בכל יום, בכל שעה, אנחנו ממשיכים לקחת על עצמנו עוד ועוד חובות
עוד משכנתא, עוד הלוואה לכל מטרה, עוד הלוואה לסגור את המינוס
וכך, בור החובות של הישראלים ממשיך להעמיק

שקל

איך הגענו לכאן?

היקף החובות של הישראלים גדל ב-65% מאז המשבר של 2008,
אבל השכר לא עומד בקצב

* לחצו על סוגי ההלוואות כדי להסיר או להשיב אותם לגרף

השכר, לעומת זאת

גדל רק ב-18% מאז 2008

קראו עוד

בעשור האחרון החובות של משקי הבית התנפחו ב-122%.
ומה קרה באותה תקופה לשכר הריאלי (כלומר לשכר בניכוי יוקר המחיה)? עלה ב-37% בלבד.
במילים אחרות, אנחנו לוקחים יותר ויותר הלוואות, נכנסים למינוס עמוק יותר ויותר, אבל השכר שלנו פשוט לא עומד בקצב.
נקודת הזינוק המשמעותית של החובות היתה משנת 2008, כאשר פרץ המשבר הכלכלי.
מאז טיפסו החובות ב-75%, ואילו השכר ב-24% בלבד. יש לכך כמה סיבות.
ראשית, חלק גדול מהחובות הם חובות למשכנתאות והלוואות מסוגים נוספים לרכישת דירה. עליות המחירים החדות של הדירות למגורים מאז 2008 ניפחו גם את בועת החובות האלה. מחירים גבוהים יותר שווים הלוואות גדולות יותר.
חוץ מעניין מחירי הדיור, הישראלים התחילו לאמץ בהדרגה דפוסי צריכה אמריקאים ולחיות באופן שוטף על בסיס אשראי. לכן, לא רק החלק של ההלוואות לרכישת דירות זינק בשנים האחרונות, אלא גם החלק של ההלוואות האחרות. החלק שכולל את המינוס בבנק ואת ההלוואות לכל מטרה שאפשר לקחת בקליק-קלאק, הלוואות לבתמצווש, לשיפוץ המטבח או לטיול בחו״ל. ההלוואות האלה שהבנקים מחלקים גדלו מאז 2008 ב-37%. אבל הבנקים הם רק חלק מהתמונה, כי הישראלים לוקחים הלוואות מכל מי שמחלק אותן. למשל, מחברות כרטיסי האשראי, שההלוואות שהן מחלקות גדלו מאז 2008 בשיעור מדהים של 160%. הישראלים לוקחים הלוואות אפילו מגופי הפנסיה שלהם. ההלוואות האלה גדלו בתקופה הזו יותר מפי שניים.
וזו אפילו לא כל התמונה, כי הנתונים של בנק ישראל אינם מלאים ואינם כוללים הלוואות של חברות כמו מימון ישיר (שמחלקת יותר ממיליארד שקל בשנה), ובטח לא את החברות והגופים שפועלים בשוק האפור.

הלוואות הן לאו דווקא דבר רע.
הצמיחה הכלכלית מבוססת על חובות

קראו עוד

מדוע הצמיחה בעצם מתבססת על חובות?
משום שיזמים לוקחים הלוואות כדי לפתוח עסק חדש, לקנות מכונות למפעל או לרכוש חברה ממישהו אחר ולפתוח אותה. כל הפעילות הזו לא היתה מתאפשרת בלי הלוואות ובלי חוב.

אבל מה קורה כשהאיזון

נשבר?


קראו עוד

הבעיה מתחילה אם משהו בשוק ההלוואות יוצא מאיזון. למשל, אם אנשים לוקחים יותר מדי חובות, הרבה מעבר ליכולת ההחזר שלהם, פשוט בשביל לשרוד את היומיום. אם או אנשים לוקחים הלוואה שהם לא מבינים איך בדיוק ההחזר החודשי שלה צפוי לגדול, ומוצאים את עצמם טובעים. או אם אנשים לוקחים הלוואה ועוד הלוואה ועוד הלוואה רק בשביל להמשיך ולהתגלגל מאחת לשנייה. אם מדובר באדם אחד או שניים או מאה, זה אמנם יכול להיות מסוכן מאוד עבורם, אבל לא עבור החברה כולה. אם החיים תחת הלוואות וחובות הופכים לנורמה חברתית כוללת, זה כבר מצב אחר, שעלול לסכן את המשק כולו. איך? הנה כך:

כל עוד אין מיתון והאבטלה נמוכה, אנשים עובדים ומצליחים להחזיר את החובות שלהם. זה קשה, אבל הם שורדים, איכשהו. אבל, אם יפרוץ מיתון כלכלי ממושך ואנשים רבים יאבדו את מקום העבודה שלהם, הם יתקשו להחזיר את החובות שלהם. בהתחלה הם עוד יעמדו בתשלומים החודשיים, אבל ככל שהאבטלה תימשך זה יהיה יותר ויותר מסובך.

ברגע שהמשק נקלע למיתון ושיעור האבטלה עולה, לציבור קשה להחזיר את החובות

אז הציבור מקטין את הצריכה, מפסיק לתרום לכלכלה ומתחיל לחיות על הקצה
אז מקטינים את הצריכה, מפסיקים
לתרום לכלכלה ומתחילים לחיות
על הקצה
אז מקטינים את הצריכה, מפסיקים לתרום לכלכלה
ומתחילים לחיות על הקצה

קראו עוד

זו הנקודה שבה קיים סיכון למשק כולו. ראשית, אנשים שלא עובדים וצריכים להחזיר חובות יעשו הכל בשביל להחזיר אותם, מה שאומר שהם יקטינו את הצריכה השוטפת שלהם. זה יפגע גם באיכות החיים שלהם וגם בהכנסות המדינה ממסים, כי פחות צריכה משמעותה פחות מע״מ. וכשלמדינה יהיו פחות הכנסות היא תיאלץ לקצץ בתקציבים, כלומר בשירותים לציבור, או להעלות מסים אחרים, או להגדיל את הגירעון. כל אחת מהאפשרויות הזו אינה טובה.

בנק ישראל שמפקח על הבנקים דואג ליציבות שלהם, אבל לא למשקי הבית.
לכן עד היום הוא פחות התעניין בכמה אנחנו משלמים על ההלוואות האלה, או על המינוס בבנק

למשל, בין 40%-50% מהישראלים נמצאים במינוס כרוני

אבל לבנק ישראל אין מושג מי הם,
ומה היכולת שלהם להמשיך לשלם
את הריבית על המינוס

אבל לבנק ישראל אין מושג
מי הם, ומה היכולת שלהם
להמשיך לשלם את הריבית
על המינוס

קראו עוד

כנראה שבין 40%-50% מהציבור נמצאים כל הזמן במינוס שאנחנו לא יודעים מה עומקו, וכנראה שלפחות לשליש מהציבור שיש לו משכנתא יש גם הלוואה אחת נוספת לפחות שאנחנו לא יודעים מה עומקה. אנחנו גם לא יודעים מי הישראלים שלוקחים את ההלוואות האלה, אנחנו לא באמת יודעים מה ההחזר הממוצע שלהם, ובוודאי שאין שום מעקב שוטף אחרי הנתונים האלה,בשביל לראות לאיזה כיוון המגמות הולכות. בקיצור, שטח מת אחד גדול.

גם אם נתוני המאקרו נראים בסדר גמור מלמעלה, ייתכן שמתפתחת לה בועת חובות רעילה מבפנים.
סיפורי המשבר הכלכלי של ארה״ב ודנמרק ממחישים זאת היטב.

קראו עוד על הסיפור של ארה״ב ודנמרק

לפני המשבר העולמי, היחס בין חובות משקי הבית בדנמרק היה אחד הגבוהים בעולם-267%. בארה״ב לעומת זאת היחס היה 125% ובכל זאת רק 0.6% ממשקי הבית בדנמרק לא הצליחו לעמוד בהחזר החובות שלהם מאז 2007 לעומת 12% בארה״ב.

הסיבה? בדנמרק מי שנטלו את ההלוואות היו משפחות מהמעמדות הגבוהים ובארה״ב מי שנטלו יותר ויותר חובות הם דווקא העניים ומעמד הביניים.

התוצאה: קריסת משכנתאות ומיתון ארוך שרק לאחרונה הצליחה ארה״ב להתאושש ממנו חלקית.

בדיוק בגלל זה הרגולטורים, ובנק ישראל בראשם,
חייב לדעת מה קורה בתוך הנתונים.

בדיוק בגלל זה הרגולטורים,
ובנק ישראל בראשם, חייבים
לדעת מה קורה בתוך הנתונים.

לכן, אחד הפרמטרים החשובים ביותר שהמדינה יכולה לעקוב אחריהם הוא מה גובה ההחזר החודשי של האנשים שלקחו הלוואות ביחס לנטו שלהם

עמותת פעמונים מלווה בהתנדבות משפחות שהסתבכו בחובות במטרה לסייע להן.
לפי הנתונים שלה, למשפחות ישראליות רבות ישנם חובות כבדים נוסף על המשכנתא שלהן

* בלחיצה על אזור במפה תוכלו לראות מה גובה החובות הממוצע של אנשים שונים, בעלי הכנסה שונה


מעמד הביניים העליון לוקח על עצמו חובות גבוהים יותר מאשר בעשירון העליון
galil region haifa region natanya region telaviv region jerusalem region shomron region negev region

הכנסה חודשית של משק הבית (באלפי שקלים)

היקף החובות (באלפי שקלים)

מאז 2008, בגלל עליית מחירי הדירות, גם החובות של הישראלים לבנקים זינקו.
חלק מהעלייה היא בגלל גידול במשכנתאות אבל חלק אחר הוא בגלל שהישראלים התחילו לצרוך יותר על בסיס הלוואות ״לכל מטרה״ מבנקים ומחברות כרטיסי אשראי

94% מהחובות של הישראלים הם לבנקים, שפועלים במשק לא תחרותי
כלומר, אנחנו לוקחים יותר הלוואות וגם משלמים עליהן מחיר גבוה

מאילו גופים הישראלים לוקחים הלוואות?

חלוקה ממוצעת לפי מקור ההלוואה לשנת 2015

קראו עוד

הנתונים שבנק ישראל אסף מעידים שהעניים לוקחים על עצמם סיכונים גדולים יותר כדי להגיע לדירה, פשוט כי אין להם ברירה אחרת. מה שכן, הנתונים האלה עדיין לא מגלים אם לאנשים האלה יש הלוואות נוספות, ואם כן מה מצבן. הנתונים האלה חיוניים, שכן אנשים רבים לא מגיעים בכלל להון העצמי שנדרש בשביל לקבל משכנתא מהבנק, ובמקרים רבים לוקחים הלוואות נוספות, מהבנק או מגופים אחרים, רק בשביל לקחת משכנתא. את התמונה הזו חייבים לשרטט.

לאחרונה בנק ישראל התחיל לאסוף נתונים. למשל, הוא התחיל לבקש מהבנקים מידע על האנשים שלוקחים משכנתאות, בשביל לזהות מי האנשים האלה. זו הסנונית הראשונה ורק תחילתה של הדרך הארוכה שבנק ישראל צריך לעבור בשביל לגבש את התמונה הכוללת בשוק הזה.

אז בנק ישראל אוסף נתונים אבל לאט מאוד, ובינתיים בועת החובות ממשיכה להתנפח. הישראלים לוקחים הלוואות רק בשביל שיוכלו לקחת משכנתא, הורים לוקחים הלוואות בשביל הילדים, וגם המינוס מעמיק.

אם יהיה פה מיתון והאבטלה תעלה, הבועה הזו עלולה להתפוצץ, בינתיים היא ממשיכה להתנפח.

אם יהיה פה מיתון והאבטלה תעלה, הבועה הזו עלולה להתפוצץ בינתיים היא ממשיכה להתנפח.

בזמן שקראתם את הכתבה הזו,


הר החובות של הישראלים עלה ב-


והצטבר ל-

שקל

שתפו!

הנתונים לקוחים מכלכליסט, מבנק ישראל ומעמותת פעמונים. תוכן: שאול אמסטרדמסקי, עריכה: אלון רייס. עיצוב: ליטל בר-נוי, אנה פוליוסוק, תכנות: קרן יעקב, מעוז תמיר