אם רופא ראה אתכם במערכת הציבורית (למשל בקופה) והמליץ שינתח אתכם במערכת הפרטית (לא ניתוח חירום) תצטרכו לחכות 8-4 חודשים. היום אין מגבלה כזו, וחלק מהרופאים מגייסים כך לקוחות לעבודה הפרטית שלהם אחר הצהריים.

לא ניתן יהיה עוד ללכת לרופא מנתח באופן פרטי ולקבל החזר מקופת החולים או חברת הביטוח על ידי הצגת חשבונית, אלא ניתן יהיה לבחור רופא שנמצא ברשימת הסדר (כמו מוסך הסדר). המטרה היא להקטין את התעריפים שהרופאים, בעיקר הבכירים, גובים עבור ניתוחים פרטיים.

הרופאים הבכירים (באמצעות ההסתדרות הרפואית) יטענו כי מדובר בפגיעה בחופש העיסוק ובחופש של הציבור לעבור ניתוח באופן פרטי ולממש את ביטוח הבריאות שלו. קופות החולים יטענו כי ההגבלות יגדילו את הרפואה השחורה ויפגעו בזכות הציבור לממש את הביטוח שלו (למעשה הדבר יכריח אותן לממן את הניתוחים בעצמן). בתי החולים הפרטיים (בעיקר אסותא) חוששים מאובדן הכנסות ויילחמו בכך

בכל הכוח.

כשתעשו ניתוח פרטי בבית חולים פרטי (אסותא, למשל) תשלמו ישירות לבית החולים בלבד את כל הסכום, במקום לשלם חלק מהסכום לרופא וחלק לבית החולים. גם כאן, המטרה היא ליצור לחץ כלפי מטה על שכר הרופאים הפרטיים.

החוק המקורי נחקק ב-1997 ומאז נדחה שוב ושוב, במטרה לא ליישמו אף פעם ולחסוך בכסף. לפני ארבע שנים הוא נדחה ל-2016. הפעם יידחה עד 2021. באוצר טוענים כי אין טעם ליישם את החוק בפריסה ארצית, אלא רק ברשויות החלשות.

אחד הקרבות המרכזיים בחוק ההסדרים. האוצר מנסה להסיט תקציבי חינוך ורווחה מרשויות מקומיות חזקות אל רשויות חלשות, באופן הדרגתי. בכל שנה יוסטו עוד 100 מיליון שקל, כלומר במצטבר חצי מיליארד שקל תוך חמש שנים.

סעיף שמטיל חובה על הרשויות המקומיות לממן מתקציביהן ישיבות הפועלות בתחומן (בעלות של כ-100 מיליון שקל בשנה). סעיף זה נחקק בכנסת תחת ממשלת אולמרט, בוטל על ידי שר האוצר לפיד, וכעת חוזר בהתאם להסכמים הקואליציוניים עם החרדים.

עיקר הקרב יתנהל נגד התקצוב הדיפרנציאלי. ההתנגדות תגיע מכיוון הרשויות החזקות, ובראשן ראש עיריית ת"א רון חולדאי (מלווה ביו״ר השלטון המקומי ומקורבו של ראש הממשלה חיים ביבס). מי שינסו לעצור את הלחצים של הרשויות החזקות הוא פורום 115 הרשויות החלשות שהוקם ומנוהל על ידי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת. ברקע גם השאיפות של חולדאי וברקת להיכנס לפוליטיקה הארצית. על פי סיכום מול ראש הממשלה, האוצר ינהל מגעים מול השלטון המקומי בניסיון להגיע להסכמה על מודל חדש עד אמצע נובמבר.

הגדלת קצבת הבטחת הכנסה שמקבלים קשישים עניים עד 40 שקל בחודש לקשיש יחיד או עד 190 שקל בחודש לזוג קשישים. הצעד נעשה במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת כולנו.

המדינה תפקיד כ-50 שקל בחודש לילדים עד גיל 18 לחיסכון מיוחד שאותו יוכלו לפדות אותו מגיל 18 או 21 עבור פתיחת עסק, נישואין, רכישת דירה או לימודים. מטרת הסעיף היא להפחית את עלות ההסכמים עם החרדים - שדרשו להחזיר את הקצבאות לרמתן ערב הקיצוץ של לפיד. האותיות הקטנות: הזרמת הכסף תחל רק ב-2017 ולא ברור עדיין איפה ישב הכסף.

ייתכן מאוד שלשכת העצמאים ייצאו נגד רפורמת העלאת שיעורי ביטוח לאומי לעצמאים, שכן היא מעלה את תשלומי הביטוח הלאומי לעצמאים ולא בטוח שהתמורה תהיה שווה את זה.

שר האוצר יוכל להעלות את דמי הביטוח הלאומי שהעובדים העצמאים משלמים (מעל לשכר של 5,400 שקל בחודש). זאת במסגרת חקיקה (נפרדת) שמתגבשת במטרה לאפשר לעצמאים לקבל דמי אבטלה אם העסק שלהם נסגר.

בעלי עסקים קטנים יחויבו להגיש את הדוחות שלהם למס הכנסה דרך האינטרנט, במקום לעשות זאת פיזית. הדבר אמור להקל על העסקים הקטנים מצד אחד ולאפשר לרשות המסים לנהל את המידע בצורה טובה יותר מצד שני.

בעלי הון שחייבים בדיווח שנתי למס הכנסה יהיו חייבים לדווח אם ביצעו תכנון מס. המטרה: לאפשר לרשות המסים לבדוק אם מדובר בתכנון מס שעולה בקנה אחד עם רוח החוק.

ההתנגדות תהיה לסעיף חובת הדיווח למס הכנסה בעת תכנון מס. בעלי ההון הגדולים ורואי החשבון שעושים להם את תכנוני המס האלה יתנגדו בתוקף.

מי שסיים תואר ראשון או שני זכאי לנקודות זיכוי למס הכנסה (כלומר, להגדלת הנטו) למשך שנתיים מסיום הלימודים. אלא שסעיף שנחקק בחוק ההסדרים לפני שנתיים קובע כי נקודות הזיכוי יינתנו רק לשנה אחת. כעת האוצר מאריך את תוקף הסעיף עד 2020 בשביל לחסוך כסף.

יצרניות המזון הגדולות (טרה, שטראוס, קוקה קולה, אסם, תנובה) והייבואנים המרכזיים (דיפלומט) כבר פעלו בחודשים האחרונים מאחורי הקלעים במטרה לבלום את החקיקה, אולם לפי שעה כשלו. כעת הלחצים מגיעים לכנסת. הטיעון המרכזי יהיה כי הממשלה מסכנת את בריאות הציבור בשם המלחמה ביוקר המחיה.

הסעיף אמור להקל על ייבוא מקביל של מוצרי מזון יבש כמו אורז, פסטה, קורנפלקס ואפילו משקאות מוגזים (אבל לא תחליפי חלב וכל מה שמוגדר מזון רגיש). זאת, על ידי מתן אפשרות קודם כל לייבא ורק לאחר מכן לעבור בדיקות מדגמיות של משרד הבריאות. כיום כל ייבוא חייב קודם באישורים ובדיקות, מה שמקטין את הכדאיות.

המדינה מחלקת היום כ-15 מיליארד שקל כל שנה בהטבות מס לחיסכון לפנסיה. מחצית מהסכום הזה מגיע לעשירון העליון (כי החיסכון לפנסיה נגזר מהשכר). כעת האוצר מבקש להקטין את הטבת המס הזו עד לרמת שכר של 27 אלף שקל בחודש (ברוטו). כלומר, שהנטו שלהם יקטן בערך ב-29 שקל בכל חודש.

חברות הביטוח וגופי הפנסיה צפויים להתנגד להקטנת הטבת המס בטענה כי הצעד יקטין את שיעור החיסכון לפנסיה של הציבור. לגבי הרפורמה בפעילות הסוכנים, סוכני הביטוח ומנהלי ההסדרים (שזה שם קוד לסוכני הביטוח הגדולים ביותר) כבר יצאו למאבק חריף בטענה כי הסעיף יפגע בעובדים, שייאלצו לשלם יותר.

משרד האנרגיה, האוצר ומכון התקנים - כולם מנסים להפיל את תיק חיבור רשת הגז על אחרים. החשש: את מי יבואו לחקור ביום שבו אירוע בטיחות באחד המפעלים יכבוש את כותרות העיתונים. הקמת רשות החשמל צפויה לעבור: המתנגדים הם בעיקר האופוזיציה, ארגוני חברה ורשות החשמל הנוכחית, שינסו לא לפגוע בעצמאות הרשות וגם להוכיח שפרקש פוטרה בגלל שהתנגדה למתווה הגז (למרות שהתכנית להקמת הרשות החלה עוד כשלא היה מתווה גז).

משרד האוצר מנסה להקטין את ניגודי האינטרסים של המעסיקים ולכן יאסור עליהם לעבוד עם אותו סוכן ביטוח בשביל לשווק לנו פנסיה מצד אחד ולנהל בעבור המעסיק את ענייני הפנסיה שלנו מצד שני. על הדרך, באוצר גם יאפשרו לחוסכים סוף סוף לבחור בעצם סוכן הביטוח שלהם.

מתן אפשרות לחברות שנסחרות בבורסה להנפיק אגרות חוב עד היקף של 5 מיליארד שקל לצורך חלוקת הלוואות. המטרה היא לאפשר לגופים כמו מימון ישיר, האחים נאוי או פנינסולה להגדיל את מקורות הכסף שלהם לטובת חלוקת הלוואות לציבור, להגביר את התחרות מול הבנקים ולהוריד את הריביות שהציבור משלם. בפועל, הצעד יאפשר גם לרמי לוי לחלק הלוואות ללקוחות שלו (על הקניות בסופר) או לאפשר לחברות הנדל״ן לתת לכם משכנתא על הדירה שקניתם מהן.

מבחינת הבנקים הגדולים הסעיפים האלה הם כבר עובדה מוגמרת, אולם הם יפעלו כדי להשפיע על האותיות הקטנות, לטובתם. בנק ישראל לא מת על סעיף האיגוח וטוען כי הוא צריך להיעשות בזהירות תוך כדי פיקוח הדוק. ארגונים הפועלים בנושא הפרטיות מתנגדים לחוק נתוני אשראי בטענה כי הוא מסכן את פרטיות הציבור. ארגונים חברתיים טוענים כי המאגר ישלח רבים לשוק האפור בלית ברירה.

מדובר בחברה אחת שתספוג את כל המסקנות - כיל. ראשי החברה, מגובים בלוביסטים, מפעילים מכבש לחצים שכמוהו לא נראה במשרד האוצר ובמשרד רה"מ - שנאבקים בעניין ראש בראש. כחלון והפקידות באוצר מפגינים נחישות בהעברת ההמלצות, ואילו במשרד רה"מ קשובים גם לראשי הרשויות בדרום, שחלקם חזקים במרכז הליכוד. ציר לחץ נוסף מתנהל מול יו״ר ועדת הכספים משה גפני שמתעקש להמשיך לקדם את ההמלצות לחקיקה. ולתוך כל זה נכנס גם הלחץ שמפעילים עובדי כיל מחשש לאיבוד מקום עבודתם.

החוק יקים מאגר להיסטוריית אשראי בדומה לקיים במדינות כמו ארה״ב. כל אי החזר הלוואה, כל חשבון חשמל שלא שילמתם בזמן יירשם במאגר הזה וייכנס להיסטוריית האשראי שלכם, כך שגופים שמחלקים הלוואות יוכלו לדעת אם אתם לקוחות מסוכנים. מאגר זה אמור להגדיל את התחרות על הלקוחות הטובים יותר (שכיום נמצאים בעיקר בשני הבנקים הגדולים).

הוועדה בחנה את משטר המיסוי על חברות הכרייה וקבעה כי יוטל עליהן מס רווחי יתר בשיעור מקסימלי של 42% והן יחויבו בתמלוגים אחידים של 5% על כל משאבי הטבע החל מ-2017. ההמלצות אמורות להגדיל את הכנסות המדינה ב-400 מיליון שקל בשנה.

המדינה מעוניינת להכפיף את רשות החשמל העצמאית למשרד האנרגיה המהלך קודם בממשלה הקודמת ונחסם על ידי סילבן שלום. הפעם הוא צלח, לא לפני פיטוריה של היו"ר הנוכחית אורית פרקש.

11 שנה אחרי שהגז הישראלי זורם מהים לחוף ממשלת ישראל נזכרה להכין תכנית לאומית עם יעדי חיבור התעשייה לגז. מילא השלומיאליות של ניהול התחום עד היום (מי אמר פניציה?) -  נכון להיום חוברו רק כ-15 מפעלים מתוך פוטנציאל של כאלף.