דיוויד סטובר, מנכ"ל נובל אנרג'י
אחד מהאנשים החזקים בישראל כלל לא מחבב אותה
כיום כבר ברור שסטובר הוא אחד האנשים שיעצבו כאן את משק הגז בשנים הבאות, כי הוא מאלה שיקבעו אם הגז מלווייתן יופק, מתי, ולמי הוא יימכר. בניגוד לקודמו, בתפקיד, נראה שסטובר לא מגלה עניין רב בישראל: את ביקורו הרשמי האחרון כאן ערך כשכיהן כסמנכ"ל פיתוח בחברה, בעת מבצע צוק איתן; הוא הגיע אז לסבב פגישות, אבל אחרי יומיים מוכי אזעקות חזר לחוף מבטחים. אבל חוסר העניין שמפגין סטובר כלפי ישראל עומד ביחס הפוך לעניין שנובל מגלה בה. מאז דצמבר החברה הפעילה מאמצים ניכרים להשפיע על הממשלה בנושא מתווה הגז; אלו הגיעו לשיא בחודשים האחרונים, וכללו הפעלת גורמים דיפלומטיים אמריקאיים.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
היועמ"ש שהחליט לחקור
עו"ד יהודה וינשטיין הגיע לכס היועץ מהסקטור הפרטי, נתמך בידי תמריץ ממשלתי כפול: הראשון, לחזק את נקודת המבט הסניגוריאלית במשרד המשפטים; והשני, להתמודד עם הפוסט־טראומה מהקדנציה של מני מזוז, שהצעיד ראש ממשלה, נשיא ושרים בהמוניהם לספסלי הנאשמים. פרשיית רות דוד הגיעה אליו בישורת האחרונה של תפקידו — הוא צפוי לסיים אותו בינואר הקרוב. "לא העליתי על דעתי שאדרש להעמיד לדין אדם ששימש פרקליט מחוז", אמר במאי האחרון. לאחר שנתגלעה מחלוקת בין הפרקליטות לבין המשטרה בשאלה אם יש לחקור את התנהלותה של דוד בתקופה שבה היתה פרקליטת מחוז, וינשטיין הורה לעשות כן.
משה גורלי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
יובל שטייניץ, שר האנרגיה
איתן ששינסקי, יועץ לשר
משרתיהם של אדונים
עד לפני ארבע שנים הם היו צמד בלתי מנוצח: ד"ר שטייניץ כיהן כשר האוצר, פרופ' ששינסקי כיהן כיועצו הקרוב לענייני אנרגיה, ויחד שניהם קיפלו את כל חברות הקידוחים הגדולות וכפו עליהן מס חדש, ייעודי למאגרי גז, שהעלה את חלקה של הממשלה לתקרה חדשה לפיה מכל דולר קופת האוצר לוקחת 60 סנט. ארבע שנים לאחר מכן, מאגר לווייתן, שבעבורו נולדה "חקיקת ששינסקי", עדיין תקוע באדמה. נתניהו מינה את הצמד לקדם את המתווה שיאפשר את פיתוח לווייתן, ולמרות שלל התנגדויות, ותחת איומים אינספור, המתווה אכן נתפר — אלא שאז התגלה מאגר גז מצרי ענקי שמאיים להפוך את כל התוכניות ללא רלבנטיות.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
ברק אובמה, נשיא ארצות הברית
נשיא הסייבר הראשון
ההישג הטכנולוגי הגדול ביותר שניתן ליחס לנשיא ארה"ב ברק אובמה הוא קידומו של תחום הסייבר במדינה. נכון, גם קודמיו בתפקיד נדרשו לסוגיות סייבר, אך בתקופתו העימות הבין־מדינתי שמתרחש מאחורי מסכי המחשב תפס תאוצה. אובמה הוא הנשיא הראשון שהכריז שמתקפת סייבר על תשתיות קריטיות עשויה להיות עילה למלחמה — הצהרה שהגדירה הלכה למעשה את גבולות הסבלנות האמריקאית למתקפות מסוג זה. יש לו גם כישלונות בתחום, ובראשם הפריצה של האקרים סינים למאגר העובדים של הממשל, הכולל פרטים על עובדים בסוכנויות ביון.
רפאל קאהאן
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
עבדאללה מלך ירדן
הגנרל א־סיסי, נשיא מצרים
השיקולים הביטחוניים
גילוי מאגר הגז המצרי החדש לא שינה את המציאות: למצרים היו ויהיו עתודות גז גדולות בהרבה ממה שיש לישראל. ההבדל הפעם הוא ההבטחה שהגז הזה אכן יצא מהאדמה. אם זה יקרה, יתבטל המונופול האזורי של ישראל. עבדאללה וא־סיסי יכולים, בהינף עט, לאשר שלושה חוזי ענק (שניים מול מצרים ואחד מול ירדן) בהיקף מצרפי של קרוב ל־70 מיליארד דולר. אם החוזים לא יאושרו, המשק יתקשה להשיג מימון לפיתוח המאגרים; אם הם יאושרו, יוזרמו לקופת המדינה מסים בכמיליארד שקל בחודש, הקשרים עם המדינות השכנות יתהדקו וישראל תיהפך למיני מעצמת אנרגיה מקומית.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
אביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור באוצר
יעילות או רודנות?
יצחקי הוא האיש שישב בראש פירמידת הנדל"ן שבנה שר האוצר. כראש מטה הדיור הוא מתבקש לתאם בין האוצר, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). הוא גם ראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויו"ר הוועדה שמקצה קרקעות מדינה למשרד הבינוי, לרמ"י ולדירה להשכיר לצורך תכנון ושיווקן. במילים אחרות, יצחקי פועל כמו מפצל בצינור השקיה: הוא שולח זרועות לברז התקציב, לגוף המתווה את מדיניות הקרקעות של ישראל, למוסד התכנוני, ולערוגות שבבסיס הפירמידה — גופי הביצוע שאמורים להצמיח על קרקעות המדינה דירות. האם יצליח לקדם בנייה תוך שיתוף והסכמה עם ראשי הרשויות, או בכיפוף זרועות?
אמיתי גזית
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי
צאר הסייבר הישראלי
בארה"ב המונח "צאר הסייבר" מתייחס לאחראי הלאומי על תחום אבטחת הסייבר. בישראל האדם המתאים ביותר לתואר הוא ד"ר אביתר מתניה, ראש מטה הסייבר הלאומי. כשהמטה הוקם ב־2011 דובר על הקמת גוף מייעץ בנושא אבטחת הסייבר. בשטח, פעילותו מקיפה הרבה מעבר לייעוץ: מתניה הקים תחת המטה שתי זרועות התרעה ויישום שהגבירו את מרכזיותו בתהליך קבלת ההחלטות, והפכו את מתניה לגורם שאינו נופל בחשיבותו מראש כל זרוע ביטחונית אחרת. הוא האדם שמחליט מהם הנושאים על סדר היום של אבטחת הסייבר בישראל.
רפאל קאהאן
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר
עניין של ניהול
לוי מאמין שעם ניהול נכון בעיית הדיור היתה נפתרת. זו, לפחות, היתה המנטרה שלו כשנכנס לתפקיד, לפני שנתיים. מאז, כמו שקורה להרבה אנשים טובים אחרי שהם רואים מבפנים כיצד הממשלה פועלת באמת, הוא הבין שאת בעיית הניהול הזו יהיה קשה מאוד לפתור. ובכל זאת, הם עדיין מנסים שם במשרד האוצר: כניסתו של משה כחלון למשרד הביאה איתה רוח גבית לשינויים מבניים, וכעת סמכויות הדיור כולן נתונות בידיהם של השר ואנשיו. חלק מפקידיו של לוי, כמו סגנו האחראי לנדל"ן ערן ניצן, הפכו ממש לסופר־יכולים בתחום הדיור. אם זה לא יעבוד, את הטענות על ניהול גרוע הם יוכלו להפנות רק לעצמם.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
רובי ריבלין, נשיא המדינה
שם מראה מול פני האומה
רובי ריבלין ידוע כבדחן כמעט אובססיבי, דברן משמח, וכמי שההומור שלו הספיק כדי להפוך בשנות התשעים לחבר פאנל בתוכנית סאטירה בהנחיית יאיר גרבוז, רחמנא ליצלן. אבל בתקופה זו יושב בבית הנשיא אדם פסימי, שמבוהל מהרוחות הציבוריות הנושבות, חרד מהעתיד של החברה הישראלית ומזועזע לגלות שהשיח המרכזי סביבו עוסק בשאלה האם יתנקשו בו. מי היה מאמין שדווקא ריבלין יהפוך למי שניצב בלב השסע הישראלי – וזאת בעקבות התעוזה שלו להתרכז בבית פנימה ולקדם מהלך שאולי רק נשיא המנותק מהמערכת הפוליטית יכול לעשות. ריבלין החל להניע מהלך לאומי בעל חשיבות היסטורית, של בנייה חדשה של החברה הישראלית.
אורי תובל
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
בינת שוורץ, ראשת מינהל התכנון
משנה מקום
שנה לפני תום כהונתה כראשת מנהל התכנון בינת שוורץ יכולה לסמן וי על כמה שינויים מרחיקי לכת שבהם היתה לה יד. בראש ובראשונה מדובר בשינוי הארגוני במינהל התכנון — שינוי שאותו מבקשת המדינה לחולל מאז שנות התשעים, ובסופו של דבר כחלון ושוורץ יהיו חתומים עליו. שוורץ גם מעודדת בשקט רפורמה ביישובים הערביים, שסובלים ממחסור בדיור וצמאים לקרקעות מתוכננות. השינוי האמיתי שחוללה טמון בגישתה: אנשי תכנון, יזמים וראשי מועצות במגזר מרגישים, אולי לראשונה, שיש מי שקשוב לצורכיהם. אם יש מהפכה ראויה שתגרום לצמצום פערים אמיתי, שוורץ סללה לה את הדרך.
אמיתי גזית
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
משה אשר, מנהל רשות המסים
השפעות נלוות
משה אשר, החליט בשנה האחרונה לרדוף אחרי משקיעי הנדל"ן שמעלימים מס, בדגש על אזרחים בעלי כמה דירות שלא מדווחים על הכנסותיהם משכירות. המרדף הביא אלפי אנשים להתדפק על דלתה של רשות המסים כדי להסדיר את מה ששנים נחבא מרשויות החוק — לעתים מתמימות, לעתים בכוונה תחילה. נוסף על כך, בתקופה האחרונה רשות המסים החלה לעשות שימוש גובר בחוות דעת שחוסכות לה את הצורך בחקיקה ואת התלות בשר האוצר. כך, למשל, היא הוציאה חוזר הקובע שחברות אינטרנטיות כמו גוגל או פייסבוק יידרשו לשלם מסים על רווחים שהן עושות כאן, וכמוהן גם חצרות רבנים, גופים עם היקפי הון שחור נאים. חוזרים אלו, כמובן, דורשים גם אכיפה מצד הרשות.
עמרי מילמן
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
הילה גרסטל, נציבת הביקורת על הפרקליטות
אחראית בדק הבית
הילה גרסטל פרשה משיפוט כדי ליטול על עצמה שליחות: לעמוד בראש נציבות הביקורת על הפרקליטות. אף שלא היתה מחלוקת על כישוריה, תחילת עבודתה נתקלה בשביתת מחאה של הפרקליטים, שביקשו לטרפד את שיטת הביקורת הקפדנית שהיא הנהיגה. גרסטל מאמינה, ומכך חוששים הפרקליטים, שממלכת אכיפת החוק טעונה תיקון. הוכחה לכך התקבלה די מהר בפרשת רות דוד, אבל גם כאשר גרסטל ביקשה לחקור את התנהלותה של דוד היא קיבלה כתף קרה מהפרקליטות.
משה גורלי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
גלעד ארדן, השר לביטחון פנים
הסתפק בפירורים
לגלעד ארדן יש מוניטין של רפורמטור נחוש. במשרד לביטחון פנים נקרתה לידיו הזדמנות - מינוי מפכ"ל שיתניע רפורמה ותיקון במשטרת ישראל. ארדן הפתיע עם הימור פרוע במיוחד: תא"ל גל הירש שקצת מזכיר את הממנה בחוסר המושג המשותף לשניהם בעבודת המשטרה. ההימור, צריך להזכיר, הוא על חשבוננו.
לשר לביטחון פנים אין השפעה אמיתית על התפוקות של הדרג המקצועי. הוא לא יוזם חקירות ולא ממליץ על כתבי אישום. המפתח להצלחתו הוא במינויים, בהגדלת תקציבים, ובהשבחת התדמית. הוא קיבל משטרה שמשוועת בדיוק לשלושת אלו, ויש לו הרבה מה להוכיח.
משה גורלי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה
קים ג'ונג און, נשיא קוריאה הצפונית
אינטרסים צולבים במרחב הקיברנטי
בזירה הקיברנטית מתרחשת מלחמה עולמית, ובצד של ה"רעים" מתייצבים נשיאי רוסיה וקוריאה הצפונית. הצצה נדירה לעולם האינטרסים הסבוך הזה העניק לאחרונה ל"מגזין כלכליסט" גורם בכיר במערך הסייבר הדרום־קוריאני, שסיפר כי האקרים המזוהים עם צפון־קוריאה תוקפים שדות תעופה, משרדי ממשלה, תשתיות אזרחיות וחברות בדרום. לדבריו, המאבק ביחידות הסייבר של קים ג'ונג און, נשיא צפון־קוריאה, דורש דיפלומטיה מתוחכמת מכיוון שבסיס הפעולה של ההאקרים נמצא בכלל בסין. גם רוסיה פעילה מאוד בזירת הסייבר. גורמים במדינה לא מהססים לתקוף את ארה"ב, לרבות התקפות על מתקנים פדרליים ועל תאגידי ענק ובראשם המערכת הפיננסית.
רפאל קאהאן ומיכאל פרל
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
דיויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים היוצא
הפקיד שהעז לומר לא
גילה מסיים את הקדנציה בטונים צורמים מאוד. ולראיה מיעוט המתמודדים שניגשו למכרז להחלפתו של גילה במשרה החשובה הזו. ככה זה שהמדינה מחליטה לקצץ את כנפי הנושא בתפקיד, ורומסת את האינטרס שעליו הוא מופקד — התחרות בשוק לטובת הצרכנים — רק כדי לעקוף משרת ציבור סורר שסירב ליישר קו עם מתווה הגז. זה לא שמוסד הממונה חף מביקורת — בוודאי בכל הקשור למשק הגז, כפי שציין מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח מיוחד על נושא הגז שפורסם ביולי. בשל הביקורת, ובשל ההד הציבורי, זה שייכנס לנעליו של גילה יימדד קודם כל בפועלו בנושא הגז.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות
מממן הבועה
מי שיושב על אחד הברזים המרכזיים בשוק הנדל"ן הוא מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר: בצד אחד, מזרחי טפחות מחזיק בתיק המשכנתאות הגדול בישראל, שיחצה השנה את רף ה־100 מיליארד שקל. בצד האחר הוא מלווה גם חברות נדל"ן ומיזמי בינוי גדולים, ולכן נמצא עמוק בתוך השוק. מזרחי טפחות הוא הבנק הצומח ביותר במערכת הבנקאית בשנים האחרונות, ותיק המשכנתאות שלו רק הולך וגדל. זה יפה מאוד, אבל קל לצוף עם הגאות. היום היפוך מגמה בשוק הדיור נראה דמיוני — אבל ביום שבו היפוך כזה אכן יקרה, פרשר יידרש להוכיח שהבנק בראשותו יידע להיערך לחורף.
תומר ורון
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
ההאקר המקצועי
שכיר החרב החדש
כבר לא מדובר בגאון מחשבים בגיל העשרה שמצא דרך לפרוץ למחשבי חברה. המרחב הווירטואלי העצום, לצד ההזדמנויות העסקיות הרבות שהוא מציע וכמובן תגמול נדיב, מושך את הדור החדש של ההאקרים: מקצוענים בתחום מדעי המחשב, בעלי ידע נרחב בתכנות ובפריצה ובעלי מוסר לא מאוד גבוה. אם בעבר האקרים היו מתבודדים שחברו יחד דרך הרשת, כיום האקרים הם אנשי מקצוע לכל דבר, שעובדים בשירות ארגונים ששוכרים אותם כדי לקבל מידע על חברות מתחרות או לפגוע בהן. האקרים מקצועיים משכירים את שירותיהם לכל המרבה במחיר, ובכלל זה גם לארגונים צבאיים ולמדינות.
רפאל קאהאן
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
אריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה
השר שסרר וחזר
בישראל הכל אפשרי: אדם שהורשע בקבלת שוחד כשהיה שר חוזר לכהן כשר. אבל דרעי לא מבזבז זמן על שאלות של אמון הציבור, ונכנס למשרד הכלכלה במלוא המרץ: באמצע יוני הוא פרס שורה של נושאים שבהם הוא מתכוון לטפל, ותחילה החל לקדם חקיקה לטיפול בהקדמת תשלומים לספקים קטנים. לפני הבחירות הבטיח לקדם הטלת מס על אנשים בעלי נכסים יקרים והעלאת מס על רווחים משוק ההון. במציאות הוא לא קידם זאת. הוא שב ומצהיר כי אחד הנושאים החשובים לו הוא שילוב החרדים בעבודה, אבל לפי שעה מדובר רק בהצהרות. המהלך העיקרי שהפנה את הזרקור לדרעי הוא תקיעת מקל בגלגליו של תהליך אישור הסכם הגז.
תומר גנון והדס גליקו
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
שלמה קרמר, ממייסדי אימפרבה
אבי אבות המייסדים
צ'ק פוינט, אימפרבה, פאלו אלטו, טראסטיר, ווצ'דוקס והייפרווייז הן רשימה חלקית של החברות שבהן היה מעורב שלמה קרמר. האיש שהחל את דרכו בתעשייה בצ'ק פוינט, עם גיל שויד ומריוס נכט, נחשב כיום לדמות המובילה בישראל ואחת המובילות בעמק הסיליקון בתחום הסייבר. ב־2002 הקים את אימפרבה, שנסחרת כיום לפי שווי של 2 מיליארד דולר. כיום הוא פועל גם כיו"ר אימפרבה וכמנכ"ל פעיל של חברת הסייבר קאטו, וגם כמשקיע פעיל בשורה ארוכה של חברות בתחום הסייבר ובתחומים משיקים, והוא למעשה "קרן הון סיכון של איש אחד".
מאיר אורבך
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
יקי חלוצי, ראש ארגון עובדי ההייטק בהסתדרות
גם בהייטק
אם מישהו היה אומר לפני שנתיים שלהסתדרות יהיו ועדי עובדים בהייטק, גם בכירי הארגון היו גועים בצחוק. החיבור בין הייטק ובין הסכם קיבוצי היה בלתי נתפס. אבל החל מ-2014 אנשי ההייטק מוצאים אוזן קשבת בהסתדרות, שהקימה איגוד נפרד לעובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, בראשות יקי חלוצי. העובדים בהייטק לא דורשים רק שיפור תנאים, אלא בעיקר רוצים לדעת שלא יפטרו אותם רק כי הבעלים החליפו ידיים או כי הם הגיעו לגיל 40. אם הם יצליחו, יהיה זה שינוי עומק בתרבות ההייטק המקומית. ואולי לא רק בה.
מיקי פלד
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
ירון מזוז, סגן שר הפנים
הקיטוב מתחיל מהראש
לא רבים שמעו על ירון מזוז לפני שנכנס לכנסת, ולא בטוח שמספרם עלה לאחר מכן. אולם סגן שר הפנים חתום על אחת האמירות הקשות ביותר שנאמרו על ידי גורם רשמי כלפי האזרחים הערבים: "אנחנו עושים לכם טובה שאנחנו נותנים לכם להיות כאן", אמר מעל דוכן הכנסת ביוני. מזוז לא שילם כל מחיר ציבורי על דבריו ואולי ההיפך.
אורי תובל
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
משה כחלון, שר האוצר
חיוך ששווה מיליונים
במשרד האוצר יודעים בינתיים לספר על כחלון רק דברים טובים. הוא לא יורד לפרטים, אבל גם שר האוצר הקודם לא ירד לפרטים — ובניגוד אליו, כחלון נותן גיבוי לפקידים שלו: הוא זורם איתם, הוא חולק איתם תפיסת עולם משותפת, הוא נותן להם לעבוד. פקידי אגף שוק ההון, למשל, ממש על גבול האושר: לעומת לפיד, שראה בנושא הפנסיה פוטנציאל דריכה על מוקשים ציבוריים, כחלון מתעקש לתת להם גב לשחרר מהלכים שהם מחניקים כבר שנתיים. הדוגמה הזו, והדברים הטובים שהפקידים אומרים על כחלון, מלמדים שהבחירה שלו לקפוץ קפיצת ראש דווקא אל הבריכה העמוקה שנקראת משרד האוצר לא היתה בחירה של מתאבד שיעי, אלא של מי שהבין שבלעדיה אין לו שום סיכוי להיבחר מחדש בבחירות הבאות.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
מירי רגב, שרת התרבות
מהפכנית תרבות
מירי רגב היא הפוליטיקאית שהבינה הכי לעומק את התוצאות של בחירות 2015, לפיהן בציבור היהודי יש לימין רוב מכריע והיסטורי: שני מצביעי ימין על כל מצביע שאינו ימין ("שמאל" יהיה כינוי מוגזם לאותה קבוצה). התלמידה המצטיינת מקרית גת שהגיעה לצמרת הצבא והשלטון, נושאת עמה את צלקות ההתנשאות והקיפוח. זאת לא היתה החלטה אסטרטגית שלה להיכנס לתפקיד ברעש גדול, זהי תולדה של מאבק שהוא אישי, כמו שהוא קבוצתי. היא מחלקת את העולם ל"איתנו או נגדנו", “משלנו או לא משלנו” - לוקח זמן לעדן את הגישה המאבקית הזאת.
אורי תובל
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט
ניר צוק, מייסד פאלו אלטו
הגנן
והמלפפון
22 שנה לאחר שהוקמה צ'ק פוינט יכול גיל שויד, המייסד והמנכ"ל (שפינה את כס היו"ר בתחילת החודש), להסתכל לאחור בגאווה, אבל גם בפרנויה מסוימת. החברה שהמציאה את תחום אבטחת המידע מתמודדת עם תחרות יוצאת דופן מבית: המתחרה פאלו אלטו נטוורקס, שייסד בארה"ב יוצא צ'ק פוינט ניר צוק, ממררת את חייו של שויד בשנים האחרונות. השינוי בסביבה העסקית הדליק נורה אדומה אצל שויד, מנהל ריכוזי ודעתן, שהתגבר על רתיעתו מרכישות וממיזוגים עם חברות ישראליות ורכש השנה שתיים כאלה: הייפרווייז ולאקון. מסע הרכישות של שויד לא נגמר, ובחברה מתכננים רכישות נוספות.
אסף גלעד
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
איילת שקד, שרת המשפטים
בהילוך גבוה
את כניסתה של איילת שקד לתפקיד שרת המשפטים ניתן לתאר כהתעלסות קיפודים: בזהירות, מודעת לקוצים ששני הצדדים מכוונים זה מול זה. היא לקחה את הזמן, למדה, הרגיעה, התרכזה בעניינים שאינם שנויים במחלוקת. אבל הקוצים החלו נשלפים בהדרגה: בגיבוש הרוב הפוליטי־ימני בוועדה לבחירת שופטים; בתמיכה ברעיון פיצול תפקיד היועמ"ש; בנזיפה במשנה ליועץ דינה זילבר, שחוות דעתה לייבוש החטיבה היהודית מתקציביה סותרת את ההסכם הקואליציוני שעליו חתומים שקד ומפלגתה הבית היהודי. ערב ההכרעה בבג"ץ המסתננים העלתה שקד בפייסבוק, כאחרונת הטוקבקיסטים, סרטוני "איום" על השופטים. השד שרוסן בתוך הבקבוק פרץ החוצה.
משה גורלי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
יוסי תמיר, מנכ"ל הג'וינט
חממה למיזמי עבודה
הציבור הרחב לא מכיר את מנכ"ל הג'וינט פרופ' יוסי תמיר, ובתכלס גם לא ממש את הג'וינט, אף שהארגון שתמיר עומד בראשו אחראי לכמה מהפרויקטים הממשלתיים היותר־מוצלחים שפועלים פה. כשזיהו שם שיעורי השתתפות נמוכים של גברים חרדים, למשל, הג'וינט פיתח מרכזי השמה ייחודיים למגזר. בשלב הבא הג'וינט מגייס את הממשלה — בתמיכה תקציבית סמלית ובעיקר בקשב ניהולי ובירוקרטי — ומריץ פיילוט. אם הפתרון מוכיח את עצמו כיעיל, הג'וינט מעביר את האחריות לממשלה. אם היוזמות של הג'וינט מהשנים האחרונות יעלו יפה, בתוך עשור דפוסי התעסוקה של גברים חרדים, נשים ערביות ועובדים מבוגרים ישתנו לטובה.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
שירה בנקי ז"ל,
קורבן פשע שנאה
מבקשים הכרה, נענים באלימות
הקיץ הביא איתו שני מאבקים בעלי מכנה משותף: מאבק הקהילה הלהט"בית ומאבק הקהילה האתיופית. שניהם מציפים דרישות דומות ומאוד בסיסיות - הכרה כשווים. אלא שנוכח חוסר סובלנות, השסעים בין השבטים והאלימות הגואה, כל ניסיון לרפא פצע עלול להסתיים בהעמקה שלו. מחאת יוצאי אתיופיה הסתיימה בעשרות פצועים ועצורים וועדת שרים "מיוחדת", שחוסר התוחלת שלה עלול בבוא היום רק להחמיר את הזעם. ואילו מצעד הקהילה הגאה בירושלים הסתיים ברצח מזעזע של שירה בנקי, ילדה בת 16, שאחריו הגיעו ניסיונות "חיבוק" בעיקר מהפה ולחוץ, שרק הבהירו את עומק הפער וחוסר ההבנה והיעדר הסובלנות.
עמרי מילמן
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
אבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות
חברתי ביד רמה
ניסנקורן עושה לא מעט כדי להבדיל את ההסתדרות מימיו של עופר עיני. בנאום ההכתרה שלו בשנה שעברה הודיע כי ההסתדרות תהפוך תנועה חברתית ולא רק איגוד מקצועי. לכן יזם את המו"מ להעלאת שכר המינימום ל־5,300 שקל ואת הסכם העסקת בעלי המוגבלויות, ולכן יצא למאבק מתוקשר לטובת העסקה ישירה של עובדי הקבלן במגזר הציבורי. אבל עם כל הכבוד להישגים, כאשר כל רפורמה במגזר הציבורי מלווה באיומי עיצומים ובדרישה לתוספת, מי שמשלם את המחיר הוא הציבור כולו, שמקבל מגזר ציבורי שנותן שירות גרוע.
מיקי פלד
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
אודי אדירי, סגן ראש אגף התקציבים באוצר
המשימה הגדולה
עוד לפניו
אדירי עוד לא בן 40, אבל הקילומטראז' שלו במשק האנרגיה הוא אחד המרשימים שנראו פה בשנים האחרונות: כבר ב־2010 הוא היה אחד ממובילי "חוק ששינסקי" להעלאת חלקה של המדינה במאגרי הגז. אחרי שיצא לשנת לימודים בחו"ל, הוא חזר ישר לאישור מסקנות ועדת צמח לעניין יצוא הגז. לא שהכל מושלם. אדירי נמנה עם מי שאישרו את חוזה הגז המוזר של חברת החשמל, זה שמבטיח שהוא יתייקר אוטומטית כל שנה עד 2021, ובכך יגרור את תעריף החשמל מעלה. אדירי, יחד עם הבוס הישיר שלו אמיר לוי, נכנסו לעובי הקורה בכל הקשור למתווה הגז והיו דומיננטיים בגיבושו, ובלחצים לקבלתו.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
המשקיע הקטן
זה בדיוק הזמן להיכנס לשוק הדיור
מאחורי השם "משקיעי הנדל"ן" מסתתר נתח גדול מהישראלים: ההייטקיסטית בדלת ממול, הפנסיונר מקומה ב', הקולגה שקיבל כמה שקלים מהירושה. לא מדובר באילי הון אלא באנשים ממוצעים עם כסף פנוי שמעדיפים לרכוש בו דירות במקום לראות אותו נשחק בבנק. הבעיה היא שיש לא מעט כאלה. מחקר של ד"ר נעם גרובר ממוסד שורש לחקר מדיניות הראה כי מאז 2008 הם יצרו עודפי ביקוש של 27 אלף דירות מול ההיצע. חלקם בביקוש לדירות נאמד ב־30%. המחירים עולים? ניחא, הם לא מתרגשים: הרי בית כבר יש להם, ותוספת של כמה מאות שקלים במשכנתא לא תרתיע אותם. מקסימום נגבה עוד כמה שקלים מהשוכרים.
אמיתי גזית
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
אסף רפופורט, ממייסדי אדאלום
רועי קתמור, ממייסדי איינסלו
נסיכי הסייבר החדשים
צ'ק פוינט, שייסדה את ענף הסייבר הישראלי, פיתחה טכנולוגיה שמתבססת על פיירוול והגנה על רשת ארגונית. החברות של דור ב' של הסייבר הישראלי, כמו פאלו אלטו וסייברארק, עוסקות בפיתוחים משלימים לטכנולוגיית הפיירוול — אבל בשנים האחרונות האיומים על המרחב הקיברנטי התרבו, ונולדו גיבורי סייבר חדשים, דור ג', שעוסקים בפיתוחים נרחבים יותר מהדיפת מתקפות. דור ג' כבר מונה עשרות חברות שגייסו כל אחת מיליוני דולרים. הן מייצרות הכנסות של עשרות מיליוני דולרים ומשרתות את ארגוני הביטחון הרגישים בעולם.
אסף גלעד
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
מיכל צוק, משנה למנכ"ל
משרד הכלכלה
בונה תעסוקה
כמעט ארבע שנים מכהנת צוק בתפקיד, והיא פועלת בעיקר בשיתוף פעולה עם ארגון הג'וינט, כדי לעקוף את ההסדרים המגבילים של שירות המדינה. כך היא יכולה להקים מרכזי תעסוקה ייעודיים לחרדים, ערבים או עובדים מבוגרים מבלי שהדבר יצריך העסקת עוד עובדי מדינה — ובמילים אחרות, מבלי שתצטרך לריב עם האוצר. במרכזים הללו מקבלים הפונים הכוונה לקורסים מקצועיים, עזרה בכתיבת קורות חיים ועזרה במציאת עבודה. אותו היגיון בדיוק הוביל גם לביקורת קשה נגד צוק לפני שנתיים, כאשר ניסתה ללא הצלחה לשוב ולהחיות את תוכנית ויסקונסין בניסיון לעקוף את שירות התעסוקה הממשלתי.
מיקי פלד
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
עו"ד איתי סבירסקי, ממייסדי
כוח לעובדים
פונים למוזנחים
בארגון כוח לעובדים לא אוהבים כאשר מכנים אותם האח הקטן והמופרע של ההסתדרות, אבל אין ויכוח על כך שבזכות כוח לעובדים נוצרה להסתדרות תחרות אמיתית על הקמתם של ועדי עובדים חדשים, וזו אולי הסיבה לפריצה הגדולה של התאגדות העובדים בשנים האחרונות. כוח לעובדים החל בשיתוף פעולה של עו"ד איתי סבירסקי עם שי כהן ועמי וטורי, ועד מהרה נהפך לארגון העובדים הראשון שהגיע אל עובדי הקבלן ואל העובדים במקומות העבודה שההסתדרות התעלמה מהם כל השנים: מעובדי בית הקפה קופי־טו־גו בתל אביב, דרך מאבטחי הפקולטה לחקלאות ברחובות, עבור בעובדות במשפחתונים ועוד.
מיקי פלד
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
יצחק כהן, שופט בדימוס
משה גלעד, שופט בדימוס
מוציאים שם רע
אם יש תפקיד ציבורי שאסור שידבק בו אפילו צל של חשד למעשים לא כשרים, התפקיד הזה הוא שופט. אלא שבשנה החולפת נחשפו שתי פרשות גדולות שבמרכזן שני שופטים מחוזיים בכירים. המקרה הראשון הוא של נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת לשעבר יצחק כהן, שנחשד בעבירות מין, נחקר באזהרה ופרש. המקרה השני הוא של שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה משה גלעד. גלעד ורעייתו אביבה, לשעבר חברת מועצת העיר עכו, נחקרו בחשד להעלמת מס. ביולי הודיעה הפרקליטות לאביבה גלעד כי היא שוקלת להגיש נגדה כתב אישום. התיק נגד משה גלעד נסגר מחוסר ראיות, והוא פרש מכס השיפוט.
תומר גנון
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
נפתלי בנט, שר החינוך
משבר זהות
בנט מנסה להשתמש במשרד החינוך כדי להפוך למנהיג כל־ישראלי: מתמטיקה, סייעת שנייה בגנים, צמצום מספר הילדים בכיתות - קונצנזוס. הוא יצא להגנת האזרחים הערבים, היה מוכן להתייצב במרכז הגאה ותבע עונש מוות למחבלים יהודים. אלא שזאת התעמלות בהתעלמות, כי כדי להגיע למרכז מהמפלגה הכי ימנית במפה, מנסה בנט להציג חברה בלי שסעים. המאמץ המחשבתי נועד לכישלון, אלא אם יקרו שני דברים: או שהימין יכבוש את המרכז או שבנט יעזוב את הבית היהודי. בשני המקרים מדובר ברעידת אדמה לאומית.
אורי תובל
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
גדי תירוש, שותף מנהל
בקרן ההון סיכון JVP
הכיס העמוק
גדי תירוש הגיע ל־JVP לאחר שנים רבות ב־NDS הירושלמית, שנחשבה לחברת אבטחת מידע מובילה. ב־JVP תירוש התמחה בתחום הסייבר והמדיה, ובשנים האחרונות שימש יו"ר של חברת סייברארק, שבה השקיעה הקרן. סייברארק הונפקה בנאסד"ק ונסחרת כיום לפי שווי של כ־2 מיליארד דולר. תירוש הוביל גיוס של קרן חדשה של כ־160 מיליון דולר, שחלקה הגדול יוקדש להשקעות בטכנולוגיית סייבר. JVP גם מטפחת את חממת הסייבר בבאר שבע, שזכתה לראות אקזיט ראשון לאחרונה.
מאיר אורבך
לכתבה המלאה: טירוף הסייבר >>
בנימין נתניהו, ראש הממשלה
דיקטטור נאור
ברגע שנודעו תוצאות האמת של הבחירות, על 30 המנדטים שהיו טמונים בהן, משהו בנתניהו השתנה לחלוטין. למשל, הוא התחיל לגלות סימני מנהיגות. הדוגמא הטובה ביותר לכך הם ענייני הגז. זמן קצר לאחר הבחירות נתניהו הורה לפקידים, בעיקר ליועצו הכלכלי יוג׳ין קנדל, להעלות הילוך מול חברות הגז ולהגיע למתווה מוסכם. לעזאזל הביקורת הציבורית, לעזאזל הפופוליסטים, לעזאזל הכנסת. נתניהו שמע מהפקידים מה מבחינתם המתווה הנכון, הוא תומך בהשקפת העולם שלהם, והוא רוצה שזה יקרה. עכשיו. לנתניהו הכלכלי נשבר מהשיח הציבורי הפופוליסטי, כלשונו. מבחינתו, שהציבור יוציא קיטור כמה שהוא רוצה, הוא נחוש לבצע את המדיניות שלו ויהי מה.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
עומר ברגותי, מראשי תנועת
החרם על ישראל
המלחמה הכלכלית עולה מדרגה
עומר ברגותי הוא ככל הנראה הפנים המזוהות ביותר עם ה־BDS - תנועת החרם על ישראל. ברגותי, ישראלי תושב עכו, הוא בעל דוקטורט מאוניברסיטת תל אביב. הוא לא רק פעיל, אלא מנהיג. הוא הפך את החרם הצרכני על ישראל מתופעה אזוטרית בשוליים של אירופה למחאה רחבה ואפקטיבית שחדרה ללבה של היבשת. השנה התחוור כי מדינת ישראל, חרף ההכחשות הרשמיות הנמרצות, מתייחסת לחרם מאוד ברצינות ואף בחנה את ההשלכות הכלכליות שלו: נזק ישיר של 1.2 מיליארד דולר בשנה.
הדס גליקו
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
עדי קיסר, משוררת
רועי חסן, משורר
רוחות של שינוי
התעוררות היצירה המזרחית המתריסה, כמו זו של חברי קבוצת "ערס פואטיקה", מציפה שוב את הוויכוח לגבי השאלה האם המוצא והעדתיות עדיין רלוונטיים בשיח. בוויכוח הזה כנראה שלא תהיה הכרעה גם בסיבוב הנוכחי. מה שלא ניתן להתווכח עליו הוא תחושת אי־השייכות של המשוררים המזרחים הצעירים, צאצאי העלייה של שנות ה־50. ואם הם עדיין לא מרגישים שייכים, אז הדרך של צאצאי העליות של שנות ה־90 מרוסיה ומאתיופיה להשתלבות מלאה עוד מאוד מאוד ארוכה.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
יאיר גרבוז, צייר
עודד קוטלר, איש תיאטרון
גילה אלמגור, שחקנית
אנשי תרבות בשיח
ללא תרבות
מ"מנשקי קמיעות ומשתטחים על קברי צדיקים" של יאיר גרבוז, דרך "נאום הבהמות" של עודד קוטלר, וכלה ב"כיתות הרגליים בפריפריה" של גילה אלמגור. השנה, נוכח מפץ הבחירות והשרה האיך לומר זאת בעדינות - קצת אחרת - שאנשי התרבות הישראליים קיבלו, הם לימדו את כולנו איך לנהל שיח ממש לא תרבותי, סביב עניינים שברומו של עולם.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א
ברונו שטיין, לשעבר ניצב במשטרה ומפקד מחוז מרכז
החשודים המיידיים
כשנפתחה תיבת הפנדורה של פרשת פישר התברר במהירות כי גם רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז ת"א (פלילי), מעורבת לכאורה בפרשה: בחודשים האחרונים היא מתמודדת עם כתב אישום על שיבוש הליכים שהוגש נגדה וחקירה על מעשים שנעשו בתקופתה כפרקליטה. ניצב לשעבר ברונו שטיין, מי שהיה מפקד מחוז מרכז במשטרה, נחשב גם הוא לחבר קרוב של פישר, וגם הוא נחשד בפרשה, הגם שטרם הוחלט אם להגיש נגדו כתב אישום. מעורבותם בפרשה מראה שקשרים שנרקמים מתחת לפני השטח שולחים גלים ומחדירים אינטרסים שונים אל לב־לבן של המערכות שנועדו לשמור על החוק ועל הסדר.
זוהר שחר־לוי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
רונאל פישר, עורך דין
האיש שידו בכל
רונאל פישר החל את דרכו כעיתונאי וצבר מוניטין כאחראי לחשיפות גדולות, כגון פרשת החלב בסיליקון ופרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. הוא התפרסם כמגיש טלוויזיה וכעורך דין מבוקש בעל קשרים ענפים. אלא שלפני כשנה התהפכו היוצרות, ופישר נעצר בחשד שתיווך בשוחד בתמורה לסגירת תיקים של לקוחותיו. לאט לאט החל להתברר היקף הפרשה, ותחת חקירת המחלקה לחקירות שוטרים נעצרו מעורבים נוספים, ובהם קצין המשטרה לשעבר ערן מלכה; עו"ד רות דוד, שותפתו של פישר ולשעבר פרקליטת מחוז תל אביב; ויאיר ביטון, בעל השליטה בחברת הבנייה הציבורית ב. יאיר
זוהר שחר־לוי
לכתבה המלאה: שלטון החוק חורק >>
פרופ׳ שלמה מור־יוסף,
מנכ״ל ביטוח לאומי
האיש שצועק הפנסיה נגמרת
מנכ"ל ביטוח לאומי פרופ' שלמה מור־יוסף הוא הילד שתוקע את האצבע בסכר ומונע מכולנו לטבוע. לפני שנתיים בדיוק מור־יוסף שם על השולחן את הדו"ח האקטוארי של ביטוח לאומי, הראשון שפורסם זה שנים, ואמר לציבור את האמת ואת כל האמת: בתוך כמה עשורים הכסף של ביטוח לאומי ייגמר. ככה, פשוט, ייגמר. אפשר להתווכח על החישובים עצמם אבל את המהות אי אפשר לשנות: אם לא נעשה משהו, רשת הביטחון שהביטוח הלאומי פורס מתחתינו כשאנחנו יוצאים לפנסיה לא תהיה שם בעתיד.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל
יתרגל לתחרות
שמרון נכנס לתפקיד בתקופה סוערת: סמכויות מקוצצות מהגוף האמון על קרקעות המדינה, המנהל הקודם נחשד בפלילים והעובדים יוצאים השכם והערב נגד סגניתו. אם זה לא מספיק, רמ"י נאלצת עתה, לראשונה מאז נוסדה, להתחרות בגופים נוספים שישווקו קרקעות מדינה. ודווקא במצב הזה מתבקש כעת שמרון לשווק כמה שיותר קרקעות, במחירים נמוכים. פתיחת החסמים הבירוקרטיים היא האתגר הגדול של שמרון: שר האוצר כחלון הצהיר שלא יסתפק בנתון המציג את מספר המכרזים — הוא מבקש לראות את הטרקטורים עולים לשטח. וכדי לשגר את הטרקטורים שמרון חייב להיות בולדוזר.
אמיתי גזית
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
שומרי האינטרסים
כוחו של החשב הכללי הוא בניהול התקציב — והשנה, עם פירוק הממשלה הקודמת וגרירת הרגליים של הנוכחית, שברה עבאדי־בויאנג'ו שיאים של שליטה בניהול התקציב. החשבת נכנסה גם לנושא הגז, נוכח סכסוך בין המדינה ובין נובל אנרג'י ודלק על גז שנמצא בין מאגר ערן (שרישיונו בידי המדינה) ובין מאגר תמר SW. ליכט, גם הוא מהכוחות המשפיעים במשק, הרים בסוף השנה שעברה דגל אדום כשפרסם נייר עמדה שהתריע מפני אחזקותיהן של נובל אנרג'י ודלק גם בתמר וגם בלווייתן. עם התקדמות המתווה אישר ליכט לאשרו בקבינט במקום בממשלה; עם זאת הוא קבע כי החסינות מפני שינויים רגולטוריים שהוענקה במתווה מוגבלת.
עמרי מלמן ואתי אפללו
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
אבו בכר אל־בגדדי, מנהיג דאעש
דעאש על הגדר?
עד שיגיע אויב אחר
לכאורה, המדינה האסלאמית היא האויב הכמעט בלעדי של השנה הקרובה. אירן ירדה מעל הפרק לעשר השנים הבאות. עם הצבאות הסדירים של מדינות ערב לא קיים עימות כבר שנים ארוכות, החיזבאללה מסובך בסוריה ומה שמעסיק אותו הוא שמירה על משטר אסד - ולא ישראל. אבל מה שמעסיק את חליף האיסלאם אבו־בכר אל־בגדאדי ואנשיו הם בראש ובראשונה המוסלמים שבגדו לדעתם באיסלאם והפכו כופרים. אנחנו בישראל בעדיפות שנייה, אולי אפילו רחוק יותר.
דני רובינשטיין
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
עלי חמינאי, המנהיג הרוחני של איראן
האיום שלא עובד
הנאומים נגד הסכם הגרעין שנשמעו מכל קצוות הקשת הפוליטית נשמעו יותר כיציאה ידי חובה ופחות כביטוי כן של אמונה שסופה של ישראל קרב. העיסוק באיראן גווע לטובת מחלוקות בין דתיים לחילונים, תומכי מתווה הגז ומתנגדיו, חובבי גל הירש ופקודיו. איראן, איך נאמר, נהייתה קצת דיבור של 2014. כעת השאלה היא האם הפוליטיקאים יצליחו להתגבר על ההתמכרות הישנה לפחד המאחד ויקיימו דיון אמיתי בגודלו הראוי של תקציב הביטחון.
עמרי מילמן
לכתבה המלאה: חברה בהתפורררות >>
אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי
שחקן חדש בעולם ישן
ארוך, מתיש, ובעיקר יקר היה מסעו של אדוארדו אלשטיין לראשות אי.די.בי. וכעת? איכשהו, פירמידת אי.די.בי, שרק לפני שלוש שנים לא היה ניתן לדמיין את המשק הישראלי בלעדיה, נראית היום כמו שריד של עולם ישן. העולם השתנה, גם חלק מהחברות באי.די.בי עצמה השתנו איתו והפכו רזות יותר. השאלה היא עד כמה כל השינוי הזה ישאיר שולי רווח לבעלים החדשים.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
הראל ויוחנן לוקר, יועצים
לראש הממשלה
כתב אישום נגד הפנסיה הצבאית
האחים לבית לוקר נגעו שניהם, כל אחד מהזווית שלו, בקודש הקודשים של ממשלת ישראל: תקציב הביטחון. זה התחיל באח הראל שגיבש נוהל להגברת השקיפות התקציבית של תקציב הביטחון מול משרד האוצר. לוקר פירק את הפצצה במיומנות בלי להרגיז אף אחד. התוצאה: השקיפות התגברה, אבל לא מספיק. ואז בא האח יוחנן שהועמד בראש הוועדה לבחינת תקציב הביטחון. ועדת לוקר הוציאה תחת ידיה את אחד מכתבי האישום החריפים ביותר נגד ניהול תקציב מערכת הביטחון. הדו"ח שלה, גם אם ייושם חלקית, הוא כרטיס אדום בוהק שאי אפשר להתעלם ממנו יותר.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
אורי לוין,
מייסד FEEX
לא פראייר
אורי לוין, ממייסדי Waze, הפך מאז פרישתו מהחברה למנטור. בהשראתו, הקימו עשרה צוותים של יזמים צעירים חברות שמבקשות לפתור כשלי שוק. גובים מכם עמלות מופקעות בפנסיה או בביטוח המנהלים? Feex, תשווה את תנאי הפנסיה שלכם לבעלי תוכניות דומות ותתמקח עבורכם. מחיר הטיסה נראה לכם גבוה מדי? כנראה אתם צודקים: FairFly, שגייסה 2 מיליון דולר, מכירה את השיטות של חברות התעופה, ותשלח לכם מחיר נמוך כל כך עד שישתלם לכם לשלם את דמי הביטול. חושבים שעובדים עליכם במוסך? Engie תאפשר לכם לדעת בדיוק מה הבעיה ברכב שלכם ותמנע גבייה מיותרת של חלפים ועבודה לא הכרחית.
אסף גלעד
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה היוצא
מתאם הפעולות
במקור, המועצה הלאומית לכלכלה צריכה לעסוק בעניינים אסטרטגיים, ארוכי טווח, ובהתוויית מדיניות כלכלית. בפועל, יוג'ין קנדל, ראש המועצה היוצא, היה מעורב בנעשה בממשלה באופן שוטף בשל שלוש סיבות עיקריות: יחסי האמון בינו ובין נתניהו, תפיסת עולמם הדומה, ואילוצים קואליציוניים שהכתיבו ששר האוצר יהיה ממפלגה אחרת מזו של ראש הממשלה. קנדל הצטיין בתפקידו כנציג רה"מ בעניינים כלכליים, דבר שבא לידי ביטוי במעורבותו הדומיננטית בגיבוש מתווה הגז, והפעיל לחצים כבירים בנושא. כעת נותר לראות אם מחליפו יחזיר את המועצה לתפקידה המקורי.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
עדי בירן, ממייסדי ספלייסר
מאיה קומרוב, ממייסדי קרדיט־הוד
השיתוף עולה שלב
הכלכלה השיתופית היא לא עסק חדש, אבל היא מקיפה רק חלק זעיר מהכלכלה שלנו. כמה יזמים ישראלים המשיכו ופיתחו את התחום בשנה האחרונה. למשל הסטארט־אפ CreditHood, של מאיה קומרוב, לקח על עצמו להיות הרובין הוד של העסקים הקטנים: עסק קטן כמו מספרה למשל שירצה להתרחב יוכל לגייס אשראי מלקוחותיו הנאמנים. באופן זה מגייסים אשראי בלי עמלות גבוהות ומערבים את הלקוחות בחיי העסק. דוגמה נוספת היא חברת Splacer, שמנוהלת על ידי אחת ממייסדותיה, עדי בירן, ומציעה שירות שמאפשר להפוך חללי עבודה משותפים, וילות, סטודיואים, לופטים וגינות פרטיות לאולמות אירוח לכנסים, נשפים וסתם אירועים.
אסף גלעד
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
רמי לוי, בעלי רמי לוי
הפך לענק
הנחישות שרמי לוי הפגין השנה בתחרות האגרסיבית בשוק קמעונאות המזון גבתה ממנו מחיר בשורת הרווחיות. אבל לוי לא אמר את המילה האחרונה. עם קריסת מגה, הוא ידע לפעול לשיפור עמדות: בחירה מדוקדקת של שישה סניפים בערים שבהן טרם פעל הציבה אותו כמתחרה הישיר של שופרסל. ההתעצמות של מי שהחל עם חנות קטנה בשוק מחנה יהודה, והפך לבעלי אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל, ניכרת גם במשתנים הפיננסיים. השקת המותג הפרטי של הרשת הנושאת את שמו, בעיתוי שבו הפכה שופרסל בהשקעה לא מבוטלת את המותג הפרטי למוצר לגיטימי, מעצימה בימים אלה את החיכוך בין שתי הרשתות.
נורית קדוש
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
אייל רביד, בעלי ויקטורי
פועל במקביל
רביד פועל בשוק המזון כבר לא מעט שנים, אבל רק בשנה החולפת הצליח לצאת מקבוצת הקמעונאים הפרטיים המכונה "הרשת הרביעית" — ולעמוד בזכות עצמו. במשך שנתיים הוא ישב על הגדר וראה כיצד שופרסל, מגה, רמי לוי ואחרים פותחים עוד ועוד חנויות, גם כשאלו גורמות לקניבליזציה. הוא העריך שהשוק יעבור טלטלה ושרשתות ינסו להיפטר מסניפים, והמתין לשעת כושר עם קופת מזומנים. בתחילת 2014, כשראה שהשינוי בשוק מתעכב, הוא פתח חמישה סניפים ונערך עם מיקומים נוספים. המהלך הזה נתן דחיפה נאה לתוצאות, ואיפשר לרביד להתפנות לטפל בנושא התמחור באמצעות יבול מקביל.
נורית קדוש
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
הראל פרימק, ממייסדי
קבוצת צדק פיננסי
הרוב הפחות דומם
ד"ר הראל פרימק, פיזיקאי ממכון ויצמן, חבר לקבוצה של אזרחים שיחד החלו להתעניין ולהעמיק בנושאים פיננסיים במסגרת קבוצה שנקראת "צדק פיננסי". הקבוצה חברה לקואליציה של ארגונים דומים, ואיתם הספיקה בשנה האחרונה לעתור לבג"ץ נגד מינויה של חדוה בר לתפקיד המפקחת על הבנקים ולהופיע בפני הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאית ובפני ועדת האיגוח. למרות מורכבות הנושאים הפיננסיים, התנהגות המערכת נמצאת גם תחת הביקורת של אזרחים מהשורה — אלה שהבנקים והגופים הפיננסיים מנהלים את כספם.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
אלכסיס ציפראס, ראש ממשלת
יוון היוצא
העם החליט, הראש התהפך
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפראס, היה משוכנע שיצליח לשחרר את ארצו ממשטר הצנע שכפו נושיה. לא מעט אנשים האמינו שהוא יילך עד הסוף ויוביל מהלך חסר תקדים של יציאת יוון מגוש האירו. אבל ימים ספורים אחרי שהיוונים הקשיבו לציפראס ודחו את ההסכם עם הנושים, ציפראס חתם על הסכם אחר, לא שונה בהרבה. הבחירה שהיתה מולו, כפי שניסח שר האוצר שלו לשעבר יאניס ורופאקיס, היתה "בין כניעה להוצאה להורג". הוא בחר בכניעה, והבחירה תעמוד למבחן בסוף ספטמבר, אחרי שבאוגוסט הכריז ציפראס על בחירות בזק.
רן אברמסון
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
יצחק תשובה, בעלי קבוצת דלק
הוריד פרופיל
בשביל יצחק תשובה, העיכוב באישור מתווה הגז הוא סיוט אחד גדול. לא צריך לטעות, תשובה היה אחד האנשים העשירים בישראל עוד לפני שהמתווה יצא אל הדרך. אבל כמו במאבק סביב רפורמת ששינסקי, גם במאבק על מתווה הגז תשובה נמצא בצד שזוכה לביקורת ציבורית. זו הסיבה שבשנה האחרונה הוא הוריד פרופיל ונעלם מעין התקשורת. לראיה, קחו את השקט המופתי שבו חיתן את הנכדה שלו עם הבן של ציון קינן מבנק הפועלים — זאת בהשוואה לסגירת יער בן שמן בשביל חתונת בנו. אם נודה באמת, תשובה הרוויח ביושר חלק ניכר מהביקורת, ולדיראון עולם תיזכר לו התספורת שעשה למשקיעים בדלק נדל"ן.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה
נלחם בשליטת הבנקים
יוסי ביינארט הגיע לבורסה המתכווצת והעייפה עם שלל רעיונות, ואז גילה את כוחם של הבנקים ששולטים בדירקטוריון. כך, לדוגמה, המהלך שלו לשינוי ימי המסחר ולהתאמתם לבורסות העולם תקוע בגלל הבנקים. בימים אלו הוא מקדם יוזמת ענק להפרטת הבורסה, שיישומה נתקל בקשיים רבים. אבל למרות הכוונות הטובות, נראה שביינארט עדיין לא מצא את הפיצוח שיהפוך את הסנטימנט של הבורסה.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
אריק שור, מנכ"ל תנובה
מתקפה על הבית
השנה החולפת הבהירה לשור כי אין מי שחסין מהשפעות של התפתחות תחרות. ההאטה בשוק המזון הובילה באופן מפתיע לירידה אפילו בצריכת חלב, שנחשב למוצר היסוד הבסיסי ביותר. האתגר הפך משמעותי הרבה יותר נוכח התחרות החריפה. השנה טרה השיבה לעצמה את נתחי השוק והמכירות שאיבדה, אגב שהיא נוגסת בתנובה. אם לא די בכך, המותג הפרטי הורחב למקררי החלב והבשר. שור פעל בחוכמה: הוא לא הסתפק במהלכי התייעלות, אלא בחר להיות הראשון מקרב החברות הגדולות שישתף פעולה עם סופר קופיקס של אבי כץ, באמצעות פיתוח מוצרים קטנים וייחודיים לרשת שכל פריט בה עולה 5 שקלים.
נורית קדוש
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי
כאב הראש של כחלון
ביבס הוא מהאנשים החזקים בליכוד ומקורב לראש הממשלה נתניהו. שתי העובדות האלה הופכות את שיתוף הפעולה בין ביבס למשה כחלון קריטי להצלחת תוכניתו של שר האוצר להורדת מחירי הדיור. בלי תמיכת ראשי הרשויות ובלי תמיכתו של ראש הממשלה אין לתוכנית סיכוי — וזה בדיוק הצומת שבו יושב ביבס, ושהופך אותו לציר מרכזי בשוק הנדל"ן.
אמיתי גזית
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה
עד כאן
על פי ההערכות, עד סוף השנה ייכנסו להונגריה כ־180 אלף מהגרים — רובם כדי להגיע למדינות שעמן היא גובלת. בכל הקשור לסוגיה הזו, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ממלא בלהט את תפקיד נביא הזעם של אירופה. עד לאחרונה הוא נקט מדיניות "תחזיקו אותי", שהילכה על הקו הדק שבין הצהרות פרובוקטיביות, הקורצות לקהל הבוחרים הימני שלו, לבין מעשים בשטח. אבל ככל שמשבר ההגירה מתעצם, אורבן גולש אל פעולות שמשנות את המציאות - בניית גדר גבוהה בגבול עם סרביה, רישום מהגרים נכנסים, העלאת מהגרים על רכבות לגרמניה ולאחר שזו זעמה עצירת תנועת הרכבות בין המדינות.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
עמית לוינשטיין, ממייסדי eLoan
גל אביב, ממייסדי בלנדר
עוקפים את המערכת
המילה החמה ביותר בעולם הפיננסי בימים אלה היא פינטק — רתימת ההתפתחות הטכנולוגיות למתן שירותים פיננסיים. בשנתיים האחרונות קמו פה שורה של מיזמים אינטרנטיים שמציעים הלוואות ושירותים פיננסיים במקום הבנק. מיזמים כמו eLoan בניהולו של עמית לוינשטיין, ובלנדר בניהולו של גל אביב, כבר העניקו כ־20 מיליון שקל בהלוואות בין אנשים. זה אמנם סכום זניח מול ההר של 135 מיליארד שקל של הלוואות הבנקים, אבל הבנקים והמוסדיים מבינים שמדובר במכשיר שמחולל תחרות וכבר רכשו, או לפחות ניסו לרכוש, נתח במתחרים החדשים.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע
חותמת מקצועית
למהלך היווני
כריסטין לגארד, שעומדת בראש קרן המטבע הבינלאומית, שיחקה תפקיד מרכזי במשבר גוש היורו: קרן המטבע שימשה גב מקצועי לנושיה של יוון, שהפיגורים בתשלום חובה לקרן הציתו את השיא האחרון במשבר. הניסיונות של יוון למנוע מעורבות של הקרן בהסדר חילוץ חדש לא נשאו פרי, גם בגלל התעקשותה של גרמניה לשמור על הקרן בתמונה. למגינת לבם של הגרמנים, לגארד הצהירה שההסדר שיושג יהיה חייב לכלול תספורת לחוב היווני — קריאה מרעננת לנוכח נוקשותם של הנושים האירופים.
רן אברמסון
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
דורית סלינגר,
הממונה על שוק ההון באוצר
עדיף ציפור אחת ביד
דורית סלינגר היא ממונה למודת קרבות. אם יש משהו שהיא למדה עד כה הוא שכדאי לה להימנע מהקלחת הפוליטית ולהתמקד בפתרונות נקודתיים ופרקטיים, גם אם לא אידיאליים. סלינגר גם מפתחת שפע של מחשבונים שבעזרתם החוסכים יכולים להבין עד כמה מצבם גרוע — וימשיך להיות, כי היא מתחמקת באלגנטיות מהבעיות הקשות של הפנסיה, ובראשן חשיבה מחודשת על המודל הפנסיוני והתאמתו לאתגרים שמציבים התארכות תוחלת החיים ועולם שנמצא כבר זמן רב מדי בסביבת ריבית נמוכה.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
אבי כץ, בעלי קופיקס
חמסה חמסה
מאז שחולל מהומה כאשר השיק את רשת קופיקס שמציעה כוס קפה ב־5 שקלים - אבי כץ לא הוריד הילוך. ביוני האחרון הוא יצק את פעילות קופיקס (היום כבר עם 85 סניפים) לשלד בורסאי, והחברה החלה להיסחר בבורסה בתל אביב. נוסף על כך, הוא השיק השנה רשת מזון בשם סופר קופיקס, שמציעה כל פריט ב־5 שקלים. באקלים הצרכני הישראלי מדובר בהברקה, אבל המהלך הזה הוא עדיין אתגר עצום אפילו בשביל כץ, אדם שלא חושש מסיכונים. כעת הוא נדרש להגיע למסה קריטית של סניפים, ולמכירות גבוהות שיעניקו לו כוח קנייה מול הספקים — וכל זאת בעת ששוק הסופרמרקטים סובל מהתכווצות מתמשכת.
אורנה יפת
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
עידן עופר, בעלי החברה לישראל
כאן מקצצים
כיל, החברה־הבת של החברה לישראל, היא המעסיק הגדול בנגב. אנחנו זוכרים את זה כי היא טרחה להדגיש את העובדה הזו בבליץ פרסומות שנועד למחות את ארבעת החודשים שבהם שבתו עובדי שני המפעלים של כיל בנגב — תרכובות ברום ומפעלי ים המלח. וכשנגמרה מלחמה אחת, כיל העלתה הילוך במאבק השני שלה: הפעם, להסרת מסקנות ועדת ששינסקי 2, שיקטינו את שורת הרווח שלה במאות מיליוני שקלים.
מיקי פלד
לכתבה המלאה: עבודה ללא עתיד >>
קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל
המתדלקת העיקרית
אצל נגידת בנק ישראל אין דפיקות על השולחן ואין איומים, ובכל זאת היא איננה נגידה פרווה. כשהיא כבר אומרת את מה שיש לה להגיד, היא אומרת זאת בבירור ולא חוששת לצאת בגלוי נגד מדיניות הממשלה. במקביל, היא ממשיכה לשמור על סביבת הריבית הנמוכה שמתדלקת את ענף הנדל"ן, והשנה אף שמענו רמזים על הורדתה לריבית אפס. אולם ישנם גם דברים שפלוג פשוט אינה אומרת. לאורך כל הקרב על הגז, למשל, הנגידה נאלמה; רק בישורת האחרונה היא שחררה התייחסות מפותלת. בתחום הגברת התחרות בענף הבנקאות פלוג נקלעה לשבלונה הבנק־ישראלית, זו שחוששת מקידום התחרות פן תישרט מעט יציבות (כלומר, רווחיות) הבנקים.
שאול אמסטרדמסקי
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
לארס לוקה רסמוסן,
ראש ממשלת דנמרק
קו נוקשה כלפי ההגירה
דנמרק מהווה יעד מועדף עבור אלה המהגרים והפליטים שנוהרים ליבשת: ב־2014 מספר המהגרים אליה הגיע לשיא כל הזמנים: 65 אלף איש. בבחירות שנערכו במדינה ביוני נפלה ממשלת המרכז־שמאל של ראשת הממשלה הֵלֵה ת'וֹרנינג־שמידט והוחלפה על ידי ממשלת מרכז־ימין בראשותו של לארס־לוֹקֵה רסמוּסן — חילופים שנגרמו במידה רבה בעטיו של הוויכוח הציבורי בסוגיית ההגירה. התוצאות לא איחרו לבוא: בתחילת יולי ממשלתו של רסמוסן כבר הודיעה על קיצוץ מענק ההגירה בחצי. בנוסף, הממשלה החליטה להדק את הפיקוח על הגבולות ועל נמלי התעופה ולהקשות את התנאים לקבלת מקלט מדיני בדנמרק.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
צדיק בינו, בעלי פז
הגז מתדלק את מחיר פז
פז היא הסחורה החמה על המדף של חברות הדלק שעומדות למכירה — דור אלון, טן וסונול שכבר חודשים ארוכים, אם לא שנים, מחפשות רוכש חדש. פז בולטת באטרקטיביות שנגזרת מהנכסים הנוספים שלה, מעבר לרשת תחנות תדלוק, ובראשם בית הזיקוק באשדוד ושתי תחנות הכוח שלה (השלישית בדרך). פז גם נהפכה לאחרונה למשווקת של גז טבעי — אבל בחברה חושבים צעד אחד קדימה, ורואים את החשיבות שבמציאת הגז הטבעי לאו דווקא בשימוש הישיר בו, אלא כחומר גלם לתעשייה שלמה של מוצרים ולייצור דלקים חלופיים. אם היא תחליט ללכת בשביל הזה, היא עשויה ליצור לעצמה יתרון שמתחריה יתקשו לצמצם.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר
לומד את דקויות השפה
לשר האוצר משה כחלון יש שתי מטרות: הראשונה היא לחולל שינוי בתחום הדיור, והשנייה היא לחולל שינוי בתחום הפיננסים. האיש שיסתער מטעמו על המטרה השנייה הוא מנכ"ל האוצר שי באב"ד. הוא ינסה לקדם ניתוב של כספי הפנסיה למיזמים שיוצרים צמיחה במשק. את זה הוא מעוניין לעשות באמצעות יצירת מנגנוני אשראי חדשים, או כמו שהוא מכנה זאת: "רפורמת בכר 2". באב"ד, כך נראה, יכוון גם לעבר החברות הממשלתיות ולייעול המגזר הציבורי — שני נושאים שהוזנחו בתקציב האחרון, שכן בדרך כלל הם תובעים מאבק של קבוצות חזקות מאוד.
עמרי מילמן
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה
אשת הברזל החדשה
אם למישהו עוד היה ספק, הסחרור האחרון של המשבר ביוון לימד שקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל היא המלכה הבלתי־מעורערת של אירופה. היבשת או לפחות גוש היורו צריכים, לשיטתה, לעשות דבר פשוט מאוד כדי להיחלץ מצרותיה הכלכליות — לחסוך יותר, להוציא פחות ולהיות יעילים ותחרותיים. הקנצלרית מרקל סיפרה פעם שצעירים רבים במזרח גרמניה הצליחו למצוא עבודה רק כשהיו מוכנים לעזוב את ביתם למחוזות אחרים. זה לא היה רמז: היא קראה מפורשות לצעירי אירופה המובטלים לנוע בעקבות העבודה. וכיוון שהעבודה נמצאת בגרמניה, מה שהיא אומרת להם הוא "היו יותר גרמנים".
רן אברמסון
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
מריו דראגי, נשיא הבנק
האירופי המרכזי
בטריטוריה שלילית
דראגי כבר הושיע את גוש היורו פעמיים: ביולי 2012 הכריז שיעשה "כל מה שיידרש" והציג מנגנון חילוץ (שמעולם לא הופעל). בפעם השנייה השיק בינואר השנה תוכנית הקלה כמותית אדירת ממדים, עצר את השקשיגרת באירופה למעלה ושלח את שער היורו למטה. בנוסף, כבר יותר משנה שהבנק האירופי המרכזי גובה מבנקים ריבית שלילית על הפיקדונות שלהם, כדי לגרום להם להלוות יותר ולהמריץ את הכלכלה. אבל הילת המושיע הועמה בשיא המשבר ביוון ההחלטה להגביל את הנזילות שהוא מעמיד לרשות הבנקים ביוון גרמה לסגירתם הממושכת. מה קרה ל"כל מה שיידרש"? פתאום, גוש היורו כבר לא נראה כמו איחוד בלתי הפיך.
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
קובי מימון, איש עסקים וחבר טוב של שר האוצר
בדרך לשליטה בתמר?
הנה חידת היגיון: אם שר האוצר כחלון לא יכול להתעסק בתחום הגז בשל חברותו עם קובי מימון, ואם מימון כלל לא מופיע כבר חמש שנים בכל הדו"חות הכספיים של ישראמקו, השותפה במאגר תמר (28.75%) והחברה שלכאורה הוא קשור אליה — אז למה כחלון הדיר עצמו מעיסוק בתחום הגז? ואם כבר שאלות, מיהו בעצם מימון? בסביבת ישראמקו טוענים שהוא מעורב בכל מהלך של החברה אבל מתחת לרדאר. עם יישום המתווה ישראמקו עלולה להיהפך לבעלת האחזקות העיקרית בתמר, שהוא בינתיים ספק הגז היחיד במשק. יתרה מכך, ישראמקו עשויה לרכוש את חלקו של תשובה או של נובל ולהפוך רשמית למתחרה הכי גדולה, ואולי היחידה, של נובל ודלק בלווייתן.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
אן סטאוסבול, מנכ"לית
קרן הפנסיה קלפרס
רוב פקנר, נשיא קרן הפנסיה קלפרס
נמוך לא טוב, אך העלייה מסוכנת
הודעות מדאיגות יצאו השנה מקלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, שהיא גם הגדולה בעולם ומנהלת את הפנסיות של 1.7 מיליון גמלאים. ביולי הודיעה הקרן כי בשל ההאטה בכלכלה הגלובלית, התשואות שלה בשנת הכספים שהסתיימה ב־30 ביוני עמדו על 2.4% בלבד, לעומת יעד של 7.5%. על השחיקה הזו בתשואות, כמו גם באמון, ייאלצו להתגבר המנכ"לית אן סטאוסבול, ונשיא הקרן, רוב פקנר, לשעבר נהג אוטובוס במערכת החינוך של קליפורניה, שנבחר בינואר לכהונה ה־11 בתפקיד.
תמר טוניק
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
פדריקה מוגריני, שרת החוץ
של האיחוד האירופי
דיפלומטית בנושא לא דיפלומטי
פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי, נמצאת בין הפטיש לסדן בסוגיית ההגירה. מחד גיסא היא חייבת לנהוג ברגישות; מאידך גיסא, היא נמצאת תחת לחץ מתמיד של ראשי מדינות באיחוד לקדם מדיניות נוקשה כלפי ההגירה לאירופה. האיזון העדין הזה בא לידי ביטוי בכל התייחסות שלה לעניין. כך למשל, בנאומה במועצת הביטחון של האו"ם במאי אמרה מוגריני שהאיחוד האירופי יקבל אחריות ולא יתעלם מהטרגדיות שמתרחשות בים התיכון, אבל באותה הנשימה היא גם אחראית לתפיסה שיש לטפל ביד קשה במבריחי המהגרים ממדינות צפון אפריקה.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
פריטי פאטל, שרת העבודה
והרווחה של בריטניה
המהגרת שאמונה על המהגרים
שרת העבודה והרווחה של בריטניה וחברת הפרלמנט מטעם השמרנים, פריטי פאטל, נולדה למשפחת מהגרים הודים מאוגנדה וחוותה את תלאות ההגירה על בשרה. למרות זאת, ואולי בשל כך, היא הפכה אחת מנושאות הדגל של ההתנגדות להגירה בבריטניה. באוקטובר היא ביקשה לקדם את חוק ההגירה החדש, שהגביל באופן ניכר את מכסות ההגירה והטיל פיקוח הדוק יותר על המהגרים השוהים בבריטניה. פאטל מדגישה לאורך כל הדרך שהמניעים של פעולותיה נגד ההגירה לא נובעים מגזענות או משנאת הזר, והיא אף נלחמה נגד גזענות בתוך מפלגתה.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל
מונופול נגד מונופול
בלוך הוא לפי שעה תעלומה. את תפקידו הקודם כמנכ"ל נייר חדרה, הוא סיים בשורה התחתונה של חיתוך שווי החברה בספרים בקרוב לחצי. חברת החשמל היא הלקוח הגדול ביותר של הגז הטבעי ממאגר תמר. החוזים שלה, שהיו מהראשונים להיסגר, הם יקרים מאוד ומהווים סמן שלילי לכלל השוק. למרות הגיבנת הזו בלוך לא מפריע לקידומו של המתווה אלא פועל כעת לפתיחת החוזים מחדש. כאן הוא עתיד להיתקל במצב חדש בשבילו: מו"מ מול מונופול שחזק ממנו. בשנה הקרובה בלוך יצטרך לדאוג לשיפור במצבה הפיננסי של החברה ולהשלים את הרפורמה בחברה, זו שממשלות ישראל מבטיחות מאז 1996. וזה כבר ממש מסובך.
ליאור גוטמן
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
מיקי קהן, ראש אגף מערכות פיננסיות בבנק ישראל
הסיכון לחוסכים
מיקי קהן עומד בראש ועדה שצפויה להמליץ על הסדרת תהליכי איגוח בישראל. בבסיסו איגוח הוא מסחר בסיכונים, בעיקר בין הבנקים לבין קרנות הפנסיה: הבנקים יעניקו ללקוחותיהם הלוואות, ואז ימכרו את ההלוואות לגופי הפנסיה. אם הלקוחות לא יעמדו בהחזרי ההלוואות, סיכון ההפסד יהיה על כספי הפנסיה של הציבור. אחד ההיבטים המדאיגים כאן הוא "הסיכון המוסרי", החשש שהבנקים ייתנו הלוואות מסוכנות נוכח הידיעה שאלו יימכרו הלאה.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
חאלד כבוב, שופט בית המשפט הכלכלי
לומד את דקויות השפה
חוקרים באקדמיה שבדקו מדוע במדינות מסוימות יש שוק הון מפותח בעוד שבאחרות אין מצאו שאחת הסיבות היא קיומו של בית משפט שמסייע למשקיעים לתבוע את זכויותיהם ביעילות. בשנה האחרונה בלט בתחום הזה שופט בית המשפט הכלכלי חאלד כבוב, שיושב בכס במשפטו של נוחי דנקנר. כבוב, שופט מלומד ובקיא, מתמודד מול שוק מתוחכם ומהיר. במשימה הזו הוא יידרש לדקויות, לפלפול ולעירנות רבה. לשוק ההון שפה משלו, לעתים אמרות כמו "נפיל את השוק" או "נשחט את המניה" הן סלנג, ולעתים הן מכסות על פעילות בלתי חוקית. האתגר האמיתי של כבוב הוא להבחין בין השניים.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
איציק אברכהן,
מנכ"ל שופרסל
מיוקרתי
לזול?
לאברכהן, סמנכ"ל התפעול שהוזנק לעמדת הפיקוד על רשת המזון הגדולה בישראל, לקח לא מעט זמן להבין את גודל האתגר. שלוש שנים וחצי לתוך הקדנציה שלו, שופרסל עדיין מתמודדת עם תוצאות פיננסיות מדאיגות. השנה פרץ גם בין שופרסל ליוניליוור הסכסוך העסקי הגדול של התקופה. לקרב הזה, שיקבע את עמדת שאר הספקים, אברכהן הגיע מוכן לאחר שביסס את המותג הפרטי והרחיב אותו לעולמות חריגים ובהם חיתולים, חלב ובשר טרי. אברכהן מבין שללא המשך ההתייעלות, עתידה של שופרסל בסכנה. ובכל זאת, אל מול חדלות הפירעון שאליה נקלעה מגה, המהלכים שהוביל — מאוחרים וחלקיים ככל שהיו — בולטים לטובה.
נורית קדוש
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
העובד האמריקאי
היד שמניעה
את הכלכלה
בתחילת העשור הקודם מי שעמד במרכז הבמה הכלכלית העולמית היה הצרכן האמריקאי. שופינג היה חובה פטריוטית, ובעלות על בית היתה אידיאל שאותו גם עודד הבית הלבן. איך נגמר מסע הצריכה המוטרף כולם יודעים. שבע שנים אחרי המשבר, ולא מעט בזכותה של יו"ר הפד ג'נט ילן, מי שתופס את מרכז הבמה הוא לא הצרכן אלא העובד האמריקאי. ילן שבה והבהירה את מחויבותה לתעסוקה מלאהוהפרשנים למדו לעקוב אחרי "לוח המחוונים" שלה: שורת אינדיקטורים המודדים את בריאותו של שוק העבודה. השיפור המתמשך במדדים אמר להיתרגם בסופו של דבר לעלייה בשכר בארה"ב, שמדשדש זה עשורים.
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
איסאייס אפוורקי, נשיא אריתריאה
תעשיית הפליטים משגשגת
אריתריאה נחשבת לאחת הדיקטטורות הקשות בעולם, ששליטה, הרודן איסיאייס אפוורקי, מפר באופן שיטתי את זכויות האדם והאזרח. מדיניותו זיכתה את האריתריאים במעמד פליט כמעט אוטומטי. המצב הזה בא אל קצו בנובמבר האחרון, כשמשרד ההגירה הדני שלח לאריתריאה צוות מיוחד לבחינת המצב במדינה. הדו"ח הדני, שאומץ בהמשך על ידי מדינות נוספות, קבע חד־משמעית שהאריתראים אינם זכאים למעמד פליטות אוטומטי. בינתיים, אפוורקי החליט להטיל "מס תפוצות" על אריתריאים שמתגוררים מחוץ למדינה ‑ בגובה 2% מהמשכורת. מי שמסרב לשלם מסכן את משפחתו ואת הנכסים המעטים שהותיר מאחור.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: הבהלה לאירופה >>
ביל גרוס, מייסד קרן פימקו
ריי דליו, מייסד קרן ברידג'ווטר
סוף עידן האג"חניקים
הריביות בעולם בירידה מתמדת — וכששערי הריבית יורדים, מחירי האג"ח עולים. כך נולד תור הזהב של האג"ח, וכך נולדו גם משקיעים אגדיים. למשל ביל גרוס, מייסד ענקית ההשקעות פימקו ומי שנחשב ל"מלך האג"ח"; אדם אקסצנטרי שנודע במכתבים ביזריים למשקיעים. או ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, שאותה הוא מנהל על פי עקרונות המדיטציה הטרנסצנדנטלית. אלא שההתערבות של הבנקים המרכזיים בשווקים היתלה במלכי האג"ח. גרוס, שהוביל את פימקו להימור נגד האג"ח של ממשלת ארה"ב, מצא את עצמו באופן נדיר בצד המפסיד, ובשנה שעברה גם מחוץ לחברה שייסד. דליו, מצדו, התבזה השנה בשינוי תכוף של הערכותיו לגבי השוק הסיני.
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
ארנסט מוניז, שר האנרגיה האמריקאי
סלמאן מלך סעודיה
טילטלו את החבית
ב־2014 ארצות הברית עקפה לראשונה את רוסיה וסעודיה, ונהפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. אחד מחתני השמחה הזו הוא שר האנרגיה האמריקאי ארנסט מוניז, שמשקיע מאמצים רבים בקידום טכנולוגיית הפראקינג בארה"ב. התגובה של הסעודים לגמילה האמריקאית מהנפט שלהם לא איחרה לבוא. המלך סלמאן הציף את השוק בנפט כך שהמחירים ירדו בכ־50% — במטרה להוריד את האטרקטיביות של הפקת הנפט באמצעות פראקינג. וכתמיד, למלחמה סביב הנפט ולירידת המחירים יש השפעות נלוות ובראשן ערעור מצבה הכלכלי של רוסיה והורדת הכדאיות של פיתוח תחליפים כמו גז טבעי.
מיכאל פרל
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
דרור שטרום,
ראש הוועדה לקידום התחרות בבנקים
מנדט להפריד
דרור שטרום, לשעבר הממונה על הגבלים עסקיים ויועצו הכלכלי של משה כחלון, עומד בראש אחת הוועדות המעניינות ביותר שקיימות היום בישראל: זו שמטרתה היא הגברת התחרות במערכת הבנקאית. אפשר לומר כמעט בוודאות שהיא תמליץ להפריד את חברות האשראי מהבנקים. מלבד ההמלצה הזו, האם שטרום יצליח לגבש עוד נקודות שדוקרות את הבלון הבנקאי במקומות הנכונים? את הרוח הגבית הציבור מספק לו בהתלהבות. השאלה כעת היא היישום.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים
מפקחת בסיכון גבוה
חדוה בר נכנסה לתפקידה כמפקחת על הבנקים בדיוק בתקופה שבה הסיכון של המערכת הבנקאית עולה.כבר היום ברור כי כאשר בר תסיים את תפקידה כמפקחת, ב־2020, הבנקים יהיו קטנים יותר וחלשים יותר מכפי שהם כיום. בר יודעת היטב שכאשר גוף עסקי נמצא בשוק מתכווץ, כשנתח השוק שלו מאוים, כשמעמדו נחלש — הוא נהפך אגרסיבי יותר, ונוטה לעגל פינות ולהסתכן כדי לשמר את מעמדו.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
ניר שטרן, מנכ"ל סלקום
מחפש מקורות רווח חדשים
תוצאות התחרות בענף התקשורת ניכרים היטב בדו"חות הכספיים של סלקום, אבל המנכ"ל ניר שטרן, שהבין שהמציאות שאליה הורגל לא קיימת עוד, בחר להתחדש, ובתחילת השנה לקח הימור גדול עם הכניסה לשוק הטלוויזיה. נכון, בעידן של קבוצות תקשורת מלאות שמספקות את כל השירותים כמו בזק ו־HOT, סלקום היתה חייבת לפתור באיזשהו שלב את נושא היעדר הטלוויזיה — אבל שטרן בהחלט היה יכול לחכות עוד קצת על הקווים, ואולי לתת לשחקנים אחרים את הכבוד להיכנס ראשונים לתחרות עם הדואופול העוצמתי של yes ו־HOT. בעבור סלקום הכניסה לענף חדש במהלך מלחמת הישרדות אכזרית בתחום הליבה, הסלולר, רחוקה מלהיות מצב אידיאלי.
אופיר דור
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
ג'נט ילן, יו"ר הפד
גברת ציפייה
ליד ההגאים של הכלכלה העולמית ניצבת ג'נט ילן. כולם עסוקים בשאלה מתי היא הולכת להתחיל להעלות את הריבית. התשובה היא, כנראה, בקרוב. הריבית בארה"ב אמורה להתחיל ב"המראה" שלה, כפי שמכנים זאת הפרשנים, אחרי שבע שנים שבהן היתה ברמה אפסית. בפרק הזמן הזה שוק המניות שבר שיאים, חברות הנפיקו אג"ח בלי חשבון, וגם שוק הדיור האמריקאי חזר לעליות. אבל העלאת הריבית מגיעה בעיתוי בעייתי כאשר גוש היורו במשבר, הכלכלה הסינית מקרטעת ומחירי הסחורות בצניחה חופשית. היא גם צפויה לגרום להתחזקות הדולר, להפוך את הייצוא האמריקאי לאטרקטיבי פחות וכך לפגוע בהתאוששות הכלכלית.
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
חגי בדש, מנכ"ל פסגות
צבי סטפק, מבעלי מיטב דש
העולם החדש
חגי בדש, שעומד בראש בית ההשקעות הגדול בישראל פסגות ומנהל כ־195 מיליארד שקל, רוצה להיכנס לשוק האשראי הצרכני. צבי סטפק, בעלי בית ההשקעות השני בגודלו, מיטב דש, שמנהל 135 מיליארד שקל, מנסה באחרונה לטלטל את שוק הפנסיה עם דמי ניהול זולים יותר, ורוכש נתחים מחברות העוסקות במתן אשראי חוץ־בנקאי. העולם הפיננסי משתנה, ולבדש ולסטפק יש הרבה מה להרוויח מכך.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
מנור גינדי, מבעלי גינדי השקעות
אלוף השיווק
גינדי השקעות מנוהלת על ידי אייל פרידמן, אורי לוי, כפיר גינדי ומנור גינדי; האחרון, בנו של משה גינדי, הוא הדומיננטי שבחבורה. לחברה יש מספר מצומצם של פרויקטים, בהשוואה לחברות יזמות גדולות, שביניהם נמצא מתחם השוק הסיטונאי, אחד הפרויקטים הגדולים בתל אביב. נקודת התורפה שלה, כפי שהתגלתה בפרשת המרפסות, היא הביצוע והטיפול בכשלים בשוק הבנייה. בצד החזק נמצא השיווק. הגינדים נמצאים כמה צעדים קדימה מחברות אחרות בענף, שמבינות לאט שכדי לשדר כוח וזוהר צריך לפרסם, להציג הדמיות מלוטשות, לשדר תחושה של "מהר לפני שייגמר". הפעילות בשטח חשובה פחות.
דותן לוי
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים
רקפת רוסק־עמינח, מנכ"לית בנק לאומי
ענקים בעולם משתנה
שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, הכריזו השנה כי יקימו בנקים אינטרנטיים, שיסייעו להם להציע לציבור אשראי זול יותר ולשלם לו ריבית גבוהה יותר על פיקדונות. המהלך של ציון קינן ורקפת רוסק־עמינח הצליח להוציא את הפיקוח על הבנקים מהאיפוק הטיפוסי ועוד באותו יום שוגרה תגובה, שלפיה נראה שהצעד יחנוק את התחרות. שני המנהלים שחולשים על היקף נכסים אדיר ורב־השפעה ינסו לעצב את התחרות, יעניקו חיבוק חם למיזמים צומחים וישקיעו מיליוני שקלים במערכות טכנולוגיות מתקדמות. אבל גם כשמדברים על דואופול חזק ומתוחכם, הכלל נותר בעינו: אימפריות נופלות לאט, אבל נופלות.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
דורון ספיר, מנכ"ל כאל
חגי הלר, מנכ"ל לאומי קארד
רונן שטיין, מנכ"ל ישראכרט
יעברו לחזית הבמה?
מנהלי חברות אוהבים להזכיר בכל הרצאה את הקלישאה שלפיה שינויים בסביבת העבודה הם פתח להזדמנויות עסקיות אדירות. מי שיידרשו כעת להוכיח את המימרה הזו הם שלושת מנהלי חברות האשראי: דורון ספיר מכאל, חגי הלר מלאומי קארד ורונן שטיין מישראכרט. הפרדת חברות האשראי מבעלות הבנקים היא עניין גמור והשאלה היחידה היא אם מדובר רק בפועלים ובלאומי או גם בכאל. בכל מקרה השוק שלהם עומד להשתנות באופן יסודי ושלושתם, כך נדמה, עומדים לגלות כי התחרות הצפויה להם אינה דומה לזו שלטענתם היתה קיימת בשוק בעבר.
תומר ורון
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
אלון מאסק, יו"ר ומנכ"ל טסלה
עתיד אנרגטי
היזם המבריק שתואר כשילוב מודרני של תומאס אדיסון, הנרי פורד, הווארד יוז וסטיב ג'ובס — כבר נכנס לדפי ההיסטוריה עם שירות התשלומים פייפאל, חברת החלל האזרחית ספייס־אקס ויצרנית המכוניות החשמליות טסלה. ובכל זאת, הסוללה המהפכנית שטסלה הציגה השנה עשויה להיות התרומה המשמעותית ביותר שלו לעולם, בעיקר משום שהיא מאפשרת לאחסן עודפי אנרגיה ולנצל אותם לשימוש מאוחר יותר. הסוללה של טסלה עשויה להיות זו שתיתן לאנרגיות המתחדשות את המקום הראוי להן, ותוביל לניתוק של ההמונים מרשת חשמל מרכזית, וליצירת רשת של מקורות אנרגיה קטנים ואוטונומיים לשימוש עצמי.
רן אברמסון
לכתבה המלאה: עתיד אנרגטי >>
יאיר המבורגר, בעלי הראל ביטוח
שלמה אליהו, בעלי מגדל ביטוח
בעלי המאה
כמעט כל עסקה גדולה במשק תעבור היום במגדל ובהראל, שתי חברות הביטוח הגדולות בישראל. יאיר המבורגר, הבעלים של הראל, מנווט את החברה בשקט יחסי כבר יותר מעשור. השליטה היציבה, שלא כמו אצל המתחרות, מקנה להראל יתרון — בניגוד למגדל, שנבנית מחדש לאחר שורה ארוכה של עזיבות בכירים בה. שלמה אליהו, הבעלים של מגדל, מנסה בשנה האחרונה להשיק מיזמים שמתחרים בבנקים ולהגביר את המעורבות של מגדל בתחום האשראי הצרכני. כעת, כשהחברות הללו עשויות להיפרד מהבנקים ולהימכר, ייתכן שהדרך תיפתח בפניו.
אתי אפללו
לכתבה המלאה: עולם פיננסי משתנה >>
שינזו אבה, ראש ממשלת יפן
הסמוראי שהשאיר את החרב בנדן
אבה כבש את העיתונות הכלכלית בעולם כסמוראי מודרני. התוכנית השאפתנית שהציג בסוף 2012, שזכתה לכינוי אבֵּנומיקס, היתה אמורה להיות ניסוי כלכלי נועז שימחיש שגם מדינה מזדקנת ששקעה בדשדוש של עשורים יכולה להתחדש. שנתיים וחצי מאוחר יותר לא ברור מה עלה בגורל הניסוי - אם בכלל היה כזה. השפעת התמריצים התקציביים של אבה התקזזה עם העלאת המע"מ באמצע השנה שעברה, ואילו הרפורמות המבניות העמוקות פשוט לא קרו: אבּה לא יצא לעימות עם המגזרים המאובנים. מה שכן התממש הוא תוכנית ההקלה הכמותית, שאכן סייעה לכלכלה היפנית, וגם ליבתה עוד יותר את מלחמת המטבעות העולמית.
אורי פסובסקי
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
אורי אריאל, שר החקלאות וראש החטיבה להתיישבות
פיתוח ההתנחלויות תחילה
בממשלה הקודמת אורי אריאל עשה הכל כדי שנתרשם מיכולות הבולדוזר שלו, גם אם זה אומר להציג ברגע האחרון שורת מכרזים על הנייר כדי לטעון לשבירת שיא השיווקים השנתית. כשר הבינוי הוא דחף את תוכנית מחיר מטרה, היה שותף להסכמי הגג וניסה לתפוס עמדת מנהיגות בהורדת מחירי הדיור — מהלך שנכשל. כשר חקלאות בממשלה הנוכחית, אריאל לא התנתק מתחום הדיור והקרקעות, אלא רתם את הבולדוזריוּת שלו לשני תחומים נפיצים שמתנהלים מתחת לרדאר: החטיבה להתיישבות והרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שהועברו לאחריותו.
אורי תובל
לכתבה המלאה: בועת הנדל"ן >>
הראל ויזל, בעלי פוקס,
גבי רוטר, בעלי קסטרו
משתנים עם הזמן
קסטרו ופוקס ידעו לזהות שהכלל "המחיר הוא המלך" תופס היום לא רק במוצרי מזון אלא גם בביגוד. ויזל נקט אסטרטגיה של הרחבת הפורטפוליו באמצעות זיכיונות של מותגים בינלאומיים ופתח באגרסיביות עשרות חנויות של אמריקן איגל, דה צ'ילדרנס פלייס וצ'רלס אנד קיט; לאחרונה קיבל גם זיכיון של מנגו והפך זכיין (לא בלעדי) של נייקי, וידו עוד נטויה. במקביל, פוקס ממשיכה לרכוש נתחים בחברות אחרות ולאחרונה אף פנה ויזל לעסקי נדל"ן מעבר לים. קסטרו, לעומת זאת, בחרה להתמקד במותג שלה ולהדגיש את הפן הישראלי. בשנים האחרונות היא נכנסה לתחום בגדי הילדים, הקימה ליין לנשים מבוגרות ועתה היא נכנסת לתחום הקוסמטיקה, עם זיכיון למותג איב רושה.
אורנה יפת
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו
רוח חדשה
יותר משנה עברה מאז נכנס לתפקיד, והמטרה של מודי ברורה: הודו צריכה להציב אתגר ראוי לסין השכנה. יש לה אוכלוסייה של 1.2 מיליארד בני אדם, רבים מהם צעירים, משכילים ודוברי אנגלית. אבל הודו היא עדיין מדינה שמספר ענייה גדול מאוכלוסיית ארה"ב, שהתשתיות בה רעועות ושהבירוקרטיה שלה דרקונית. מודי החל את הקדנציה בביקורים תכופים בעולם שנועדו למשוך משקיעים זרים. היוזמות שלו, כמו יום הניקיון הלאומי או יום היוגה הבינלאומי, משמרות את הרוח הרעננה שהביא. עם זאת, האתגרים שלו עצומים: פתיחת חשבון בנק לכל אזרח, ואפילו הנגשת בתי שימוש בכפרים הן רק חלק מהם.
רן אברמסון
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>
בן האנג גו, יו"ר תנובה לשעבר
גואו גואונגצ'אנג, יו"ר פוסון
קופסה שחורה קונה הכל
שלושה חודשים בלבד שימש בן האנג גו יו"ר תנובה. האיש שהוביל את המגעים למכירת "הבית הישראלי", לענק המזון ברייט־פוד — פרש. לא סתם פרש: הרשויות הסיניות דולקות אחריו. למרות זאת, הוא חצב לעצמו מקום של כבוד ברשימת המשפיעים: הוא המייצג האולטימטיבי של הקופסה השחורה ששמה תאגידי הענק הסיניים. בינתיים, העסקאות הסיניות בישראל מתרבות: יצחק תשובה מוכר את הפניקס לפוסון; זו מצדה מתעניינת גם ברכישת חלק מחברת מוצרי ים המלח אהבה; חברת המכשור הרפואי לומניס נרכשת על ידי XIO; חברת הטלרפואה שחל נרכשה על ידי קונצרן הענק הסיני שנגחאי ז'וצ'ואן — ובשוק מעריכים כי זו רק ההתחלה.
עמרי מלמן ותמר טוניק
לכתבה המלאה: הצרכן מרים ראש >>
שי ג'ינפינג, נשיא סין
מרעיד את כלכלות העולם
בסין שולט שי ג'ינפינג, מנהיג ריכוזי שאמור להוביל את מדינת הענק לעידן חדש שבו תתבסס כלכלתה על צריכה פרטית, ולא על יצוא. בינתיים הוא עסוק בעיקר בכיבוי שריפות. אף שהכריז כי הממשל ייתן יותר מקום לשוק החופשי, שי מצא עצמו עומד בראש מדינה שהתערבה בחודשים האחרונים בגסות בבורסה, בנדל"ן ובמגזר הבנקאות. עד לאחרונה בחר העולם המערבי להתעלם מן המתרחש בסין, שם זינקה בורסת שנגחאי באופן חסר תקדים ב־150% בתוך שנה. אבל מאז יוני, כשהבורסה החלה ליפול, התחילו גם במערב להילחץ. השאלה הגדולה שמרחפת היא האם חוסר היציבות הסיני ידחה את העלאת הריבית המותכננת בארה"ב.
סופי שולמן ורן אברמסון
לכתבה המלאה: יוצאים מריבית אפס? >>