להזדקן בכבוד
מה שהתחיל כניסיון של יונתן קרן ודורון בדוח לשמור על עור הפנים שלהם והשיער שמעטר אותו, נהפך במהרה ל"מעפילים" — חברה ביתית שמפיקה מוצרי טיפוח טבעיים לבעלי זקנים עם רוח נוסטלגית ושאיפה ליצור כאן אסתטיקה גברית חדשה. בעידן שבו שְֹעַר הפנים זוכה לעדנה מחודשת יש לכם מנדט לגדל זקן
מיכל פלטי || צילומים: לירון אראל
הזקן העבות של יונתן קרן הוא הצהרה אופנתית, התחביב שלו וגם המקצוע שלו, והוא כלל לא מתפלא על הבורות המסוימת הפושה בציבור הרחב בנוגע לשערות המעטרות את פניו. הזקן הזה הוא גם העילה להרפתקה היזמית שאליה יצא לדרך לפני חצי שנה. אז הוא ודורון בדוח, בן זוגו ושותפו, סגרו חדרים בבית אחותו של קרן, מור, והפכו אותם למיני־מפעל של מותג הלואו־טק היפה מעפילים, שם הם מייצרים באינטנסיביות שמן, סבון, שמפו, מרכך שיער ווקס לזקן. "אם גבר יפסיק להתגלח, זקנו לא יגדל ללא גבול", קרן מסביר בסבלנות. "גידול הזקן נעצר בשלב כלשהו, זו שאלה של מזל וגנטיקה".
כבר לפני כשנתיים התחיל קרן (31) להאריך את הזקן. הוא היה אז הבעלים של חברת הפקות מוזיקה בשם קסטה וחובב אסתטיקת רטרו של ימי המנדט הבריטי. "תמיד הייתי מזוקן במידה מסוימת, ולפני שנתיים התאהבתי בזקן לאטי והתחלתי להאריך אותו", הוא מספר. במקביל החל לעבוד בחברת ההייטק וויקס והוא משמש בה היום מנהל השיווק לתחום המוזיקה ומשווק אמצעים שמסייעים למוזיקאים לבנות אתרים. "בחברה שלי יש עוד מזוקנים, אבל לא הרבה במראה שלי", הוא אומר.
כשהתחיל לטפח את הזקן, התוודע לראשונה לשמן לזקן. "השמן מונע גירודים, הוא מונע מהעור להתייבש והופך את חוויית גידול הזקן למוצלחת יותר. יש רבים שלא מגדלים זקן מפני שהם נשברים בדרך, לא נעים להם. השמן פותר את העניין הזה".
קרן נתקל בשמן בעיקר בארצות הברית. שם טיפוח גברי בסגנון שנות החמישים מקובל מאוד, הוא אומר. "גבר שמעוניין לטפח את עצמו בארץ, אפילו קצת, הצורך שלו באסתטיקה נתפס מיד כמטרוסקסואלי, כמעט נשי. דורון ואני חיפשנו את האסתטיקה הגברית של התערים, הקצף החם, הטי־שירטס והג'ינס".
תמונות מתערוכת "פרחים זה גברי", שהופקה על ידי מעפילים
דורון בדוח, יונתן קרן ומור קרן. "יש רבים שלא מגדלים זקן מפני שהם נשברים בדרך, לא נעים להם. השמן פותר את העניין הזה"
(צולם בסלון האירועים הקומה הרביעית בתל אביב)
קרן: "אני בחור קצת אובססיבי. רציתי שמן אתרי שמופק מאשכולית, אז קניתי עשרה סוגים ובדקתי אחד־אחד. רכשתי סט מבחנות, ערבבתי, ועשיתי ניסויים לשחזור המידות המדויקות"
אסף גורליק, הברברייה: "תמיד הספר או הספרית עשו לי טובה והגניבו אותי בין לקוחות נשים, באלתור, ומה שיצא — יצא, בהבטחה שזה יגדל בעוד שבועיים. רציתי לתת כבוד לתספורת הגברית, כמו פעם"
בית הבד
בנסיעותיו לחו"ל החל להביא לעצמו שמן זקן בכל הזדמנות. יבוא השמן נהפך לשגרה, וגם מעגל החברים שלו שצרכו את המוצר התרחב, עד שבדוח, גם הוא עובד בוויקס (כמעצב) וגם הוא עטור זקן, הציע לו להתחיל לייצר את השמן האהוב עליו באופן עצמאי.
"אני בחור קצת אובססיבי. רציתי שמן אתרי שמופק מאשכולית, אז קניתי עשרה סוגים ובדקתי אחד־אחד. רכשתי סט מבחנות, ערבבתי, ועשיתי ניסויים לשחזור המידות המדויקות", אומר קרן.
כך, את כל מוצרי הקוסמטיקה הוא מייצר לגמרי בעצמו, בעירוב מדוד שהוא מקפיד לחזור עליו. חומרי הגלם הטבעיים הם שמנים אתריים בעירוב סבון איכותי וסמיך במיוחד. קרן מספר כי השמנים שהוא רוקח טבעיים לחלוטין (בשונה מהמקובל בתחום הטיפוח, גם השמפו והמרכך של המותג מכילים כמות רבה של חומרים טבעיים). "כל שמני הזקן מורכבים משמני בסיס, כמו שמן שקדים או זרעי ענבים, ושמנים אתריים לניחוח, כמו שמן אשכולית, לוונדר, ברגמוט. כשהרכבתי את השמנים, הסתובבתי בכל הארץ כדי למצוא את הטובים ביותר. כדי לבחור שמן אשכולית, לדוגמה, ניסיתי לפחות שישה סוגים עד שמצאתי את הסוג האהוב עליי. מאז אנחנו רוכשים כל שמן אצל הספק הרלבנטי".
חברים שראו אותו רוקח וטורח החלו להזמין בקבוקים. "קניתי מאה בקבוקים עם פיפטות, וחשבתי שזה יספיק לי לשנה, אבל הבקבוקים נגמרו בתוך שבוע".
כל גל נושא מזכרת
זה הרגע שבו הבינו יונתן קרן ודורון בדוח כי יש ביקוש למוצר שהם אוהבים כל כך. "דורון הוא מעצב וממתג. ישבנו וחשבנו על המותג שאנחנו רוצים ליצור: חיפשנו רוח ישראלית שורשית, התרפקות על היסטוריה אמיתית. רצינו ליצור מותג שיעורר הזדהות ויהיה קשור למקום שאנחנו חיים בו. הגענו לשֵם מעפילים, וכל מוצר במותג נקרא על שמה של אונייה שהביאה מעפילים לארץ ישראל: תיאודור, אקסודוס, אטלנטיק, פסיפיק ולוס קרלוס". השם מעפילים, לדברי קרן, "צופן בחובו התרפקות על התקופה שבה היו פה גם סגנונות אחרים, אסתטיקה אירופית יותר, אופטימיות".
צילום: דורון בדוח
היסטוריה עם זקן
המראה המזוקן סלל מזמן את דרכו למיינסטרים וכבר אינו נחלתם הבלעדית של בני ה־20. יעידו על כך אינספור ספרים ומחקרים שנכתבו עליו בשנים האחרונות (אחד מהם, מהאוניברסיטה הבריטית אקסטר, אפילו גורס שהוא בדרכו החוצה). "במשך ההיסטוריה הבחירה אם לגדל זקן או להיות מגולח למשעי רחוקה מלהיות ניטרלית", אמר ל"גרדיאן" הבריטי הסוציולוג סטיבן היס, שחקר את המשמעויות החברתיות והפוליטיות של שְׂעַר הפנים שבמרוצת השנים. "זקן שידר עוצמה וכבוד ולא היה נחלת הכלל". הפרעונים, לדבריו, עטו זקנים מזויפים לא רק כדי לשדר חוכמה, אלא גם כי ייחסו להם תכונות של קדושה וקרבה לאל. באירופה של סוף המאה ה־19 התהדרו מנהיגים ומצביאים בזקן עבות ומטופח. "קובעי מדיניות הביעו את נוכחותם באמצעות שְׂעַר הפנים", קובע היס.
לאחר מלחמת העולם הראשונה נעלם הזקן לגמרי — אולי כי הזכיר למי ששרד אותה את הקשיים הנוראים במלחמה ואת השוחות של אירופה. הוא שב בשנות השישים עם ההיפים כחלק מהחזרה לטבע. יש המפרשים גם את החזרה הנוכחית של שְׂעַר הפנים הגברי לכמיהה של בני המאה ה־21 אל הבסיסי והטבעי. "זה חלק מתגובת נגד לעולם הווירטואלי", הסבירה ל"הארץ" חזאית הטרנדים לי אדלקורט בביקורה כאן. "ככל שמצטרפים עוד ועוד מסכים לחיינו, אנחנו מחפשים משהו אורגני, פרימיטיבי וחומרי".
הברברייה (למעלה מימין: אסף גורליק וזיו פרידמן). טיפול כמו במספרות גברים ישנות: מגבות חמות, קצף גילוח, תער וכוס בירה
צילומים: תומי הרפז
האסתטיקה שחיפשו בדוח וקרן בעלת אפיון ברור: מחווה למותגי עבר, נוסטלגיה וכבוד להיסטוריה של המותגים בארץ. המותג יכול לשכון בבטחה לצד חנות אתא המתחדשת ברחוב אלנבי, ואם אפשר — שיהיה רחוק ככל האפשר מפלסטיק, מתרבות צריכה עכשווית ומתכלה ומחומרים סינתטיים.
בתהליך החשיבה והמחקר החזותי, מספר קרן, "אספנו דימויים מעולמות התוכן של תקופת ההעפלה והמנדט — בולים, חותמות ודברי דפוס שקשורים לספינות מעפילים. ניסינו לדמיין את ארון התרופות על אוניית המעפילים כדי לתכנן איך בדיוק ייראה המותג שלנו. הגענו לעולם של בתי מרקחת ותרופות, אבל ידענו שאנחנו לא רוצים לייצר מותג וינטג', אלא לקחת משם השראה ולהביא את זה לתקופה שלנו".
במסגרת החזרה לזקנים העבותים והניסיון להבליט את עצמם במרחב הפיקו השניים גם תערוכה בבר כולי עלמא, שלה קראו "פרחים זה גברי", והצטלמו אליה ידוענים מזוקנים בתמונות ענוגות עם פרחים, שאמורים לבטא את השימוש שהם עושים בחומרים טבעיים. כך התייצבו לפני עדשת המצלמה של לירון אראל — השף אסף גרניט, המוזיקאי יוסי מזרחי, הכדורגלן דני עמוסי, הפעיל הפוליטי אלון־לי גרין, היזם אסף גורליק ועוד. כולם הצטלמו בביתם של שני היזמים על רקע קיר מכוסה בסדין לבן, והתוצאה נקייה ומינימליסטית להפליא.
מהצוואר ומעלה
מרגע זה החלו העניינים להתגלגל במהירות, ושעותיו של יונתן קרן התמלאו במזיגת שמנים אתריים, שמפו וסבון לבקבוקי זכוכית. "את בקבוקי השמן למילוי אין בארץ", אומר קרן. "יש דברים דומים, אבל אין בקבוק כמו שאנחנו אוהבים, אז אנחנו מזמינים אותם מחנות בארצות הברית. אנחנו לא מתפשרים על שום פרט בתהליך קבלת ההחלטות. רצינו ליצור מוצרים איכותיים שאנחנו היינו רוצים להשתמש בהם. לכן בחירות שיכולות להיתפס כקטנוניות או עקשניות הן בדיוק אלה שיגרמו למוצר שלנו להיות כזה שאנחנו עומדים מאחוריו במאה אחוז".
זקן ההיפסטרים מככב בשער "הניו יורקר". המאייר תומר חנוכה: "זקן גדול דורש מחויבות"
הזקן הנכון
השלב הנוכחי באבולוציה הנפתלת של שְֹעַר הפנים הוא המרשים מכולם: super beard, זקן עבות, סמיך ומטופח. אותו זקן מפואר, שכבר אינו נחלת היפסטרים בלבד, תועד לאחרונה באיור נפלא של תומר חנוכה לשער המגזין "הניו יורקר", שבו נראים ניצבים ברכבת התחתית של ניו יורק בחור חילוני ועדכני מאוד וחסיד יהודי חרדי, ולשניהם אותו הזקן. חנוכה אמר לשבועון: "זקנים בוהמייניים חוסכים את זמן הגילוח, אבל זקן גדול דורש מחויבות, ומוסיף כובד לכל מבנה פנים".
באיור שלו חנוכה משתמש בזקן ארוך כדי לסמל קונוטציות דתיות ואף פנאטיות דתית. בצרפת למשל הזקן מקושר כבר שנים עם האסלאם הקיצוני, ועל פי חוזר שהפיצו השלטונות במערב המדינה בשנה שעברה, סימן ההיכר הראשון לזיהוי ההתקרבות לאסלאם קיצוני בקרב סטודנטים הוא "זקן ארוך לא מסודר (ושפם מגולח)".
גם בישראל אפשר להבחין בקלות בין זקן מטופח ועבות ובין זקן המגודל מסיבות דתיות, בעיקר כי האחרון אינו גזוז בתשומת לב מספקת — לא ברור למה — והוא מין גידול פראי שנוצר רק בשל המצווה "לא תשחית את פאת זקנך". ואכן, נראה כי אין מישהו שהופתע יותר מהמראה המטופח המזוקן מאשר אלה שכל חייהם מגדלים זקן בעיקר כי אין להם כל ברירה אחרת.
מי שעוזרת לקרן ובדוח לעמוד מאחורי המוצר היא מור, אחותו של קרן. "למרבה המזל אחותי היא עורכת דין במקצועה שהתלהבה מהמוצרים והסכימה ליטול על עצמה את מלאכת השיווק, מפני שאני כבר הרגשתי שאני טובע בבקבוקים, כמו ב’שוליית הקוסם’", צוחק קרן.
מעפילים התחילה לשווק את המוצרים באתר אינטרנט ייעודי (maapilim.com) ובבתי עסק שונים ברחבי תל אביב, ומספר הלקוחות הנוכחי שלה מוערך במאות.
מקום אחד מרכזי שבו נמכר המותג הוא הברברייה, "מספרה שמתאימה לקו שלנו", אומר קרן. הברברייה, שהקים אסף גורליק ברחוב דיזנגוף 130 בתל אביב וכעת נפתח סניף נוסף שלה ברחוב הרצל 5 בעיר, היא התגלמות של מותג המעפילים בְּמספרה.
גורליק, מזוקן בעצמו, אומר שהוא הקים אותה מתוך רצון "לדאוג לגברים מקו הצוואר ומעלה ולהפוך את התספורת שלהם למשהו שאינו מוצר זול כלשהו במספרת נשים". לדבריו, "תמיד הספר או הספרית עשו לי טובה והגניבו אותי בין לקוחות נשים, באלתור כלשהו, ומה שיצא — יצא, בהבטחה שזה יגדל בעוד שבועיים. אני רציתי לתת כבוד לתספורת הגברית, כמו פעם".
הברברייה היא מספרה שבה מגלחים את הלקוחות בתער, מקצצים את זקנם במספריים שיובאו במיוחד לצורך זה וגם עושים להם תספורות קלאסיות, כשהם ישובים על כורסאות ספר קלאסיות בנות 70 לפחות. הלקוחות זוכים לטיפול כמו במספרות גברים לפני עשרות שנים: מגבות חמות, קצף גילוח, תער ו"אנשי מקצוע שהוכשרו במיוחד לעבודה".
גורליק, מפיק טלוויזיה בהכשרתו ויזם, אינו ספר גברים ואף לא קרוב לכך, אך כמו היזמים ממעפילים הוא זיהה את הצורך במספרת גברים בעלת קו מובהק בתל אביב. "הבאנו לארץ את מייקל קונטוס מלונדון, מדריך ראשי בבית הספר לברבֶּרים — ספרים המתמחים בראשם ושערם של גברים — והוא שהכשיר בקורסים מיוחדים את הספרים שעובדים אצלנו. רובם עזבו עבודות אחרות ופנו להיות ספרים", הוא מתגאה.
כל מסתפר (וגם מסתפרת שחושקת בתספורת קלאסית קצרה) מקבל גם כוס בירה שפירא וזוכה לטיפול הולם. כיום כבר יש בשתי המספרות תשע עמדות ש"מלאות כל הזמן", לדבריו. גם גורליק, כמו קרן, חובב נוסטלגיה ורטרו, ותחביבו הוא שיפוץ אופנועים ישנים שבוודאי ימצאו בקרוב את מקומם בעסק נוסף. המנדט הבריטי מעולם לא נראה קרוב יותר.
קרן: "השם מעפילים מגלם התרפקות על תקופה שבה היו פה גם סגנונות אחרים, אסתטיקה אירופית יותר, אופטימיות. בעיצוב אספנו דימויים מעולמות התוכן של תקופת ההעפלה והמנדט: בולים, חותמות ודברי דפוס שקשורים לספינות המעפילים"