הלוחצים: יצרני ויבואני המזון הגדולים

מידת הלחץ שהופעל

הקלות משמעותיות ליבואנים לצד סוכריות לחברות הגדולות

שר האוצר משה כחלון אמר לאחרונה ש״יש גם דברים טובים שקידמה הממשלה הקודמת ושהמשכנו לקדמם״, והתכוון בעיקר לתוכנית המכונה רפורמת הקורנפלקס, שנוסח מרוכך שלה הצליח, למרות הלחצים האדירים, להישאר בחוק ההסדרים. את מסע הלחצים הובילו יצרניות ויבואניות המזון הגדולות במשק, חברות בעלות כוח רב שאף הצליחו להטות כמה מהסעיפים ברפורמה לטובתן.

הרפורמה, שמונה 334 סעיפים, עוסקת בהסדרה מקיפה של ענף המזון בארץ וכלל העוסקים בו, שלהם נקבעו חובות, כללים, אחריות ותנאי רישוי. הרפורמה החלה להתגבש עוד תחת הממשלה הקודמת בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם הראל לוקר. מאחר שההצעה גובשה במשך זמן רב, היא הגיעה לדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של ח״כ אלי אלאלוף מכולנו כשהיא כבר ״לעוסה וסגורה״ מכל הקצוות. לכן חלק גדול ממנה הצליח לעבור את משוכת הלחצים וההסטות שהפעילו הלוביסטים של יבואני המזון הגדולים והרשתות הגדולות בדיונים.

הרפורמה זכתה לשם רפורמת הקורנפלקס משום שהיא מאפשרת יבוא מקביל וקל של מוצרי מזון יבשים, מסירה עיכובים וחסמים בירוקרטיים ומפשטת תהליכי יבוא של מזון יבש לישראל. במהלך הדיונים בוועדה העריך שר האוצר משה כחלון כי פעולות אלה יובילו להוזלה של מאות שקלים בסל המזון השנתי של כל משפחה בישראל. בין ההקלות שאושרו: ביטול הדרישה מיבואן להציג מסמכים מקוריים מיצרן המזון, צעד שמאפשר לבצע יבוא מקביל, וזירוז הכנסת מוצרי מזון לתחומי ישראל תוך יום עבודה אחד מרגע שיגיש היבואן הצהרה על עמידה בכל הוראות הדין. ההקלות שנקבעו מבוססות על מודלים שנהוגים באיחוד האירופי ובארצות הברית.

חברי הכנסת החליטו גם לאסור על ייחוס סגולה של חיזוק, ריפוי הגוף, הקלה על מחלה או מניעת מחלה למוצר מזון. החוק קבע צעדי ענישה בתחום המזון למי שיעבור עליו, שכולל עד שנתיים מאסר וקנסות גבוהים.

המתנגדים רשמו, עם זאת, כמה הצלחות. ההצעה למשל לא נותנת הקלות ביבוא מזון רגיש כמו מזון לתינוקות, בשר ומוצריו ותוספי תזונה. עוד קבעה הוועדה כי בשר מעובד ובשר קפוא שהופשר יימכרו רק אם יסומנו ככאלה במילים מפורשות. בנוסף, בשר קפוא שהופשר יימכר רק אם ייארז מראש.

סעיף הפיקוח הווטרינרי, שיצר מחלוקות בוועדה ונחשב לבעייתי מכולם, עבר בסוף אתמול לאחר שסוכם בין היתר כי ייפסקו בדיקות וטרינריות למוצרי בשר, שנערכות כיום כשהם בדרכם לשווקים, ובמקומן יתוגברו בדיקות וטרינריות בתוך אתרי הייצור והשיווק. עם אישור הסעיף הזה, אושר החוק בוועדה ונשאר בחוק ההסדרים.

רוני זינגר

הלחצים עשו את שלהם, המאבק במעלימי המס עוקר מתוכן

המלחמה בהון השחור ספגה מכה קשה בדרכה לאישור, ורוב הסעיפים שהציעה רשות המסים נשארו מחוץ לחוק ההסדרים. למשל, הסעיפים שלפיהם גופים פיננסיים יעבירו לרשות נתונים על מעלימי מס פוטנציאליים והגדרת עבירות מס חמורות כעבירות מקור, שמטרתם היתה לחזק את רשות המסים ולהגביר את הענישה, נשארו בחוץ. הלחצים העיקריים להוצאת הסעיפים הגיעו בשלב הראשון מיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ומשר הקליטה זאב אלקין מהליכוד, שטענו שהחקיקה תרחיק עולים.

גורמי הלחץ העיקריים סביב סעיפי המלחמה בהון השחור היו הלשכות המקצועיות — לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס. אלה פקדו את דיוני ועדת הכספים במטרה לשכנע את חברי הכנסת לפצל — וכך בעצם למסמס —  כמה שיותר הצעות בנושא מחוק ההסדרים. אפשר להניח שהמומחים אף התפרצו לדלת פתוחה, משום שבכנסת מלכתחילה לא ששים להעביר חוקים מסוג זה. לא בכדי נדחו הדיונים בוועדת הכספים לרגע האחרון, וגם אחד הסעיפים היחידים שנותר בפנים — הארכת התקופה שבמהלכה רשות המסים יכולה לפתוח שומה משלוש שנים לארבע שנים, וכן לאפשר לה להגיש שומה חלקית על שנת מס — אושר רק אתמול אחר הצהריים. הצעה נוספת שנדחתה לדקה התשעים היתה שרשות המסים תקבל הודעה על כל תכנון מס שנעשה בדו"חות המוגשים לה, אך זו לא צלחה את מסכת הלחצים ופוצלה מחוק ההסדרים. סעיף נוסף שנותר בפנים הוא זה שלפיו דיווחי המס ייעשו באופן מקוון.

רוב הדיונים בנושא הטעון בוועדת הכספים היו רוויים צעקות ואמירות בעייתיות שהפנו חברי כנסת כלפי רשות המסים, בסגנון: "תעזבו כבר את האזרחים". בסופו של דבר הלחצים עשו את שלהם ובחוק ההסדרים נשארו סעיפים שהם צל חיוור של המלחמה הגדולה שסיפקה לא מעט כותרות בחודשים האחרונים. כשתמו הדיונים ניתן היה לראות את האכזבה על פניהם של אנשי רשות המסים, לעומת השמחה של נציגי הלשכות המקצועיות, שהחשש לפגיעה בפרנסתם הוסר.

בכנסת מסבירים שאחת הסיבות לפיצול היא הכעס של יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה על אגף התקציבים, שהעביר את הסעיפים שפוצלו בשלב מוקדם יותר לדיונים בוועדת החוקה בראשות ניסן סלומינסקי מהבית היהודי. הדבר נעשה ככל הנראה בשל חשש שגפני ינסה לקבור את ההצעה שמחייבת בנקים להעביר מידע לרשות המסים בעקבות לחץ של מצביעיו.

ניסיון העבר מראה שחוקים שנועדו להילחם בהון השחור, כלומר בעברייני המס, לא מצליחים להתקדם בכנסת, בין אם בעקבות דיונים אינסופיים ובין אם מחוסר רצון של יו"ר ועדה להעלות אותם על סדר היום. חקיקה כזו דורכת על רגליהם של מגזרים שבהם ההון השחור מצוי בהיקפים גדולים — כמו המגזר החרדי או הערבי — וכמובן על רגליהם של בעלי הון ואוליגרכים שנהנים היום משיעורי מס נמוכים בזכות תכנוני מס מתוחכמים.

עמרי מילמן

הלוחצים: לשכות עוה"ד, רואי החשבון ויועצי המס, אדלשטיין ואלקין

כחלון ניצח את נתניהו, וכיל תשלם מס מוגדל על רווחי יתר

מסקנות ועדת ששינסקי 2 היו מוקש שעמד בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון מהרגע הראשון. הוועדה בראשות פרופ' איתן ששינסקי המליצה להגדיל את התמלוגים למדינה מכרייה ומחציבה של משאבי טבע ולהטיל מס על רווחי יתר מפעילות זו — המלצות שהנפגעת העיקרית מהן היא כיל שבשליטת עידן עופר, שמחזיקה בזיכיון ים המלח.

עוד ערב הגשת חוק ההסדרים דחף נתניהו להוצאת ההמלצות ממנו. כחלון מצדו התעקש שיישארו בפנים, משום שסבר שרק כך אפשר להבטיח את קיומן. כששום צד לא זז מעמדתו סוכם כי תוקם ועדה ממשלתית — ועדת הארבעה — שתדון בנוסח פשרה שיקל מעט על כיל. עוד סוכם שהסעיף לא יקודם בוועדת הכספים כל עוד לא יגיעו הארבעה למסקנה פה אחד.

בשלב זה כבר היה ברור שלשכת ראש הממשלה קשובה מאוד להנהלת כיל, שמנהלת מאבק איתנים עתיר משאבים כדי להכניס שינויים בהמלצות, למשוך זמן או במקרה הטוב ביותר לדאוג שייגנזו. לצורך המאבק נטען שכיל אף רתמה את עובדי המפעלים בנגב למאבק, אחרי שאיימה כי המלצות הוועדה יביאו לידי כך שלא ישתלם לה להמשיך ולהשקיע בפעילותה בישראל, והדבר יביא לפיטורי עובדים. אין חולק על כך שכיל היא המעסיקה הכי גדולה בנגב, וראשי רשויות דרומיות פעלו אצל מקבלי ההחלטות למען תושביהן החרדים מפיטורים. ראש עיריית דימונה בני ביטון למשל, דמות דומיננטית במרכז הליכוד, זעק את זעקת העובדים גם באוזני ראש הממשלה וכך עשו גם שרי ליכוד אחרים.

למרות ההבנה שיש להמתין להחלטת הרביעייה שילב כחלון ידיים עם היו"ר הדומיננטי של ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה, והוא פתח בסדרת דיונים נמרצת בוועדה סביב הסעיף. ההד הציבורי שעלה מהדיונים חלחל גם לדיוני הארבעה, וכחלון הרגיש שהקרקע הולכת ומבשילה. גם כיל הרגישה את הרוח והגבירה לחץ באמצעות סדרת פגישות עם חברי כנסת ופקידי אוצר שיצאה לפועל בעזרת חברת לובינג שנשכרה, ולצדה הושק גם קמפיין תקשורתי על פעילותה החיובית של כיל בנגב.

בסוף השבוע הגיע רגע ההכרעה של ועדת הארבעה, אך זו לא התקבלה. זה היה הרגע שבו התקשר מנכ״ל משרד האוצר למנכ"ל משרד ראש הממשלה והודיע לו שכחלון מסרב להתגמש ויביא את המלצות ששינסקי כמו שהן. עוד קודם לכן טרח כחלון להזכיר לנתניהו את התחייבותו לתמוך בו בצעדים שיובילו להורדת יוקר המחיה. שני הבכירים ידעו שזה לא הזמן שלהם להצטייר ציבורית כמי שסייעו לעידן עופר לצאת וידו על העליונה. כשברקע מתווה הגז ורפורמת הסלולר הקורסת, הוביל כחלון באישור נתניהו את המלצות ועדת ששינסקי אל קו הגמר בלי שריטה אחת.

רוני זינגר

הלוחצים: כיל

הלוחצים: חברי הכנסת, שחששו לאבד כוח

האוצר חשש מלפגוע בצעירים

שני הניסיונות של משרד האוצר לבצע שינוי בדמי האבטלה באמצעות חוק ההסדרים נכשלו כישלון חרוץ. הסעיף בחוק ההסדרים שהיה אמור לאפשר לעצמאים לקבל דמי אבטלה פוצל ממנו בלחץ של יו"ר ועדת העבודה אלי אלאלוף מכולנו, והסעיף שמקשיח את הקריטריונים לקבלת דמי אבטלה לצעירים עד גיל 35 לא נדון כלל.

הסעיף הנוגע לעצמאים פוצל מחוק ההסדרים על ידי ועדת העבודה של הכנסת אתמול, לאחר שארגוני העצמאים לא הצליחו להגיע לסיכום בנושא לא בינם לבין עצמם ולא בינם לאוצר.

הרעיון הבסיסי שלפיו העצמאים יגדילו את הפרשתם לדמי ביטוח לאומי ולראשונה יקבלו תמורתם דמי אבטלה נשמע פשוט. הוא אף זכה לתמיכת שר האוצר משה כחלון, ארגוני העצמאים, ביטוח לאומי ומספר רב של חברי כנסת; אלא שהוויכוח על גובה התשלום ועל הקריטריונים לקבלת דמי האבטלה גרמו לאלאלוף להחליט לפצל את הסעיף מחוק ההסדרים כדי לדון בו ברצינות בהמשך.

על סעיף דמי האבטלה לצעירים, לעומת זאת, האוצר אפילו לא טרח להיאבק. אלאלוף, מסיעתו של שר האוצר, פשוט החליט לקבור את הסעיף הזה ולא לדון בו במסגרת הוועדה.

ככל הנראה הדבר נעשה בתיאום עם כחלון, שאינו רוצה להצטייר כמי שפוגע במובטלים.

העצמאים החלו להיאבק על הנושא לפני שבע שנים, וכעת הם יצטרכו לחכות לפחות עוד שנה.

מיקי פלד

הלוחצים: ביטוח לאומי וארגוני העצמאים

המגדלים והמשחטות ניצחו, והצרכן ימשיך לקנות עוף ביוקר

הכוחות הגדולים שעומדים מאחורי בלימת הרפורמה להורדת מחירי העוף הם ארגוני הגג החקלאיים, הלובי החקלאי בכנסת וארגוני בעלי החיים שעשו כל שביכולתם כדי להותיר אותה מחוץ לחוק ההסדרים — והצליחו בכך.

אין ענף שזקוק לרפורמה יותר מהענף הזה. יש בו גופים חקלאיים ופרטיים שמתאמים ביניהם כמויות ומשפיעים על מחיר העוף. ולעוף יש משמעות על הכיס, שכן 9% מהוצאות המזון של משפחה ממוצעת בישראל מוקדשות לרכישת עופות — וככל שיורדים בעשירונים הנתח הזה עולה. כלומר, המשפחות בישראל מוציאות כ־200 מיליון שקל בחודש על רכישת עופות, שמחיריהם עלו ב־25% בשנתיים האחרונות.

אך כל הנתונים האלו לא שינו לוועדת הכלכלה, שנכנעה לגורמים האינטרסנטיים ופיצלה את הרפורמה מחוק ההסדרים — בדומה לרפורמות בצאן ובדגה שפוצלו ממנו עוד לפני שהגיעו לדיונים בוועדת הכלכלה.

המצגות של משרד האוצר שהוצגו בוועדת הכלכלה הבהירו מדוע הפסקת תיאום הכמויות בין המגדלים למשחטות — שקובע כמה עוף יהיה בשוק — תוביל להורדת המחירים לצרכן. אך נציגי החקלאים, הקיבוצים, המושבים, ארגון מגדלי העופות ונציגי השדולה החקלאית בכנסת התייצבו בעוז כנגד האוצר, וטענו שהרפורמה תפגע אנושות במשק המשפחתי ובהתיישבות, ותייצר ריכוזיות גדולה יותר בשוק הפטם. לטענתם, עליית המחירים של השנתיים האחרונות היא תוצאה של התייצבות מחירים שהגיעה לאחר משבר בענף.

ארגוני בעלי החיים התייצבו כתף אל כתף עם החקלאים והתנגדו גם הם לרפורמה, בטענה שהיא תגדיל את ההרג המיותר של האפרוחים בעוד 20 מיליון בשנה. הם אף הביאו סרטונים מחיי האפרוח על פס הייצור, עד שיו"ר הוועדה איתן כבל קטע את מופע האימים.

גם האינטגרציות החקלאיות התנגדו לרפורמה, וכוחן רב. האינטגרציות החקלאיות מוחזקות על ידי ארגונים כמילואות וגרנות, שבהם חברים מושבים וקיבוצים אשר מחזיקים בנתח של 45% מהתפוקה החקלאית בישראל — ומגלגלים מיליארדי שקלים בשנה.

אף שהחקלאים הטילו את כובד משקלם כדי למנוע את הרפורמה, הם נכונים להורדת מחירים מסוימת. אתמול שיגר ארגון המגדלים מכתב לוועדת הכלכלה ובו הוא התחייב להורדה של 10% במחיר הסיטונאי של העוף. כמו כן התחייב הארגון לשלב את תוצרתם של מגדלים שאינם חלק מהאינטגרציות החקלאיות כך שחלקם יגיע ל־20%–30% מהענף, מה שאמור להוביל להוזלה נוספת.

החקלאים ניצחו, והצרכן יצטרך להמשיך לחכות לרפורמה שאולי תצליח להשוות את מחיר העוף לזה הנהוג בעולם.

הדס גליקו

הלוחצים: הלובי החקלאי, מגדלים ומשחטות

הקליניקות לא יהפכו לדירות

לחוק ההסדרים הוכנסה בסופו של דבר שורה של צעדים בתחום הדיור שאינם קשורים בהכרח לחוק ההסדרים, ומיועדים לפתור בעיות של בינוי ודיור במגזר הערבי. שר האוצר משה כחלון לחץ על הכנסתם לחוק ההסדרים משום שנושא הדיור קרוב ללבו. כמו כן הוכנס לחוק ההסדרים סעיף שאוסר שימוש חורג בדירות במרכזי הערים, במטרה לפנות אותן לצורכי מגורים. קופות החולים התנגדו לכך, שכן בדירות רבות מסוג זה פועלות קליניקות של רופאים, ולבסוף הן הוחרגו מהחוק.

בנוגע לצעדים הנוגעים לדיור במגזר הערבי אמרו בסוף השבוע שעבר באוצר בגאווה רבה כי "לראשונה נקטנו שורה של צעדים שסוף סוף יוצרים הסדרה במגזר המיעוטים". במסגרת הסעיפים המצויים בחוק נקבעה הוראה ייחודית ליישובי מיעוטים, שפותרת את אחת הבעיות הקשות שמהן סובל המגזר הערבי: ניתן יהיה לאשר בדיעבד בתי מגורים שנבנו על מגרש שמיועד לבנייה וחרגו ב־30% מהשטח המותר לבנייה. לפי ההוראה, הוועדה המקומית תהיה מוסמכת לתת הקלה הנוגעת להיקף זכויות הבנייה. כלומר, היא תוכל לאשר את החריגות רטרואקטיבית. ועדת הפנים של הכנסת אישרה את הסעיפים האלו, שנוגעים לבנייה לא חוקית, במגזר המיעוטים בלבד.

לא רק הרופאים הוחרגו מהסעיף שאוסר שימוש חורג בדירות במרכזי הערים. גם גני הילדים הוחרגו ממנו. אך כל היתר שפועלים מדירות — רואי חשבון, קוסמטיקאיות וכו' — ייאלצו להתפנות.

עוד סעיף שנותר בחוק ההסדרים נוגע להעברת תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות, שעד כה היתה כאוטית. הסעיף מסדיר את מועדי העברת התשלומים. עד כה המדינה העבירה לרשויות את התשלומים במועדים שהיו נוחים לה, מה שהקשה על הרשויות המקומיות לתכנן את מהלכיהן לטווח ארוך. ומשום שהרשויות לא יכלו לתכנן לטווח ארוך, הן גם לא שילמו לספקים בזמן.

רוני זינגר

הלוחצים: רופאים בעלי קליניקות

שטייניץ יהפוך לבעל הבית

בשבוע שעבר אישרה ועדת הרפורמות בראשות אלי כהן (כולנו) את הקמת רשות החשמל החדשה, שהקמתה תעוגן בחוק ההסדרים. מדובר ברגולטור חדש שיאחד שני רגולטורים קיימים — מינהל החשמל הממשלתי ורשות החשמל העצמאית. הגוף החדש, כך כולם טוענים, יקל על משק החשמל לפתח את עצמו, ויפסיק אחת ולתמיד את הוויכוחים בין שני הגופים שיאוחדו במסגרתו. הרשות החדשה אמורה ליישם את מדיניותו של שר האנרגיה, כאשר לכאורה את תעריפי החשמל היא אמורה לקבוע במנותק ממנו.

אך הדרך להקמת הרשות החדשה נתקלה בהתנגדויות רבות וכמעט טורפדה על ידי השר להגנת הסביבה אבי גבאי. למתנגדים היו כמה סיבות: ראשית, הקמתה תחסל את עצמאותה של רשות החשמל במתכונה הנוכחית, שכן הרשות החדשה תוכפף ישירות לשר האנרגיה שגם ימנה את חבריה. כמו כן, הקמתה של הרשות החדשה שולחת הביתה שני בכירים — יו"ר רשות החשמל הנוכחית אורית פרקש־הכהן וראש מינהל החשמל ד"ר יהודה ניב. פרקש־הכהן סומנה על ידי הקואליציה כמתנגדת למתווה הגז ולכן סולקה.

גבאי דרש שהמשקיף מטעמו ברשות החדשה יהפוך לחבר מן המניין. האוצר התנגד, ולכן הצטרף גבאי לחברי האופוזיציה במטרה לסכל את החוק. בסוף הנושא נסגר בינו לבין שר האוצר משה כחלון, ודרכו של החוק לקריאה שנייה ושלישית נסללה.

ליאור גוטמן

הלוחצים: ארגוני הסביבה והמשרד להגנ"ס

מכשולים וחסמים לרפואה הפרטית

פרק הבריאות בחוק ההסדרים אושר השבוע בועדת הכספים של הכנסת ללא הפתעות מיוחדות. בדומה לרפורמה שהובילה שרת הבריאות לשעבר, יעל גרמן, גם השר הנוכחי יעקב ליצמן שם את משקלו על סעיפים שיקטינו את הר הכסף ששוכב במערכת הבריאות הפרטית, אבל הוא עשה זאת בגרסה מצומצמת הרבה יותר.

אולם למרות צמצום הסעיפים,  מדובר בשינוי לא קטן. מהשנה הבאה כבר לא נוכל לשלם למנתח פרטי ולקבל החזר מחברת הביטוח שלנו, אלא נצטרך לבחור מרשימה של רופאים פרטיים שעובדים עם הביטוח המשלים.

בנוסף, מי שיקבל את התשלום מחברת הביטוח או הביטוח המשלים של הקופה ויעביר אותו לרופא הם בתי החולים הפרטיים, כך שהביטוחים לא יוכלו לשלם ישירות לרופא.

כך מקווים במשרדי האוצר והבריאות להגדיל את יכולת המיקוח של מנהלי הביטוחים אל מול הרופאים, ולהקטין את התעריפים והתמריצים של הרופאים להעדיף את המערכת הפרטית על הציבורית. סעיף נוסף שאישרה ועדת הבריאות אוסר על רופא במערכת הציבורית לטפל במטופל במערכת הפרטית אלא אם עברה כבר חצי שנה. לפי משרד הבריאות, כמחצית מהמטופלים במערכת הפרטית פגשו את הרופא במערכת הציבורית.

המתנגדים לשינוי היו הרופאים, ובראשם בעלי הקליניקות הפרטיות. אך גם הם לא יכלו לעצור את מה שהיה ברור מלכתחילה שיעבור, ולו רק בגלל שלעומת הרפורמה של גרמן — שכללה הגדלת מיסוי ורגולציה מאסיבית על המערכת הפרטית — זו של ליצמן לא נתפסה כמאיימת על רווחיהם.

בנוסף, כפי שהעידו גורמים במערכת הבריאות בחודשים האחרונים, איש לא רצה להסתכסך עם ליצמן מחשש כי הנזק שייגרם לו מידי שר הבריאות יהיה גדול יותר מזה שייגרם על ידי חוק ההסדרים שכתב. לכן השחקנים המשמעותיים בתחום הבריאות — קופות החולים, הרופאים הכוכבים ואחרים — נשארו רוב הזמן מחוץ למשחק.

מיקי פלד

הלוחצים: הרופאים

הפרטיים

הקצבה גדלה, נולד חסכון ילדים

ועדת הכספים אישרה את הגדלת קצבאות הילדים כך שעל הילד הראשון תגדל הקצבה מ־140 שקל ל־150 שקל ועל הילדים השני, שלישי ורביעי מ־140 שקל ל־188 שקל. הקצבאות ישולמו רטרואקטיבית מתחילת 2015. עבור כל ילד תפתח גם קופת חסכון בה יופקדו 50 שקל בחודש.

שר הבריאות יעקב ליצמן ויו"ר הועדה משה גפני לחצו על הגדלת הקצבאות והסכומים שבקופת החסכון. אחד הנושאים שעיכבו את הגדלת הקצבאות היה דרישת גפני להחיל פטור ממס על רווחי ההון של החסכון. הפשרה שהושגה בנושא היא שאם הילד משך את הסכום בגיל 18, יתווסף לסכום המשיכה 500 שקלים ואם ימשוך בגיל 21 יקבל 500 שקלים נוספים.

הוועדה ביקשה גם להכניס לחקיקה את כל תנאי המכרז לניהול החיסכון ואת אופי השקעת הסכומים. אך באוצר ביקשו להישאר עם גמישות ולקבוע את המכרז בתקנות בטענה ש"אנחנו לא סגורים מבחינת מקסום הסכומים על ידי הילדים עצמם ולכן מבקשים עוד זמן לבניית המכרז".

בסופו של דבר סוכם כי האוצר יקבע את תנאי המכרז ובמידה שיחליט על פטור ממכרז ידווח על כך לוועדת הכספים. אחת האפשרויות שנבחנות שבנק הדואר ינהל את החסכונות. על פי הסיכום, בגיל 18 יגיע הסכום לילד בלי קריטריונים ועם חתימת הורים ובגיל 21 ניתן למשוך את הכסף בצורה עצמאית. במהלך שלושת השנים הסכום ימשיך לצבור ריבית.

עמרי מילמן

הלוחצים: משרד

האוצר

העובדים יחסכו, אבל הסוכנים ימשיכו לתפעל את הפנסיה

בתחום הפנסיה חוק ההסדרים מכיל שתי רפורמות — אחת בעד החוסכים, והשנייה נגד. שתיהן אושרו, פחות או יותר, למרות הלחצים העזים של סוכני הביטוח וסוכנויות הביטוח הגדולות.

הרפורמה הראשונה כוללת שינוי של האופן שבו המעסיקים, סוכני הביטוח והחוסכים עצמם משתתפים בחיסכון לפנסיה של העובדים.

עיקר הרפורמה אושר כמו שהוא, אחרי שנים של התנגדויות, ומינואר הקרוב יהיה כל עובד רשאי לבחור לעצמו את סוכן הביטוח שהוא רוצה לעבוד איתו, במקום להיות כבול לסוכן הביטוח של המעסיק.

העובדים גם יהיו רשאים לבחור שלא לעבוד עם סוכן ביטוח כלל, אלא ישירות מול גוף הפנסיה שיבחרו, במטרה לאפשר להם להוזיל לעצמם את דמי הניהול.

סוכני הביטוח, ובייחוד מנהלי ההסדרים (שם קוד לסוכנויות ביטוח גדולות במיוחד), הפעילו מכבש של לחצים על חברי ועדת הכספים וגם על שר האוצר משה כחלון ופקידי אגף שוק ההון, כדי לרכך את הרפורמה. עיקר הלחצים הופעלו על סעיפים שהחוסך עצמו אינו חשוף אליהם, שהיו אמורים לשנות את מאחורי הקלעים של תפעול הפנסיה של העובדים.

בשורה התחתונה השיגו הלחצים את שלהם, וסוכני הביטוח ומנהלי ההסדרים ימשיכו לתפעל את הפנסיה של העובדים. ואולם לא העובדים עצמם ישלמו את המחיר, אלא המעסיקים שהתחייבו להתחיל לשלם על כך בעצמם (כיום החוסכים מממנים את שירותי תפעול הפנסיה במקום שהמעסיקים יעשו זאת).

אגף שוק ההון יכול לרשום לעצמו ניצחון של ממש, אבל כך גם הצד השני. הרפורמה צפויה להוזיל את דמי הניהול ב־130 שקל בשנה לעובדים שלא יעשו דבר, ועד כמה מאות שקלים בשנה לעובדים שיחפשו באופן אקטיבי הצעות זולות לדמי ניהול שלא דרך הסוכן של המעסיק.

הרפורמה השנייה היא פשוט קיצוץ בהטבות המס שהמדינה מעניקה לחוסכים לפנסיה. במקום לחלק מחדש את הטבות המס כך שהעשירון העליון יקבל פחות והעובדים החלשים יותר יקבלו יותר, המדינה פשוט קיצצה בהטבות באופן רוחבי.

כעת עובדים בעלי שכר של 24.5 אלף שקל ומעלה יקבלו הטבה קטנה יותר, כך שהנטו שלהם יקטן בעשרות עד מאות שקלים בחודש, או שהם פשוט יחסכו פחות לפנסיה.

שאול אמסטרדמסקי

הלוחצים: סוכני וסוכניות הביטוח

גופים יוכלו להנפיק אג"ח

עולם הפיננסים, שיקר לליבו של כחלון כמעט כמו תחום הדיור, היה נושא מרכזי בחוק ההסדרים, לפחות בתחילתו. הגדלת התחרות בבנקים נעשתה דרך שני מהלכים. הראשון הוא מתן אפשרות לגופים חוץ־בנקאיים להנפיק אג"ח מהלוואות שהם נותנים והשני הוא בניית מאגר נתוני האשראי. הצעת החוק הראשונה, שקובעת שהאשראי יוקצה בעיקר לעסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל ולמשקי בית וכי היקף האג"ח שיוכלו חברות המימון החוץ בנקאיות לגייס לא יעלה על 2.5 מיליארד שקל, עברה בסופו של דבר לוועדת הרפורמות של אלי כהן ואושרה שם ללא קשיים רבים. המתנגד לחקיקה היה בנק ישראל שדאג כי גופים מפוקפקים יוכלו להנפיק אג"ח ולתת כהלוואות לציבור. בנק ישראל התנגד לקידום הצעת החוק ללא פיקוח מתאים, שאמור לקום במקביל.

מחלוקת מרכזית שהתעוררה בוועדה היא האם לבטל את ההגבלות שנקבעו באופן אוטומטי כאשר יקום הרגולטור החדש, אז לא יוגבלו הגופים החוץ בנקאיים בהיקף האג"ח שהם יכולים להנפיק – מה שיקטין את היקף הפיקוח של בנק ישראל על שוק האשראי. בסופו של דבר הצעה זו של האוצר שנכנסה ברגע האחרון, גם יצאה ממנו עם אישור החוק בוועדה.

מי שקולם לא נשמע באופן ברור בדיוני הוועדה היו הבנקים עצמם שלפי גורמים בענף מתעסקים בימים אלו יותר עם ההמלצות הצפויות של דו"ח הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים. במקביל, הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי יצאה בשלב מוקדם יחסית מחוק ההסדרים בעקבות לחץ של משרד המשפטים ובנק ישראל שטענו כי היא לא בשלה מספיק ויש חשש לצנעת הפרט. בימים אלה מתקיימים דיונים על הצעת החוק בוועדת הכלכלה ולפי ההערכות היא תעבור, אך לאחר התקציב.

עמרי מילמן

הלוחצים: משרד המשפטים

ובנק ישראל

מפעלים יחוברו ב־11 שנה איחור

התוכנית הלאומית לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי היתה אחד הסעיפים הקלים לאישור בחוק ההסדרים, פשוט כי לא היו לה מתנגדים ולא היה מי שלחץ לעקר או לקבור אותה. בשעות הדיונים האחרונות לפני אישור הסעיף מצא את עצמו יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל מהמחנה הציוני, שהוביל את המהלך, כמעט לבד במליאה.

הגז הטבעי זורם לישראל כבר 11 שנה, והעובדה שמפעלי התעשייה טרם חוברו אליו היא אחד הכישלונות המהדהדים ביותר של ממשלות ישראל בשנים האלה. משום מה התעקשו הממשלות ששלטו כאן מאז 2004 — וממשלות נתניהו מ־2009 — להזרים את הגז הטבעי רק לתחנות הכוח. כך שמתוך כ־1,000 מפעלים שמחכים לו, חוברו עד כה רק כ־15.

שני נושאים חדשים עיקריים הוכנסו לסעיף חיבור המפעלים לגז בחוק ההסדרים. הראשון הוא הצבת יעד שנתי לחיבור מפעלים לגז, שעומד על 450 מפעלים עד 2020 ולפי משרד האוצר יחסוך למשק 500–700 מיליון שקל בשנה. השני הוא ביטול הבירוקרטיה שחיסלה את הניסיונות לחבר מפעלים עד היום, בעיקר בתחומי הרישוי והבטיחות.

לפי הסעיף שאושר, זמני החיבור למפעלים ייחתכו בכ־50%. אישור בטיחות למשל יינתן בתוך 30–45 ימי עסקים, ובמקרים שיידרשו השלמות, זמן התגובה של הגוף הבודק יעמוד על 15 ימי עסקים לאחר שהתקבלו המסמכים הדרושים. עוד נקבע שהמערכות ייבדקו אחת לחמש שנים במקום אחת לשלוש שנים כפי שהציעה הממשלה, קוצר הליך אישור תוכנית העבודה להנחת הצינורות שיזרימו את הגז למפעלים, ובוטל הצורך בקבלת היתר בנייה. בניגוד למצב כיום, שבו הליך אישור התוכניות ארוך, מסורבל ונעדר לו"ז ברור, ההליך החדש יוגבל לתקופה של 90–130 יום לכל היותר.

התוספת האחרונה לסעיף היתה טיפול במשאיות שמובילות גז טבעי דחוס (CNG) והצבת מתקנים שיאפשרו למפעלים להשתמש בגז, כך שמשרד התחבורה יוכל לאשר את הנסיעת המשאיות ולא יהיה צורך גם באישור של משרד האנרגיה כפי שקורה כיום.

ליאור גוטמן

הלוחצים: כמעט ללא התנגדות