אוסף האמנות הסודי של פריז המאפייה שמשגעת את ניו יורק גבולות הכוח
של טרנטינו הספרים שמגדירים את הסטייל החדש המחול התפור של
אוהד פישוף ונועה צוק הסטודיו הדני שמייצר עיצוב בר־השגה והחנות
שעושה כבוד לעפרונות
פרונטלי:
מה שלוהט עכשיו
לכתבה המלאה
פריז נסיעות
בשבח הרודנות
אקססוריז
עקבים עם מוטציה
לכתבה המלאה
מערבון
החזק שורד
לכתבה המלאה
החיפושית השובבה
לכתבה המלאה
הג'ק שמרים את הענן
לכתבה המלאה
עיצוב
היי במומה
לכתבה המלאה
אמנות
תופרים מחול
לכתבה המלאה
הנוף של זאהה
לכתבה המלאה
קולנוע
כוח המשיכה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
צילום
מהרו, פן תחמיצו
ריהוט
סקנדינביה לנצח
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לב עופרת
לכתבה המלאה
תערוכה
המספריים של ליאורה
לכתבה המלאה
מנהטן
גלגל הצלה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
לכתבה המלאה
אופנה
הסטייליסטים
גם כשהיא מלקקת את הפצעים, פריז היא עדיין בירת התיירות העולמית, ובכלל זה אחת מבירות התרבות החשובות והיפות ביותר. כעת שב ונפתח אחד מאתרי האמנות הסמויים שבה: מוזיאון אוגוסט רודן, שבשלוש השנים האחרונות נסגר לשיפוצים. המוזיאון ממוקם באחוזה יפהפיה מוקפת גנים בלב סן־ז'רמן ששימשה כסטודיו של הפסל בעשור האחרון לחייו. רודן אחסן במקום את עבודותיו ואת אוסף האמנות העשיר שלו, שאותם תרם לממשלת צרפת. השיפוץ עלה כמעט 18 מיליון דולר, שמומנו ברובם באמצעות מכירת עבודות שלו. התצוגה כוללת 600 עבודות ובהן הפסלים "האדם החושב", "הנשיקה" ו"שערי הגיהינום"; וכן את אוסף הציורים המצוין של רודן, שכולל עבודות של ואן גוך, מונה, רנואר ומונק.
מותג הנעליים הפיסוליות יונייטד ניוּד משתף פעולה עם המעצב פרנסיס ביטוֹנטי, שפיתח אלגוריתם מיוחד שמשלב "מוטציות" בעיצוב ויוצר כל זוג באופן ייחודי ושונה. העקב מודפס במדפסת תלת־ממד ומצופה זהב, החלק העליון עשוי עור
"שמונת השנואים" ("The Hateful Eight"), שיעלה בינואר, שב ומוכיח את מעמדו הייחודי של קוונטין טרנטינו: אף שז'אנר המערבונים כמעט נעלם, זהו המערבון השני ברציפות שלו אחרי "ג'אנגו ללא מעצורים". מדוע טרנטינו זכאי לחוקים משל עצמו? אולי מכיוון ש"ג'אנגו" היה הצלחה גדולה: למרות רגישויות הפוליטיקלי קורקט, הסרט הכניס 425 מיליון דולר וזכה בשני פרסי אוסקר.
טרנטינו נמצא כעת בשיא כוחו. מי שמכיר את ההיסטוריה של הקולנוע מודע לדפוס של במאים מהמרים־מתאבדים שמגבירים את רף הסיכון מפרויקט לפרויקט עד לקריסה (למשל, ד. וו. גריפית או פרנסיס פורד קופולה). קשה להאמין שטרנטינו יקרוס הפעם, אבל ברור שההימור גדל.
העלילה הקאמרית מתרחשת רובה בלוקיישן אחד, כאשר גלריית דמויות מוצאות מחסה מסערה בבקתה בודדת. המתכונת של גילוי ועימות מחזירה את הצופים ל"כלבי אשמורת", אך הפעם הוא הופך את האינטימי לאפי — הן מבחינת אורך הסרט, והן בהחלטה לצלם באולטרה־פאנוויז'ן 70 מ"מ, טכנולוגיית צילום בפילם מדהימה. הפילם מת? לא אצל טרנטינו.
ארז דבורה
בתערוכה "כוח מגן: חרפושיות מצריות מאבני חן", שתיפתח ב־23 בנובמבר במוזיאון היהלומים ברמת גן, מוצגים תכשיטים מעניינים מאוספי מוזיאון ישראל שבמרכזם חרפושיות — קמעות בצורת חיפושיות זבל שהיו נפוצים במצרים הקדומה, וגילמו תקווה לצמיחה מחודשת. החרפושיות עשויות זהב ואבני חן כמו לאפיס לאזולי וג'ספר, שיוחסו להן משמעויות מאגיות. חלק מהן נושאות כתובות מיוחדות ושימשו בטקסים דתיים. עוד יוצגו בתערוכה תכשיטים מצריים עתיקים ותכשיטים ויקטוריאניים שבהם משובצות חרפושיות שמציתות את הדמיון. עד 29 באפריל.
עילית מינמר
תערוכה חדשה בוחנת את המחקר המעמיק שמאחורי הקסם הקליל של פיקסאר
קל להתפתות לקסם המתוק של פיקסאר, חברת האנימציה הממוחשבת של דיסני: מאז וודי ובאז ב"צעצוע של סיפור" הראשון (1995), שחולל מהפכה בעולם הסרטים המצוירים, פיקסאר הביאה למסכים שורה של גיבורים שובי לב. אבל הקסם הילדותי הזה מסתיר מאחוריו מחקר אובססיבי ותשומת לב פנאטית לפרטים — ואת אלו חושפת עתה תערוכה חדשה שעולה במוזיאון קופר־יואיט לעיצוב שבמזרח מנהטן
כך, למשל עוצבו הנמלים מ"באג לייף" לפי הפרופורציות שהגדיר לאונרדו דה וינצ'י, וצבעי הנוף המערב־אמריקאי ב"מכוניות" נבחרו מדוגמיות עפר שנאספו לאורך כביש 66. התערוכה כוללת 725 איורים, ציורים וסטורי־בורדס. עד 7 באוגוסט.
ציור של העכברוש רֵמי מ"רטטוי"
התכנון של הרובוט וול־E
סקיצות של וודי מ"צעצוע של סיפור"
חברת HAY, המתמחה בעיצוב דני משובח, נמצאת בפריחה: אחרי שני שיתופי פעולה מוצלחים עם האחים בורולק ועם רשת האופנה COS היא מתחילה למכור מוצרים בחנות היוקרתית של מוזיאון MoMA. המחירים סבירים: 10 דולר לחפיסת קלפים יפהפיים, 28 דולר לספל שנראה ומרגיש כמו נייר מקופל.
במסגרת מופעי "הרמת מסך" מציגים האמן הרב־תחומי אוהד פישוף והכוריאוגרפית נועה צוק את "גן הדקות", יצירה לארבעה רקדנים. זו הפעם הראשונה שבני הזוג, שיצרו עד כה רק בחו"ל, מעלים מופע משותף בארץ. "זו הזדמנות בשבילנו לעבוד עם רקדנים שהם חלק מאותה תרבות מחול שמתוכה אנחנו באים", אומר פישוף, המתאר תהליך עבודה לא שגרתי: "במשך כמה חודשים יצרנו עבודות קטנות, ריקודים קטנים, שכל אחד מהם ארך דקה. כל ריקוד כזה הוא יחידה סגורה עם התחלה, אמצע וסוף. יצרנו איזה 30 חתיכות כאלו ולא ידענו מה נעשה איתן. בסוף הן התמזגו אחת בתוך השנייה".
ב־19.11 בתיאטרון ירושלים, וב־21.11 במרכז סוזן דלאל. במסגרת הערב תוצג גם עבודתה של אלה רוטשילד "12 צ'קים דחויים", העוסקת במצוקת הדיור.
מור גורדון
האדריכלית־הכוכבת זאהה חדיד כבר בנתה מבנים מבריקים ויקרים עד טירוף, כמו מרכז התרבות של באקו באזרבייג'אן — אבל אחרי שהתוכנית הגרנדיוזית שלה לאצטדיון האולימפי בטוקיו נגנזה משיקולי עלות, היא תיעלה את היצירתיות לאפיקים צנועים יותר. היצירה האחרונה שלה היא מוזיאון מֵסנר להרים בקוֹרוֹנֵס שבדולומיטים, אחד משישה מוזיאונים כאלה שהקים ריינהולד מסנר האגדי, מגדולי המטפסים בהיסטוריה. בלב המבנה הצנוע עומדות גלריות שחפורות בתוך צלע ההר, ומשאירות את קדמת הבמה למשטחי תצפית עם נוף עוצר נשימה.
"ליד הים" של אנג'לינה ג'ולי מציע פיתוי רב־עוצמה ליצר המציצנות של הצופים.
בסרטה החדש "ליד הים" אנג'לינה ג'ולי לא רק מביימת את עצמה אלא גם את חציו השני של הזוג הזוהר בעולם: בן זוגה בראד פיט.
הזוג התגבש מבחינה רומנטית מאחורי הקלעים של "מר וגברת סמית'" (2005),אך מאז השניים לא הופיעו יחדיו. אז נכון שג'ולי מצהירה שהסרט הוא לא עליה ועל פיט, אבל הצופים, מן הסתם, יגיעו כדי לזכות בהצצה אינטימית לדינמיקה הזוגית שלהם. בדוגמאות מפורסמות קודמות —אליזבת טיילור וריצ'ארד ברטון ב"מי מפחד מווירג'יניה וולף" (1966), או תום קרוז וניקול קידמן ב"עיניים עצומות לרווחה" (1999) — הוכח כי המראה של שני כוכבים גדולים בגרסה של הזוגיות שלהם מהווה אטרקציה רבת־עוצמה.
ארז דבורה
מוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון מציג בימים אלו רטרוספקטיבה מקיפה מעבודתיו של אירווינג פן, מגדולי הצלמים של המאה ה־20. פן מוכר בזכות צילומי האופנה שלו (הוא עבד שנים ב"ווג"), הפורטרטים האיקוניים וצילומי טבע דומם. “Irving Penn: Beyond Beauty" כוללת צילומי רחוב משנות השלושים, נופים של הדרום בארצות הברית שצילם בשנות הארבעים, פורטרטים של סלבריטאים וצילומים שלא נחשפו בעבר, ובכלל זה סרטי 8 מ"מ שבהם תועד פן על ידי רעייתו.
אירווינג פן: במראה סדוקה (דיוקן עצמי)
ניו יורק, 1986
אשת אֵנגָה יושבת,
ניו גיני, 1970
פה (לוריאל),
ניו יורק, 1986
"לילו", כורסה שעיצבה פטריסיה אורקיולה עבור חברת מורסו, היא מחווה לריהוט הסקנדינבי המופתי של שנות ה־50. התוצאה אלגנטית להפליא
274 סוגי עפרונות מסודרים בצנצנות זכוכית שקופות, בחנות קטנטנה ומקסימה שנפתחה לפני כמה חודשים במנהטן. אפשר למצוא שם עפרונות נדירים מיפן, עפרונות ריחניים מפורטוגל, הדגם שהיה אהוב על הסופר ג'ון סטיינבק, ודגמי וינטאג' שיוצרו בתקופת מלחמת העולם השנייה. בעלת החנות, קרולין וויבר, רק בת 24 (ומעוטרת בקעקוע של עיפרון על הזרוע), פתחה את העסק בתחילה כאתר והופתעה מכמות המתעניינים והרוכשים. "גיליתי שיש המוני חובבי עפרונות, ואפילו פודקאסט שמוקדש לתחום", היא סיפרה לאחרונה. "אתה פשוט לא מקבל את אותה התחושה כשאתה כותב בעיפרון עץ במקום בעט. אני גם אוהבת לחדד: הריח נהדר, ואתה גם יכול למחוק את מה שכתבת".
המאיירת המוערכת ליאורה גרוסמן מציגה בימים אלו בחנות העיצוב היפואית "אסופה" את "מאיירת־גוזרת־מדפיסה", פרויקט מרהיב שעליו עבדה בשנתיים האחרונות. גרוסמן יצרה עם הסופרת רונית חכם את הספר "ויקי בום", שגיבורתו היא ילדה־ארנבת. גרוסמן, שמתמחה באיור ידני,החליטה לנסות הפעם משהו חדש: "החלטתי לעבוד עם מגזרות נייר שצבעתי ביד — למשל, בציור של העץ גזרתי עשר שכבות של עלים ושילבתי אותן זו בזו. כל עלה וכל גבעול דשא צבוע משני הצדדים. מפני שאלו מגזרות נייר, הצל נפל באופן טבעי". בתערוכה יוצגו האיורים המקוריים. עד 26 בנובמבר.
מור גורדון
הנה קלישאה נכונה: הריחוק מהבית תמיד מעורר געגועים ומדרבן לחשוב על המושג "בית". כך קרה גם לאמנית נעמה ערד כשנסעה ללימודי אמנות בשיקגו,וחזרה עם התערוכה "הר שולחן", שמוצגת עתה במוזיאון תל אביב. ניכר כי החיים בשיקגו השפיעו רבות על עשייתה: "הסטודיו שלי היה ממוקם בין הום דיפו לחנות טארגט, ושם אפשר לקנות הכל וגם להזמין הביתה. זה מה שהתחלתי לעשות". מרכיב אחר שמתבטא בתערוכה הוא תרבות "עשה זאת בעצמך" האמריקאית. בהתאם העבודות עשויות מחפצים ביתיים יומיומיים שהוסבו למשהו אחר. יש בשיבושים האלה משהו מוזר, ואפילו מאיים, אבל גם הרבה אירוניה. עד 27 בפברואר.
דנה גילרמן
ניו יורק היא טוענת רצינית לכתר האדישה שבערים: קשה מאוד לסחוט ממנה הפתעה או התפעלות. אבל זה בדיוק מה שעושה כעת סֵדֵל'ז, מאפייה קטנה בצפון סוהו, ועוד עם המאכל הלאומי של יהדות ניו יורק: בייגל. מליסה וולר עבדה בעבר בפֵּר־סֵה וברוברטה, שניים מהביסטרואים הטובים בעיר, אבל ב־2013 פרשה והתמסרה לאפייה. היא הקימה דוכן בייגלים שהיה ללהיט מיידי, ולאחרונה נהפך להכלאה מלבבת בין מאפייה, מעדנייה, דיינר וביסטרו. בין היתר תמצאו שם בבקה (עוגת שמרים־שוקולד) אלוהית, רוגעלך מופלאים, וסלטים מצוינים לצהריים — אבל אסור שתפספסו את הבייגל ולאקס, שיביאו אתכם לידי דמעות.
המעצבות יעל רוזן ואורלי כהן־אלורו ממותג התיקים "כיסים" חברו לשים אדרי, מוזיקאי ומעצב הבית של בוטיק הטקסטיל "שכטר", ליצירת קולקציית קפסולה של תיקים במהדורה מוגבלת. התיקים מיוצרים מבדי ריפוד של שכטר בטקסטורות ובסוגי אריגה שונים בגוני שחור ולבן, כחול ולבן ודגם קטלוניה בצהוב אתני. 295–850 שקל בחנויות כיסים ושכטר
עילית מינמר
סקוט שומאן וגראנאס דורה, שני בלוגרי האופנה המובילים, מוציאים ספרים חדשים
סקוט שומאן, מחלוצי צילום אופנת הרחוב והאיש שמאחורי בלוג האופנה המשפיע בעולם, "הסרטוריאליסט", הוציא את ספרו השלישי: "The Sartorialist X". הפעם הוא נטש הפעם את רחובות בירות האופנה והרחיק לתרבויות אחרות שם בחן את מושגי היופי והסגנון. בספר הזה נדמה שתשומת הלב הנדירה של שומאן לפרטים, שהקנתה לו את השפעתו העצומה, מגיעה לשיאה.
ממש במקרה משיקה כעת גם גראנאס דורֵה, זוגתו לשעבר של שומאן ובעצמה סופר־בלוגרית, את ספרה הראשון "Love, Style, Life" שגם הוא כמו הבלוג שלה מלא שיק וחן.
עילית מינמר
שומאן וצילום מהספר שלו. תשומת לב נדירה לפרטים
דורה והצצה לספר שלה. טונות של שיק וחן