אי סדר:
מה מסתתר בחוק ההסדרים
רגע לפני שהדיונים בכנסת צוברים תאוצה,
״כלכליסט״ מגיש פרויקט מיוחד: הסעיפים המרכזיים בחוק ההסדרים שצפויים להשפיע על החיים שלכם - והכוחות שעומדים להילחם בהם
שאול אמסטרדמסקי, ליאור גוטמן ורוני זינגר
| איור ועיצוב: מיכל פדלון
זהו. החגים מאחורינו, הח״כים נחו מספיק וללוביסטים היה די זמן להתכונן. הכנסת חזרה השבוע מפגרה, ועיקר העיסוק שלה במושב הקרוב יהיה אישור התקציב וחוק ההסדרים.
עד עתה נלחמו הלוביסטים מאחורי הקלעים בניסיון לשכנע את הממשלה לשנות או לבטל סעיפים שונים בחוק. כעת עיקר הלחץ יופנה לח״כים בוועדות הרלוונטיות.
כל אות בחוק ההסדרים יכולה להשפיע מהותית על החיים שלכם, או על שורת הרווח של בעלי ההון הגדולים. להם שווה להילחם, ולכם שווה לדעת על מה הם נלחמים.
מה זה בכלל חוק ההסדרים?
בריאות
מה מנסים להשיג: להגביל את מערכת הבריאות הפרטית, בשביל שתעדיפו כבר ללכת למערכת הציבורית
צינון בתורים לרפואה הפרטית
ביטול רופאי החזר
חשבונית אחת לביה"ח הפרטי
המתנגדים והלחצים:
הרופאים הבכירים (באמצעות ההסתדרות הרפואית) יטענו כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובחופש של הציבור לעבור ניתוח באופן פרטי ולממש את ביטוח הבריאות שלו. קופות החולים יטענו כי ההגבלות יגדילו את הרפואה השחורה ויפגעו בזכות הציבור לממש את הביטוח שלו (למעשה הדבר יכריח אותן לממן את הניתוחים בעצמן). בתי החולים הפרטיים (בעיקר אסותא) חוששים מאובדן הכנסות ויילחמו בכך בכל הכוח.
חינוך
מה מנסים להשיג: לשנות את שיטת התקצוב של הרשויות המקומיות בתחומי החינוך והרווחה כך שהרשויות החזקות יקבלו פחות - והחלשות יקבלו יותר. בנוסף נאלצים באוצר לקיים את ההבטחות שניתנו לחרדים במסגרת ההסכמים הקואליציוניים - ועל הדרך גם לחסוך כסף
תקצוב דיפרנציאלי
דחיית יום לימודים ארוך
החזרת חוק נהרי
המתנגדים והלחצים:
עיקר הקרב יתנהל נגד התקצוב הדיפרנציאלי. ההתנגדות תגיע מכיוון הרשויות החזקות, ובראשן ראש עיריית ת"א רון חולדאי (מלווה ביו״ר השלטון המקומי ומקורבו של ראש הממשלה חיים ביבס). מי שינסו לעצור את הלחצים של הרשויות החזקות הוא פורום 115 הרשויות החלשות שהוקם ומנוהל על ידי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. ברקע גם השאיפות של חולדאי וברקת להיכנס לפוליטיקה הארצית. על פי סיכום מול ראש הממשלה, האוצר ינהל מגעים מול השלטון המקומי בניסיון להגיע להסכמה על מודל חדש עד אמצע נובמבר.
ביטוח לאומי
מה מנסים להשיג: מימוש ההסכמים הקואליציוניים עם החרדים (אבל עם טוויסט), הסדרת הקשר בין אוכלוסיית העצמאים לביטוח הלאומי (לא בטוח שהעצמאים יאהבו את זה) ומימוש הבטחת בחירות של כחלון
קצבאות ילדים וחיסכון
דמי ביטוח לאומי מעצמאים
תוספת למקבלי קצבת זקנה
המתנגדים והלחצים:
ייתכן מאוד שלשכת העצמאים ייצאו נגד רפורמת העלאת שיעורי ביטוח לאומי לעצמאים, שכן היא מעלה את תשלומי הביטוח הלאומי לעצמאים ולא בטוח שהתמורה תהיה שווה את זה.
מסים
מה מנסים להשיג: מצד אחד, לחסוך קצת כסף לקופת המדינה. מצד שני, לנסות לשים את היד על הכסף של אחרים
חובת דיווח בעת תכנון מס
דוחות מקוונים של עסקים קטנים
נקודת זיכוי במס לאקדמאים
המתנגדים והלחצים:
ההתנגדות תהיה לסעיף חובת הדיווח למס הכנסה בעת תכנון מס. בעלי ההון הגדולים ורואי החשבון שעושים להם את תכנוני המס האלה יתנגדו בתוקף.
יוקר המחיה
מה מנסים להשיג: הגדלת התחרות בענפי המזון השונים במטרה להוריד את יוקר המחיה
רפורמת הקורנפלקס
המתנגדים והלחצים:
יצרניות המזון הגדולות (טרה, שטראוס, קוקה קולה, אסם, תנובה) והייבואנים המרכזיים (דיפלומט) כבר פעלו בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים במטרה לבלום את החקיקה, אולם לפי שעה כשלו. כעת הלחצים מגיעים לכנסת. הטיעון המרכזי יהיה כי הממשלה מסכנת את בריאות הציבור בשם המלחמה ביוקר המחיה.
פנסיה
מה מנסים להשיג: לחסוך כסף מצד אחד, ולהילחם בסוכני הביטוח מצד שני
צמצום הטבת מס בפנסיה
רפורמה בפעילות סוכני הביטוח
המתנגדים והלחצים:
חברות הביטוח וגופי הפנסיה צפויים להתנגד להקטנת הטבת המס בטענה כי הצעד יקטין את שיעור החיסכון לפנסיה של הציבור. לגבי הרפורמה בפעילות הסוכנים, סוכני הביטוח ומנהלי ההסדרים (שזה שם קוד לסוכני הביטוח הגדולים ביותר) כבר יצאו למאבק חריף בטענה כי הסעיף יפגע בעובדים, שייאלצו לשלם יותר.
פיננסים
מה מנסים להשיג: הגדלת התחרות בשוק ההלוואות אל מול הבנקים הגדולים
איגוח
נתוני אשראי
המתנגדים והלחצים:
מבחינת הבנקים הגדולים הסעיפים האלה הם כבר עובדה מוגמרת, אולם הם יפעלו כדי להשפיע על האותיות הקטנות, לטובתם. בנק ישראל לא מת על סעיף האיגוח וטוען כי הוא צריך להיעשות בזהירות תוך כדי פיקוח הדוק. ארגונים הפועלים בנושא הפרטיות מתנגדים לחוק נתוני אשראי בטענה כי הוא מסכן את פרטיות הציבור. ארגונים חברתיים טוענים כי המאגר ישלח רבים לשוק האפור בלית ברירה.
תמלוגים על
משאבי טבע
מה מנסים להשיג: ועדת ששינסקי 2 מונתה ב-2014 כדי לבחון את התמלוגים שגובה המדינה על חברות הכורות משאבי טבעי שאינם גז ונפט. במרכז דיוני הוועדה: העובדה ששיעור התמלוגים שגובה המדינה מחברות המחצבים, המים והכרייה נמוך מהנהוג ברחבי העולם, ושחלקו של הציבור ברווחי התאגידים האלה נמוך
ששינסקי 2
המתנגדים והלחצים:
מדובר בחברה אחת שתספוג את כל המסקנות - כיל. ראשי החברה, מגובים בלוביסטים, מפעילים מכבש לחצים שכמוהו לא נראה במשרד האוצר ובמשרד רה"מ - שנאבקים בעניין ראש בראש. כחלון והפקידות באוצר מפגינים נחישות בהעברת ההמלצות, ואילו במשרד רה"מ קשובים גם לראשי הרשויות בדרום, שחלקם חזקים במרכז הליכוד. ציר לחץ נוסף מתנהל מול יו״ר ועדת הכספים משה גפני שמתעקש להמשיך לקדם את ההמלצות לחקיקה. ולתוך כל זה נכנס גם הלחץ שמפעילים עובדי כיל מחשש לאיבוד מקום עבודתם.
אנרגיה
מה מנסים להשיג: המדינה מבקשת ליצור רשות חדשה שתוכל לנהל טוב יותר את משק החשמל ואת הפרטת המשק ליצרנים פרטים. כמו כן מבקשת הממשלה לחבר את רשת הגז למפעלים – באיחור ניכר
הקמת רשות חשמל חדשה
חיבור רשת הגז למפעלים
המתנגדים והלחצים:
משרד האנרגיה, האוצר ומכון התקנים - כולם מנסים להפיל את תיק חיבור רשת הגז על אחרים. החשש: את מי יבואו לחקור ביום שבו אירוע בטיחות באחד המפעלים יכבוש את כותרות העיתונים. הקמת רשות החשמל צפויה לעבור: המתנגדים הם בעיקר האופוזיציה, ארגוני חברה ורשות החשמל הנוכחית, שינסו לא לפגוע בעצמאות הרשות וגם להוכיח שפרקש פוטרה בגלל שהתנגדה למתווה הגז (למרות שהתכנית להקמת הרשות החלה עוד כשלא היה מתווה גז).