המדינה הקומוניסטית לשעבר מספקת שירות אינטרנט מהמהירים בעולם. הסיבה: אלפי רשתות שכונתיות מבוססות סיבים אופטיים שהוקמו ביוזמת התושבים עצמם

אופיר דור

 סקירת רשימת המדינות המציעות את שירות האינטרנט המהיר ביותר חושפת שם מפתיע במיוחד — רומניה. על פי מדד אוקלה למהירות גלישה, רומניה מדורגת במקום הרביעי בעולם בקצב הורדה של נתונים (Download) אחרי סינגפור, הונג קונג ויפן, ובמקום השמיני במהירות העלאה של נתונים (Upload) — נתון מפתיע ביחס למיקומה של המדינה, שמוגדרת כמתפתחת, במדדים כלכליים אחרים כמו תמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש. אחת הסיבות העיקריות לכך היא קיומן של אלפי חברות תשתית אינטרנט זעירות שמתבססות על תשתית חדישה של סיבים אופטיים ומציעות שירות מהיר וזול לשכונה או לבלוק בניינים.

מדד Netindex של אוקלה, שפורסם עד לאחרונה,  נחשב לאחד המובילים בבדיקת מהירות הגלישה באינטרנט כיוון שהוא היחיד שמסתמך על בדיקות שמבצעים משתמשים ברחבי העולם.

על פי המדד ממאי השנה, רומניה מדורגת במקום הרביעי בעולם בקצב הורדה של נתונים, עם קצב ממוצע של כ־74 מגה־ביט לשנייה — הרבה לפני ישראל, שמדורגת במקום ה־32 עם קצב ממוצע של 30.58 מגה־ביט בלבד (קצב ההורדה בבירה בוקרשט אף גבוה יותר — כ־101.5 מגה־ביט). במהירות העלאה של נתונים ממוקמת רומניה במקום השמיני עם מהירות של כ־40.57 מגה־ביט, זאת לעומת ישראל המדורגת במקום 102 עם קצב של כ־4.64 מגה־ביט. התמ"ג לנפש של רומניה, לשם השוואה, עומד על 9,500 דולר לשנה בלבד לעומת 36 אלף דולר לשנה בישראל.

הנתונים הללו מתאפשרים משום שברומניה קיימת "תשתית שלישית" — חברות שמשרתות 3,000–50 לקוחות שמתגוררים זה בסמוך לזה, ומציעות אינטרנט במהירות של עד 1 ג'יגה בתעריפים נמוכים. חברות אלה מתחרות בחברת הטלפוניה הממשלתית טלקום רומניה ובשתי חברות הכבלים RCS&RDS ו־UPC, שלרוב אינן מתחרות זו בזו. בכך נבדלת רומניה מרוב מדינות אירופה וגם מישראל, שבהן יכול הצרכן לבחור בין שתי תשתיות בלבד (בארץ — בזק ו־HOT).

החברות הזעירות צצו במהלך העשור הקודם כיוזמות עצמאיות להקמת רשתות תקשורת שכונתיות שחיברו את השכנים בבניין או בבלוק ואפשרו להם, למשל, לשתף ביניהם קבצים. עם הזמן ובעידוד הממשלה התחברו החברות זו לזו והחלו להציע חיבור מהיר לאינטרנט.

החברות הקימו רשת חדשה הבנויה על טכנולוגיה מתקדמת של סיבים אופטיים, בניגוד לתשתית של בזק למשל, שבנויה על קווי טלפון ישנים שמעבירים נתונים בקצב אטי בהרבה, ועל פריסה עילית מהירה וזולה, בניגוד לתשתית התת־קרקעית היקרה של בזק ו־HOT.

החיסרון ברשת העילית הוא אסתטי וסביבתי, ובשנים האחרונות אף נשמעות קריאות לחייב את הספקים השכונתיים להטמין את כבלי הסיבים באדמה.