בניין כל-ישראלי
לא רק מרפסת שמש
איך ייראה הבניין
הכל-הישראלי
גל הבנייה האחרון הביא עימו בניינים שנראים שכפול מדויק זה של זה: קוביות בטון, מרפסות שמש, לובי גדול, דירות 4 חדרים וניאגרה תלויה. הבניינים אולי מתאימים לקצב הבנייה המהיר בפרברי הערים, אך הם לא עונים על צורכי כלל האוכלוסייה ואין בהם בשורה חדשנית.
"מגזין כלכליסט - Digital" פנה לחמישה אדריכלים מובילים, וביקש מהם שרטוט ראשוני לבניין המגורים הכל-ישראלי החדש, בהתחשב בפרמטרים שונים כמו הצפיפות ההולכת וגדלה, הטעם הישראלי, התאמה למגוון אוכלוסיות, תנאי האקלים וכל קריטריון רלבנטי אחר.
התוצאה: בניינים אוטופיים, חברתיים ומתחדשים, שמתחשבים בטעם הישראלי הנפוץ, וכוללים שלל רעיונות ששווה לאמץ ולהטמיע בדור הבא של הבנייה.
האקולוגי
הבניין יספק את צורכי התושבים
אדריכל: אימן טבעוני, טבעוני אדריכלים ומהנדסים
נקודת מוצא: האתגר הגדול הוא השינוי האקלימי שצפוי במזרח התיכון (הטמפרטורה עתידה להגיע ל-60 מעלות צלזיוס). מלבד זאת, האוכלוסייה הולכת וגדלה, משאבי המים מועטים, ומבנה הערים כיום מחריף את ההתחממות הגלובלית
הבניין כאורגניזם
תכנון בניין לא צריך להתמקד בצורתו, אלא לראותו כחלק מתרשים זרימה מערכתי של שכונה דינמית, שצריכה להיות מסוגלת לא רק לצרוך משאבים, אלא לספק בעצמה חלקים מהם
עצי פרי ובריכות דגים
השכונה תאכיל את תושביה. חלק מהשטחים על הקרקע ועל גגות הבניינים ישמשו לגידול מזון וכך גם חלק מהבריכות, שישמשו לגידול דגה
השמש היא לא רק אויב
האנרגיה תגיע מפאנלים סולאריים, שיותקנו גם על גגות הבתים. העצים הרבים ישמשו גם לצל
חלוקת משאבים
הבניינים מחוברים זה לזה, על מנת שאם לבניין אחד עודף אנרגיה, הוא יוכל להעביר אותה לבניין השני
משפחתי וחיות אחרות
חיות משפיעות על האיזון האקולוגי ויש חשיבות לשמרן בתוך השכונה. תכנון בניין אקולוגי איננו בהכרח בנייה ירוקה, העוסקת במחזור. בבנייה אקולוגית הבניינים, האנשים והחי יוצרים מערכת מורכבת ומאוזנת
צפיפות - לא רק לגובה
האוכלוסייה גדלה ויש צורך לצופף את הבניינים והערים, אך זאת בכפוף למשטר הרוחות שמצנן באופן טבעי (עם המים בבריכות). נוסף על כך, צפיפות גבוהה מחייבת שדרוג תשתיות כדי לא להפוך את השכונה ל"סלאמס"
המתחדש
לשדרג את הבניין,
לשמור על האופי השכונתי
האדריכלית: סיגל סרוסי, מקום אדריכלות ובינוי ערים
נקודת מוצא: הבניין צריך להיות ממוקם בקונטקסט הישראלי העכשווי. אחד מהאתגרים הגדולים של הבנייה בשנים הבאות תהיה התחדשות של שכונות משנות החמישים והשישים. לשכונות הוותיקות אופי קהילתי שחשוב לשמר, לצד השדרוג של הבניין
תמהיל: מושכים משפחות
20% מהבניין יוקצו לדירות קטנות לזוגות והשאר יהיו דירות של 5-4 חדרים (ומרפסת) שמיועדות למשפחות
נא להסתפק ברכב אחד
לכל דירה יש חניה אחת בלבד (ולא שתיים) – כדי לעודד שימוש בתחבורה ציבורית, שתקיף את השכונה
מדרכות במקום עמודים
הבתים הישנים שמפנים את מקומם במסגרת ההתחדשות העירונית, הם בתים בני 3 קומות על עמודים. חלק משטח החזית שהיה תחום בעמודים יופנה לטובת הרחבת מדרכות. בנוסף – במקום הבתים הנמוכים, יוקמו בניינים בני למעלה מ-30 קומות.
הקהילה בבסיס
בבסיס הבניין יהיו מבני ציבור – מתנ"ס ופעוטון - שיתפסו כ-5-4 קומות, ויהוו מרכז קהילתי
העיצוב: בניין כנקודת ציון
הבניינים שנבנים במסגרת התחדשות עירונית עולים לגובה, בהתאם לכדאיות הכלכלית. הבניין המוצע גבוה ומהווה מעין "טוטם", נקודת ציון לשכונה. עיצוב הקופסאות של חזית הבניין משרת זאת על ידי משחקי אור וצל. נוסף על כך, העיצוב השונה של כל קופסה מראה את השוני בין הדיירים בבניין, החיים זה לצד זה
לשמור על שטחים ציבוריים
בסמוך לחזית הבניין יהיו שטחים ירוקים, ובהם גינות ושבילים להולכי רגל. שטחים אלו הם הלב שסביבו מתגבשת הקהילה
האוטופי
צמוד קרקע בשחקים
אדריכל: מעוז פרייס, פרייס אדריכלים
נקודת מוצא: מאז קום המדינה הטעם לא משתנה - כולם רוצים וילה. אז אם אי אפשר להביס אותם נצטרף, אליהם אבל במדינה קטנה כמו ישראל, גם הווילה צריכה להיכנס לתוך בניין
טעם ישראלי: גינה גם בקומה 20
צמוד קרקע שמאפשר טיפוח גינות נוי וחצר פרטית גם בקומות גבוהות
גובה: הצפיפות משחקת תפקיד
הבניין יעלה לגובה של 30 קומות לפחות, כחלק מאילוצי השטח של מדינת ישראל. בקומות העליונות ייהנו הדיירים מנוף ואוויר. צפיפות גבוהה יותר תאפשר גם יצירת מרקם תוסס
תכנון פנים: מודולרי
ה"וילות" שמהן יורכב הבניין יהיו מודולריות, עם אופציות לגדלים שונים לפי צורכי הרוכש – משפחה, צעירים, מבוגרים. הבסיס: בתים חד -קומתיים, כאשר רוכשים בעלי צרכי שטח גדולים יחברו שני בתים לבית דו-קומתי.
שטחים משותפים בבסיס
בקומות הנמוכות של הבניין יהיו שטחים ציבוריים לצורכי מסחר, חינוך ותרבות
הגגות ינצלו את אור השמש
שטח הגגות הרב ינוצל לשם הנחת פאנלים סולאריים לייצור חשמל לצרכים ביתיים
חנייה: בגובה ולא ברוחב
בלב הבניין יוקם מתקן מעליות רובוטי, שיעלה את המכונית אל מקום חנייה סמוך לבית. חניות מסוג זה כבר קיימות בעולם.
הרב ממדי
לנצל את השמיים ואת האדמה
אדריכל: גיל שנהב, שנהב כנען אדריכלים
נקודת מוצא: ישראל מדינה יפה, צעירה, עם שיעור ילודה גבוה. הולך להיות פה צפוף עוד יותר, ולכן כל בניין צריך למקסם את המרחב גם לצורכי מגורים וגם לצרכים קהילתיים
חניה: אין
הבניין יהיה ממוקם בסמוך לקווי תחבורה ציבורית ולרכבת. התלות של הישראלים ברכב הפרטי היא רעה חולה, ובתכנון עירוני נכון יש לתגבר את הנגישות והמגוון לתחבורה ציבורית
הגג: ישמש ריאה ירוקה
את שטח הגג ניתן לנצל לצורכי הקהילה גם כריאה ירוקה וגן נוי, וגם כגינת ירק קהילתית
פתרונות למגוון אוכלוסיות
החברה הישראלית הופכת להיות מורכבת יותר והבניין צריך לשקף זאת. במקום להפריד מהקהילה פלחי אוכלוסייה שונים (למשל מבוגרים), הבניין צריך לשלב אותם בתוכו: דירות קטנות וייעודיות לסטודנטים ולמבוגרים בקומות הנמוכות, לצד דירות מגורים למשפחות
עלייה לגובה
מגדלים הם לא רק מגורי יוקרה. גידול האוכלוסייה מחייב בנייה גבוהה יותר לעומת העבר. הבניין צריך להיות בעל 50-30 קומות
מתחת לאדמה: מתקנים לרווחת הקהילה
את השטח מתחת לאדמה ניתן לנצל לשלל צרכים קהילתיים: אודיטוריום וחדרי לימוד, אולם ספורט וחניית אופניים
עירוב שימושים: התעסוקה מתחת לבית
הבניין צריך לכלול נוסף על מגורים גם שטחי מסחר שיאפשרו התפתחות מרקם חיים עירוני, ומוסדות ציבור. אלו ייצרו מקומות תעסוקה
המאחד
הבניין שיקרב בין השבטים
אדריכלית: עליאל קיי, קיסלוב קיי אדריכלים
נקודת מוצא: החברה הישראלית שבטית, מורכבת, מגוונת, בעייתית ומדהימה. אין דימוי אחד שמייצג אותה. הקהילה יוצרת אדריכלות, אבל גם האדריכלות יוצרת קהילה: מטרת הבניין לסייע בקירוב הציבור שחי בו
הגג של כולם
הגג ינוצל לטובת דיירי הבניין – כחלל משותף, נעים וקליל
קומות שייוחדו לקהילה
בבניין יהיו דירות מגורים ולצידן בחלק מהקומות ימוקמו מבני ציבור וקהילה
משאירים את קומת העמודים
בבניין תהיה קומת עמודים, כמו בבנייני השיכונים שנבנו בשנותיה הראשונות של המדינה. קומת העמודים מאפשרת לדיירים להיפגש במקום מסתור מהשמש הישראלית וכך מכניסים את הרחוב לבניין
אפשר לוותר על החניה
הבניין מתוכנן ללא חניות כדי לעודד את הדיירים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולבחור בפתרונות כמו שיתוף רכבים ושיתוף אופניים
עולים לגובה באופן מתון
הבניין ה"עירוני הסטנדרטי" יגבה ויהיה בעל 7 קומות. לצידו יהיו גם מגדלים, היכן שהמגדל משתלב במרקם העירוני. בישראל של שנת 2017 אנחנו לא מתחילים מאפס, אלא מצופפים. הציפוף צריך להיעשות באופן מושכל. בין שמדובר בבניין או במגדל: הקומה התחתונה תהיה מרכז חי ותוסס לציבור
החוץ והפנים
הדברים המעניינים קורים במרחב הציבורי (למשל סדר פסח שדיירי הרחוב עושים יחדיו, או השוק התוסס), ובמרחבי הביניים: אלו שבין הפרטי לציבורי. לכן הבניין משופע באלמנטים שהם קצת בית וקצת רחוב והטשטוש ביניהם משמעותי - מרפסות מסוגים שונים, חללים פתוחים ופטיואים
ספרו לנו בתגובה מה חשוב שיהיה בבניין הישראלי. תגובות מעוררות השראה ישולבו במדור "חוכמת ההמונים" של "מגזין כלכליסט – Digital"
