציבור את המידע הנוגע להחלטת חברי הכנסת על תוספת השכר. הצעתו נדחתה, ומשהדבר הפך לשקוף — נראה שמרבית חברי הכנסת במשכן בחרו שלא לקחת את התוספת לכיסם אלא להעבירה כתרומה למטרות שחשובות להם.

מרצ ויש עתיד הודיעו כמקשה אחת שיוותרו על התוספת. ביש עתיד הודיעו לחשב הכנסת כי הם מוותרים, ולכן יישארו עם משכורתם הנוכחית שעומדת על כ־40 אלף שקל. במרצ קיבלו החלטה סיעתית לקבל את התוספת אך לתרום אותו למטרות שונות: "נעביר כדרך קבע את הסכום המתווסף למשכורת לשורה של עמותות וארגונים העוסקים בקידום השוויון, הדו־קיום, הגנת הסביבה, הנגישות והחיים בקהילה", מסרו.

​

ב"מחנה הציוני" בחר הרוב המוחלט לתרום את הכסף, והחריג היחיד הוא פרופ' מנואל טרכטנברג שחש כי מדובר בצעד פופוליסטי שהוא לא רוצה להיות חלק ממנו: "אני סבור ששכר חברי הכנסת הוא סביר בהחלט וגם צורת הצמדתו. על כן אני לא רואה סיבה לוותר על חלק כלשהו ממנו. אני מצפה שהציבור ישפוט אותי על פי מעשיי בתור ח"כ ולא לאור אקט סמלי שנעשה לא מעט כדי לרצות ומחשש של מה יגידו. אני בטוח בדרכי הציבורית ועל כן איני חושש מלא ללכת בדרך הקלה של ויתור לשם הנראות והרווח הפוליטי המיידי שבכך".

במפלגת השלטון הטון השולט הוא תרומה למטרות שונות, ואולם כמה חברי כנסת כנאווה בוקר, אברהם נגוסה ואורן חזן אפילו לא טרחו לענות לפניות "כלכליסט" בעניין.

מי שעוד לא טרחו לענות למשאל כמעט באופן גורף היו חברי הכנסת מהרשימה המשותפת. שני עוזרים של חברי כנסת שונים מהרשימה צחקו למשמע השאלה וענו: "מי בדיוק הבן אדם שיוותר על הכסף?", אך לא חזרו עם תשובה ברורה לגבי החלטת חבר הכנסת שעמו הם עובדים. ראש הרשימה איימן עודה ענה כי יתרום את התוספת, וכך יעשה גם דב חנין.

סיעת "כולנו" היא סיעת הקואליציה היחידה שתתרום במלואה את התוספת לשכר, רק חברת הכנסת מרב בן ארי לא שעתה לפניית "כלכליסט".

רוב חברי הכנסת החרדים בחרו להתעלם. יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה הודיע כי יתרום את חלקו, בניגוד לחברו לסיעה אברהם מוזס שהתפלא כבר בדיונים בוועדת הכנסת בעניין והתבטא בנושא כשאמר שלחברי הכנסת החרדים יש הרבה ילדים ונכדים וכי לא מדובר אחרי הכל, בנטו, במשכורת כה גדולה.

גם ח"כ יואב בן צור מש"ס התבטא בדיוני ועדת הכנסת נגד ההעלאה, אך בשיחה עם "כלכליסט" אמר כי "עדיין לא החלטתי מה לעשות".

3. אפילו הח"כים לא סומכים על המדינה

"אני מעדיפה לתרום למטרות הקרובות ללבי מאשר להחזיר אותו לאוצר בלי לדעת מה יעשו איתו", אמרה חברת כנסת מהאופוזיציה שבחרה להישאר בעילום שם. העדפתם של חברי כנסת רבים לתרום את הכסף למטרות החשובות להם, ולא להשיב אותו לקופת המדינה, מצביעה — באופן הכי פשוט — על אי אמון באופן חלוקת המשאבים. חברי כנסת נוספים אמרו זאת בלחש, ושלי יחימוביץ' החליטה להתבטא בפומבי: "למה לתרום למי שאני מחליטה במקום שזה יחזור סתם לקופת האוצר? ובכן, כי לתרום זו צדקה, ולסרב לקבל תוספת לא צודקת זה צדק. בהחלט אפשר שניהם, אבל צדקה היא לא תחליף לצדק. והיא ניתנת בסתר ולא בראש חוצות". גם ח״כ מרב בן ארי מ״כולנו״ הסכימה לומר את הדברים בשמה: "אני מעדיפה לקחת את הכסף ולעשות איתו מה שאני מוצאת לנכון ולא להחזיר את הכסף לאוצר, כשאני לא יודעת מה הוא יעשה איתו״.

חברי הכנסת מיקי זוהר מהליכוד ורויטל סוויד מהמחנה הציוני היו היחידים כמעט שבחרו לשמור בסוד על הגורמים שיזכו לקבל את תרומתם בסתר, אף כי סוויד ציינה כי תמשיך לתרום באותה הדרך שהיא עושה כבר שנים.